בל"ד
בל"ד Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

הוועד המרכזי של מפלגת בל"ד החליט על הצטרפות לרשימה הערבית המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-22.

חברי הוועד נדרשו להכריע בין שלוש הצעות — חבירה לחד"ש, רע"ם ותע"ל, התמודדות ברשימה נפרדת או הימנעות מהתמודדות בבחירות הקרובות.

בעיתון "הארץ" דווח כי 26 מחברי הוועדה תמכו בהצטרפות לרשימה, אחד התנגד ואחד נמנע. ח"כ מטאנס שחאדה יוצב במקום השני. מאזן גנאים, מספר 3 ברשימת בל"ד, הודיע כי לא יתמודד במקום ה-12 שיועד לו וקרא למפלגה לבחור מועמד אחר במקומו.

יו"ר הרשימה המשותפת, ח''כ איימן עודה (חד''ש), אמר: "רשימה משותפת גדולה תשפיע יותר מתמיד למען כל האוכלוסיות המוחלשות, סיום הכיבוש וחברה שוויונית".

ד"ר גדי חיטמן, מרצה במחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל, סיפר לערוץ 7 מדוע לא היה ברור עד לרגע האחרון האם בל''ד תצטרף לרשימה הערבית המשותפת. לדבריו מנהיגי הציבור הערבי זיהו היטב את הירידה מ-13 מנדטים לעשרה בלבד כאשר כ-48 אחוזים בלבד מבעלי זכות הבחירה הגיעו לקלפיות. כלקח מהנתונים הללו הבינו שם שאיחוד בין המפלגות מתבקש.

"מי שמסתכל על הרשימה הערבית המשותפת בבחירות לכנסת העשרים מגלה תופעה מעניינת שהציבור הישראלי היהודי לא מתעניין בה - הח"כים הערבים הגישו בכנסת העשרים 700 הצעות חוק. קראתי את כולן וגיליתי שרק 4 מהן עוסקות בסוגיות לאומיות פלשתיניות. כל היתר נוגעות לסוגיות אזרחיות של ערביי ישראל. מעניין לגלות שעל אותם ארבע הצעות חתומים רק חברי הכנסת של בל"ד וכל השאר לא חתמו. מה שאומר שרוב הח"כים הערבים מבינים שצריך קודם לדאוג לערבים הישראלים".

ממשיך ד"ר חיטמן ומסביר כי כדי להגיע להישגים לטובת האוכלוסייה הערבית ידעו חברי הכנסת הערבים לחבור להצעות חוק משותפות עם חברי סיעות ציוניות, מהליכוד, מרצ ועד אורלי לוי וכך העבירו את המהלכים לשיפור תנאים בכפרים או בישובים ערבים. "הדבר הזה לא מקבל ביטוי בתקשורת העברית. מצד שני כשהגיעו הח"כים של בל"ד עם הצעות חוק לאומיות, חברי הכנסת האחרים עמדו על רגליים אחוריות וסירבו.

"בנוסף ח"כי בל"ד ביקרו משפחות מחבלים בירושלים וכל חברי הכנסת האחרים לא הצטרפו וביקרו את המהלך. במקרה אחר של באסל ראטס שהבריח סלולריים למחבלים בכלא ונתפס, כל חברי הכנסת האחרים גינו אותו. כשיש מחלוקת לגבי מרכז הכובד הפוליטי בין האזרחי ללאומי, האזרחי גובר".