אהוד ברק
אהוד ברקצילום: פלאש 90

בחודש נובמבר 1951 פורסם בעיתון 'דבר' מאמר מאת הסופר חיים דן תחת הכותרת "עִם האיחוד – מגמות ובעיות". היו אלה ימי הפילוג בתנועה הקיבוצית. במאמר משווה חיים דן בין המצב בתנועה הקיבוצית לימיהם של בית הלל ובית שמאי בשלהי הבית השני: "'אף על פי שנחלקו... חיבה ורעות נוהגים זה בזה'. כמה חיבה ורעות יש אצלנו כעת – פטור אני מלספר לכם".

שנתיים וחצי קודם לכן הוכרז על הקמת מדינת ישראל. בקיבוצים פרצה מחלוקת עזה בין אלה שטענו "שמש העמים סטאלין הוא אבינו, רוסיה אמנו והיא היא מולדתנו השנייה", ובין אלה שכפרו באמונה הזאת. מלחמת השחרור הייתה בעיצומה, והמדינה כמרקחה. קבריהם של אלפי חללי מלחמת העצמאות עדיין רעננים, בתי החולים מלאים פצועים, גל עלייה המוני מאירופה וארצות ערב שטף את הארץ, אין דיור של קבע, אין מספיק מזון לכולם, ואלה מתקוטטים בחירוף נפש על מקומה של רוסיה הסוציאליסטית בחיינו.

השנאה הייתה נוראה בין חבר לחבר ובין איש לאשתו. אנשים שעשו כברת דרך ארוכה מתנועות הנוער וההכשרות ברחבי אירופה ועד לעלייתם על הקרקע בקיבוצים שהקימו בזיעת אפם, מצאו עצמם חלוקים במחלוקת שאין לה פתרון. קיבוצים נקרעו וחבריהם נפרדו, משפחות נעקרו אל קיבוצים אחרים, בכעס ובטינה של אנשים שביקשו להם מראש חיי שיתוף בשוויון, אחווה ושלום. הפילוג היה אכזבה מרה.

המציאות בישראל של היום סבוכה יותר. אנחנו כבר מפולגים ומפורדים, כמעט מתפוררים, ואין הסכמה בינינו על דבר וחצי דבר. מערכת הבחירות הנוכחית נכנסת לישורת האחרונה, ועמה יבואו בראש חוצות הגידופים המתוחכמים וההכפשות המרנינות שיישארו איתנו גם לאחר הבחירות. לא למדנו כלום ממערכות שהיו, אנחנו חוזרים על כל הטעויות ואז מסרבים לקבל עלינו הכרעה נתבעת במדינה דמוקרטית.

עכשיו השנאה בינינו תעלה מדרגה. אנחנו מביטים באהוד ברק ולא מבינים מה הוא רוצה. הרי לא ייתכן שקשיש עשיר כקורח בן 78, שהיה כבר שר וראש ממשלה, שואף לשבת בדיוני ועדות הכנסת. שנאתו היוקדת לנתניהו מעבירה אותו על דעתו והוא מנסה בכל כוחו להדביק גם אותנו בה. ככה הוא מתנהג בכל הופעה שלו בתקשורת – מכה בפיו וחובט בלשונו. כמעט משתולל. הוא לא ינוח ולא ישקוט עד אשר יראה את נתניהו מחוץ ללשכת ראש הממשלה. ואז מה? לעזאזל המדינה?

התשובה כנראה חיובית. אהוד ברק חושב כמו מחבל. הוא עצמו הודה: "אם הייתי בגיל המתאים, אז בשלב מסוים הייתי נכנס לאחד מארגוני הטרור".