המצג בקרב העיתונאים, שלפיו הרב רפי פרץ הוא שעיכב את האחדות, לא שיקף את האמת.
גם קודם שיצאה ההודעה הרשמית אתמול (ראשון) שהרב פרץ ויתר על ראשות הרשימה המשותפת לאיילת שקד, כבר יותר משבוע ידעו הכול והסכימו לכך, אבל בגלל כל מיני חשבונות לא נכונים חשבו בבית היהודי שנכון לשמור על עמדה קשוחה ציבורית כביכול, אף שבפועל ברור כבר מזמן שהוויתור הזה יגיע.
לא מיותר לציין שמי שעוקב אחרי 'עולם קטן' יכול לזכור כמה הערכה יש לנו לנפתלי בנט – הערכה אישית ופוליטית. אבל האמת היא שמה שעצר את האיחוד עד כה – ובפועל גם מה שעוצר אותו כרגע – היה ועודנו נפתלי בנט.
לא כי הוא לא רוצה באיחוד; הוא רוצה בו מאוד וכבר מבין היטב שמשהו בסקרים אינו משקף נכון את המצב הפוליטי העגום שאליו הוא הביא את עצמו. כל הקולות שעולים משולחנות הורדות הידיים (מה שמכונה משא ומתן) מספרים שנפתלי בנט פשוט מתעקש כרגע על ארבעה מקומות בתשיעייה הראשונה ואינו מוכן לקבל אפילו שלושה.
המתמטיקה של בנט פשוטה כל כך שבא לבכות. לבכות על מנהיג חכם שהיה כאן ומסרב בכל תוקף להבין את טעותו. הרי יש סקרים שמראים תמיכה עקרונית של תשעה-עשרה מנדטים, ובצד השני יש מפלגות חרד"ליות עם סקרים של חמישה-שישה. מסקנה: אנחנו הגדולים. אלא שנפתלי בנט עצמו יודע שהמתמטיקה הזו שגויה מהיסוד, כי בוויכוח היעדים השקט בינו לבין שקד הוא אוחז בתסריט שבו כל האיחוד כולו, כולל סמוטריץ', הימין החדש והבית היהודי, יגיע למקסימום שישה עד שמונה מנדטים, ואילו איילת סבורה שהאיחוד הזה יכול להניב בין 12 ל-15 מנדטים.
עוד רגע נטפל בשאלה הגדולה איך כל אחד מהם מגיע להערכות שונות כל כך, אבל לפני כן הכי חשוב ללמוד מזה שבנט עצמו מבין היטב שהוא לא מביא את הנדוניה שהסקרים מספרים.
לכן הרבה לפני הסקרים המציאות הפוליטית עכשיו היא כזו: אין באמת מפלגת ימין חדש. ככה, פשוט וחלק. ולכן אין לה שום זכות לבוא למשא ומתן כשווה בין שווים. וזה לא רק כי מפלגת הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה והיא בחובות גדולים מאוד, אלא צריך לזכור משהו חשוב מאוד. זו המפלגה שפירקה את הימין לרסיסיו ולמעשה הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהביאו את כל מדינת ישראל לבחירות האלה. זו האמת הכי נקייה.
בנט יודע היטב ששום סקר לא ייפה את המציאות הזו, וסיכוי טוב שהליכה לבד לבחירות האלה תביא לו עוד פחות קולות ממה שהיו לו. בואו נגיד את זה במילים פשוטות: איחוד הימין, עם כל הצ'קמוק שלו – חמשת-ששת מנדטיו ומורכבות מנהיגיו וכל מה שרק תגידו – יציב בהרבה מהימין החדש. במילים פשוטות עוד יותר: בנט ושקד, עם כל הנוצץ הפרסונלי והמהותי שהם מביאים, זקוקים לאיחוד הימין הרבה יותר ממה שבאיחוד הימין זקוקים להם.
שלא ישתמע מכאן שלא זקוקים להם; יש חשיבות גדולה לכך ששקד ובנט יחזרו למקומם ברשימה המשותפת, אבל הפיקציה שנקראת הימין החדש צריכה להיות מחוץ למשחק.
זאת הסיבה הכי פשוטה מדוע לתת להם יותר משני מקומות בעשירייה הראשונה זו טיפשות. אפשר בהחלט לדבר על מקום נוסף לדמות מרעננת מרשימת האנשים שהכינו בימין החדש; מישהי כמו רוני ססובר יכולה בהחלט לתרום לריענון הרשימה הזו. אבל כדאי להכניס אותה לעשירייה הזו לא משום שצריך לתת לימין החדש ייצוג אלא כי באחדות ובהליכה על גדול כדאי לפתוח את הראש ולרענן את השורות.
אחדות פוליטית או חיבורים מאולצים
באשר להבדלים בין המתמטיקה שמובילה ל-12–15 מנדטים אל מול זו שמובילה לשישה-שמונה, זה נורא פשוט. השאלה אינה רק מי נכנס לרשימה המשותפת שתיווצר בסוף אלא איך תיווצר הרשימה הזו. הציבור יודע לזהות היטב את ההבדלים, ויגיב על כך בהתאם. יש קונספט אחדות גדול ויש קונספט אחדות קטן.
האחדות הגדולה תהיה אם שקד אכן תוביל את המהלך: היא יכולה להביא איתה את כישורי יכולת ההכלה שלה ולראות את כל התמהיל היפה הזה של איחוד לאומי, בית יהודי, עוצמה יהודית, בנטשקד ופייגלין כמשהו גדול ומרומם, ולכן תוכל ליצור ממנו חיבור שייתן לכל אחד את המקום שלו במגמה לייצר אחרי הבחירות קונסטלציה משותפת ומחיקת כמה שיותר פיקציות מיותרות. במילה אחת: אחדות פוליטית נורמלית. זה תסריט של 12–15 מנדטים וגם יותר, כי יהיו כאן מנדט או שניים ואולי שלושה חילוניים שמחכים לראות דוסים שמקבלים אחריות ומציעים חלופה לנתניהו.
ויש תסריט קטן, שבו אנחנו עדיין שקועים, שבו שקד אומנם מספר אחת, אבל מי שמנווט בפועל הוא בנט, והוא נכנס לכל האירוע הזה כשהוא סותם את האף מרוב תחושת גועל על שהוא נאלץ לרוץ עם כל הדוסים האלה שמפריעים לו לממש את החזון שלו להגיע לחילונים, בלי להבין עד כמה הוא התברבר בדרך. וזאת הסיבה שגם אחרי שאולי יצליחו להתחבר בתסריט הזה, החיבורים יצאו מאולצים וחלשים, וממילא גם לא יניבו את מלוא פירות המנדטים.
אבל צריך לומר את האמת: המציאות העגומה הנוכחית היא שצריך נס ממש כדי להוציא את השחקנים הנוכחיים מהבלגן שיש כרגע על המגרש. בשתי היממות שנותרו דרושות הרבה תפילות של דוסים רציניים שיגרמו לשקד לקחת את ההנהגה לידיה באמת.
איילת, אנא אל תמתיני לתפילות. קחי כמה שיותר מהר את האחריות לידייך. בסוף את כרגע מספר אחת. הכישלון וההצלחה הם באחריותך בלבד.