עם אורי פינק. שי צ'רקה
עם אורי פינק. שי צ'רקהצילום: מאיר ברכיה

בעוד מספר ימים ייפתח הפסטיבל הבינלאומי ה-19 לאנימציה, 'אנימיקס', ואת אות יקיר הפסטיבל יקבל הקריקטוריסט והקומיקסאי שי צ'רקה, עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7.

בראשית השיחה אתו התבקש צ'רקה להסביר את מה שנראה כעדנה מיוחדת שיש לעולם הקומיקס בשנים האחרונות, וצ'רקה תולה את הדברים בטכנולוגיה הוויזואלית שכובשת לה יותר ויותר חלקים מחיינו. "באופן כללי המוחות שלנו רוצים יותר מידע ויזואלי בעקבות טכנולוגית המסכים. אנחנו רוצים הרבה מידע מהיר. המוח שלנו קולט ויזואלי מהר יותר מאשר טקסט והמסכים מספקים תמונות והתרגלנו לצורת קבלת המידע הזו, וקומיקס מעביר מידע בצורה כזו, אם סיפור ואם פובליציסטיקה בקריקטורות".

האם המשמעות היא שהדור המבוגר יותר, זה שעדיין מתקשה להשתלב בעולם המסכים, יתקשה גם להתחבר לקומיקס? צ'רקה סבור ש"כשמאפיינים את קהל הקומיקס צריך לעשות הבדלה בין מה שקורה במדינות שבהם מדובר בתרבות מפותחת לבין מה שקורה בארץ. אצלנו הקומיקס הוא עניין צעיר ולא מספיק כדי לחבר אליו את המאוד מבוגרים, אבל דור שגדל על קומיקס ממשיך אתו גם בבגרות".

באשר לו עצמו נשאל צ'רקה אודות מה שנראה כתפנית שחולל הוא עצמו בציונות הדתית, כאשר ציבור כבד ראש ורציני גילה דרך יצירותיו של צ'רקה שניתן להעביר מסרים ומידע תורני והגותי דרך עולם הקומיקס.

"הייתי שותף לשתי תפניות בתחום הזה. האחד היה להכניס את ההומור, שאת הערוץ הטקסטואלי הוביל אורי אורבך בגאון, וברמה השנייה היה צורך להכניס את ההתייחסות אל המידע הוויזואלי. כאן הייתי שותף לאנשים נוספים שהיו צריכים להכניס את העניין לארץ, כי זה היה מאוד דל. באופן אישי היה לי תפקיד להכניס את זה גם לציבור הדתי ואני מרגיש תזוזה. יש לי הרבה עמיתים שותפים שעושים קומיקס מהצד הדתי".

ואם נדמה לנו שספריו של צ'רקה מבוקשים על ידי הדור הצעיר, ילדים ונערים והמבוגרים רק "משאילים" אותם לעצמם, צ'רקה מספר על תפני גם בנושא הזה, ועל כך הוא יכול להעיד מבקשת ההקדשות בשבועות הספר. כאשר מבוגרים מבקשים להקדיש ספר לעצמם ברור שהעניין גלש הרבה מעבר לעולמם של הצעירים. "מבוגרים כבר לא מתביישים להגיד שזה בשביל עצמם. אני מניח שככל שיעבור הזמן יותר יצטרפו וזה משמח כי בכל הספרים שלי יש את הרובד למבוגרים".

באשר לתחושה שעולם הקומיקס הוא כמעט עולם סגור לקבוצה אליטיסטית צעירה, אומר צ'רקה שהדבר לא מאפיין את עולם הקומיקס הישראלי והז'אנר הופך לנחלת הכלל. זאת לבד מקומיקס גיבורי העל האמריקאים שהאוהדים שלהם הם קבוצה סגורה שלא נבין את השפה שלהם, "הקומיקס שנוצר כאן, וגם הקומיקס המיובא שאינו עולם סגור, מגיע לכלל האוכלוסייה גם אם הציבור הצעיר הוא שמתחבר לזה ראשון".

עוד תהינו בשיחה עם צ'רקה אם הקלות היחסית שבה בעבודת מחשב פשוטה יכול לכאורה כל ילד להמציא דמות קומיקס ולהפוך לקומיקסאי, אינה מרדדת את המקצוע?

"אפשר לראות בזה רידוד, אבל אני לא בטוח שאני מסכים לתיאור הזה. דברים כאלה נעשים אבל לא מקבלים קהל ותשומת לב כמו יצירה מקצועית אמתית", הוא משיב. "זה רק אומר שהכמות גדלה ובתוך ההמונים האלה יבלטו הטובים באמת".

כדי להפוך ליוצר קומיקס צריך נער, אליבא דצ'רקה, "כישרון ציור בסיסי שאותו הוא יפתח, הוא צריך סיפורים לספר אותם כי קומיקס הוא לדעת לספר סיפור יותר מאשר קריקטורה בודדת, וכדי שיהיו סיפורים צריך לבנות עולם פנימי".