הרשויות בבריטניה מתריעות מעכביש 'הדרקולה', עכביש שמוצץ את דם קורבנותיו ונשיכתו כואבת כעקיצת דבורה.
על העכביש שמפחיד את הבריטים שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מומחית גם לעכבישים, ד"ר אפרת גביש-רגב, מנהלת מדעית של אוסף העכבישנים הלאומי שבאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והיא דווקא מרגיעה ומצננת את ההתלהבות העיתונאית של המכנים את העכביש כ'דרקולה'.
"העכביש הזה לא חדש שם. הוא נמצא בכל רחבי אירופה. הוא הגיע אל האיים הבריטיים לפני למעלה ממאה שנים והוא מתפשט כמו הרבה מינים שונים של עכבישונים בעקבות שינויי האקלים שאנחנו חווים בכל העולם".
לדבריה "לא צריך מאוד להילחץ. אמנם הנשיכות של העכביש הזה יכולות להיות כואבות ולעיתים יש תגובה אלרגית או באזור הנשיכה מוות של תאים, אבל זה לא משהו שצריך מאוד לחשוש ממנו כי העכבישים הללו לא נוטים לנשוך סתם כך. אם הבריטים ישמרו על סביבת הבית שלהם נקיה ומסודרת הסיכוי שהעכביש הזה יחיה באזור הבית שלהם נמוך יותר".
"רוב המינים של העכבישים, מעל חמישים אלף מיני העכבישים, יש עשרות בודדות שהארס שלהם מסוכן לאדם, ויש מעט עכבישים שנושכים אנשים. בדרך כלל הם פוחדים מאיתנו. הארס שלהם לא מיועד לאדם אלא לפרוקי רגליים שהם אוכלים אותם וצריך לשתק אותם, אבל אם אנחנו מציקים להם ואנחנו לא שומרים על מקום נקי ומסודר והוא בונה שם את הבית שלו ובטעות אנחנו הורסים את הבית שלו הוא עלול לחשוב שאנחנו באים לתקוף אותו ואז הוא מגיב בנשיכה. הדבר הטוב ביותר הוא לשמור על סביבת הבית נקיה, מה שמגן מפרוקי רגליים וגם מנחשים".
על מזג האוויר שגורם לעכבישים הללו להתפשט ברחבי הממלכה, אומרת ד"ר גביש-רגב: "לכל מין יש בית גידול מועדף. כשיש התחממות מינים יכולים להרחיב את התפוצה המקורית שלהם ולעבור לאזורים שבהם הם לא היו קודם".
האם תושבי הממלכה יכולים לעשות משהו כדי לצמצם את תחומי המחיה של העכבישים הללו? מסתבר שלא ועליהם להתרגל לחיות אתו. עם זאת מעירה ד"ר גביש-רגב כי הכותרות המדברות על "פחד בבריטניה" מוגזמות ונועדות ליצור דרמה בה בשעה שלא מדובר בעכביש שימצוץ דם של קרבנות, אלא בעכביש שזו דרך ההזנה שלו כאשר הוא נושך פרוק רגלים הוא מעביר מאזור הנשיכה אנזים שמפרק את התכולה של הטרף שלהם. נתון זה לא רלוונטי לבני אדם, אך כדי להעצים את הדרמה יש מי שבוחר לכנות את העכביש כ'דרקולה'.