מנהיגי העבר של בל"ד
מנהיגי העבר של בל"ד צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הרשימה הערבית המשותפת עשויה לא למצוא בתוכה את בל"ד. כדי להבין למה ומדוע, ובעיקר האם יש סיכוי שבל"ד תתמודד לבד שוחחנו עם ד"ר גדי חיטמן, מרצה במחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, מומחה לערביי ישראל הקובע כי המתרחש כעת בגזרת המגזר הערבי הוא למעשה "הפקת לקחים מהבחירות האחרונות", כלשונו.

בדבריו מזכיר ד"ר חיטמן כי מנהיגי הציבור הערבי זיהו היטב את הירידה מ-13 מנדטים לעשרה בלבד כאשר כ-48 אחוזים בלבד מבעלי זכות הבחירה הגיעו לקלפיות. כלקח מהנתונים הללו הבינו שם שאיחוד בין המפלגות מתבקש. באשר להיעדרה של בל"ד מאיחוד שכזה מסביר ד"ר חיטמן את הסיבות:

"מי שמסתכל על הרשימה הערבית המשותפת בבחירות לכנסת העשרים מגלה תופעה מעניינת שהציבור הישראלי היהודי לא מתעניין בה - הח"כים הערבים הגישו בכנסת העשרים 700 הצעות חוק. קראתי את כולן וגיליתי שרק 4 מהן עוסקות בסוגיות לאומיות פלשתיניות. כל היתר נוגעות לסוגיות אזרחיות של ערביי ישראל. מעניין לגלות שעל אותם ארבע הצעות חתומים רק חברי הכנסת של בל"ד וכל השאר לא חתמו. מה שאומר שרוב הח"כים הערבים מבינים שצריך קודם לדאוג לערבים הישראלים".

ממשיך ד"ר חיטמן ומסביר כי כדי להגיע להישגים לטובת האוכלוסייה הערבית ידעו חברי הכנסת הערבים לחבור להצעות חוק משותפות עם חברי סיעות ציוניות, מהליכוד, מרצ ועד אורלי לוי וכך העבירו את המהלכים לשיפור תנאים בכפרים או בישובים ערבים. "הדבר הזה לא מקבל ביטוי בתקשורת העברית. מצד שני כשהגיעו הח"כים של בל"ד עם הצעות חוק לאומיות, חברי הכנסת האחרים עמדו על רגליים אחוריות וסירבו. בנוסף ח"כי בל"ד ביקרו משפחות מחבלים בירושלים וכל חברי הכנסת האחרים לא הצטרפו וביקרו את המהלך. במקרה אחר של באסל ראטס שהבריח סלולריים למחבלים בכלא ונתפס, כל חברי הכנסת האחרים גינו אותו. כשיש מחלוקת לגבי מרכז הכובד הפוליטי בין האזרחי ללאומי האזרחי גובר".

ד"ר חיטמן מבהיר כי לציבור הערבי ולמנהיגיו ברור שכדי לשפר את מצבם האזרחי, גם תחת כהונת נתניהו, עליהם להשתלב ולהציג מאסת כוח פוליטי.

"השאלה הגדולה תהיה אם הם יצליחו להעלות את אחוז המצביעים הערבים. אם המספר יעלה מ-48 אחוזים ל-60 הסרט הוא אחר מבחינת חלוקת המנדטים", אומר חיטמן ומציין כי "בנגב רק 25 אחוזים בלבד הצביעו. אם המספר יעלה זה יהיה דרמטי. יש להם פוטנציאל להגיע גם ל-15 מנדטים. הם יודעים שהם לא יהיו בקואליציה ועדיין הם רוצים להשפיע ולהיות חלק מהחברה הישראלית".

כאשר זהו הדיון הציבורי יש הבדל משמעותי בין שלוש המפלגות לבין בל"ד שאינה מכירה בישראל כמדינה יהודית. ד"ר חיטמן סבור כי לצד הכרזותיו המפורסמות גם חבר הכנסת אחמד טיבי יוכל לחיות עם המציאות של מדינה יהודית ומשום כך גם הוא כלול אחרות שלוש המפלגות האחרות.

"היכולת לתמרן לכיוון המקומות החברתיים אזרחיים תהיה קלה יותר בלי בל"ד, אבל הציבור רוצה איחוד ולכן הם יקראו לאיחוד והם רוצים שבל"ד יהיו בפנים. לכן הם אומרים שבל"ד בסוף תצטרף ומושיטים ידם לבל"ד. כל הוויכוחים על מקומות זה לא הסיפור באמת. הסיפור האמתי הוא סדר היום בכנסת הבאה. מרבית הח"כים הערבים רוצים להשקיע בשיפור מצבו של האזרח הערבי בישראל".