לשנה הבאה בישראל

ערב יום הולדתו ה-65, יהונתן פולארד מתרחק מתקשורת כמו מאש, כלוא בביתו בלילה, לא יכול לגלוש באינטרנט ובעיקר נאסר עליו לעלות לארץ.

חגית רוזנבאום , א' באב תשע"ט

מרותק לביתו בשעות הלילה. יהונתן פולארד עם אשתו אסתר
מרותק לביתו בשעות הלילה. יהונתן פולארד עם אשתו אסתר
צילום: Brendan McDermid, רויטרס

המתנה שיהונתן פולארד היה שמח יותר מכול לקבל לרגל יום הולדתו ה-65 שיחול בח' באב, היא כרטיס טיסה לישראל.

הסוכן הישראלי אומנם נמצא כבר שלוש וחצי שנים מחוץ לכותלי הכלא, מה ששיפר משמעותית את מצבו, אך הוא עדיין מתמודד עם בעיות רפואיות. למרות צייתנותו המוחלטת לתנאים המגבילים החמורים שנגזרו עליו עם שחרורו, הערכאות האמריקניות מסרבות עדיין לרופף את אחיזת הברזל שמשאירה אותו למעשה במעצר בית למחצה.

הוא מתרחק מתקשורת כמו מאש, כלוא בביתו בין שבע בערב לשבע בבוקר, לא יכול לגלוש ברשת האינטרנט, ובעיקר – נאסר עליו לנסוע מארצות הברית לישראל. עורכי דינו ממשיכים לפעול בעניין ולנסות להמתיק את מצבו המשפטי, אבל הזמן דוחק ופולארד ורעייתו משתוקקים, אחרי מסע התלאות שעברו למען מדינת ישראל, להעביר את הפרק המתקדם הזה בחייהם בארץ המובטחת.

דומה כי לאחר אנחת הרווחה שהשתחררה בציבוריות הישראלית אחרי שפולארד יצא מכלאו, שקע הנושא בתרדמה תודעתית. מי שמבקשים כעת להציף שוב את מצבו של פולארד הם צעירים פעילי 'נוער למען פולארד'. בתנועה נערכים לציין במהלך הימים הקרובים את יום הולדתו של פולארד בשורה של פעילויות ברחבי הארץ: שילוט, דוכני הסברה, בלונים ועוד.

בני הנוער, שחשים אכזבה מהתעלמותה של ההנהגה ממצבו של הסוכן הישראלי, מבקשים להזכיר לציבור כי יש מי שממתינים עדיין לשובו של פולארד לישראל. את יום ההולדת הזה הם יחגגו כאן בלי חתן השמחה, בתקווה שאת עוגת יום ההולדת של גיל 66 הוא כבר יטעם בסלון ביתו בישראל.

תג מחיר

"הבן שלי והחברים שלו יצאו מהמערה ההיא עם אור גדול, עם קבלות טובות, מחשבות טובות. רוב הילדים לקחו את מה שקרה שם לצמיחה והתקדמות", מעיד בני גל, שבנו היה מהילדים שנקלעו ללינץ' במהלך טיול ליד קוצרא שבשומרון לפני כשנה וחצי. כעת מתברר שהילדים לא יצאו מהאירוע רק עם קבלות, חלקם יוצאים ממנו גם עם תוספת לחשבון הבנק.

בהליך שנמשך לאורך השנה האחרונה חייב בית המשפט הצבאי שומרון כשישה מתוקפי הילדים לפצות אותם כספית, בסכומים שבין 3,000 ל-5,000 שקלים לכל אחד. הפיצוי שנגזר הוא פיצוי פלילי במסגרת עסקת טיעון שנחתמה איתם, הכוללת גם מאסר לתקופה של יותר משנה.

הפיצויים כבר הועברו בפועל לחשבונותיהם של ארבעת נפגעי העבירה שהגישו תלונה בפרשה ואף העידו נגד הפורעים בבית המשפט. עו"ד חיים בלייכר מארגון 'חננו', שהוביל את התיק, מגלה כי פיצויים לנפגעי עבירה שולמו עד כה רק במקרים של פצועי דקירה. ב'חננו' בחרו להפעיל משקל כבד בשלושה תיקים של זריקות אבנים, אחד מהם הוא הלינץ' בקוצרא, והתוצאה היא יצירת תקדים של תשלום פיצויים גם לנפגעי זריקות אבנים.

עו"ד בלייכר מסביר כי נסיבות התיק של קוצרא הקשו מאוד על השגת ראיות וגם העדויות, שנמסרו ברובן מפי הילדים, היו מטבע הדברים בעלות משקל פחות. זו הסיבה שלדבריו עסקאות הטיעון עם הפורעים הסתיימו במחיר נמוך יחסית, במקום כמה שנות מאסר וסכום פיצויים גבוה יותר. עו"ד בלייכר שוקל כעת את המשך צעדיו בתיק, וייתכן כי יגיש נגד הפורעים גם תביעה אזרחית – הליך שבו גובה הפיצויים משמעותי הרבה יותר.

סיומו של התיק הזה בענישה פרסונלית למשתתפי הלינץ' הוא כמעט תקדים בנוף ההתרחשויות ביהודה ושומרון. ברוב המקרים שבהם ערבים מתנכלים ליהודים תוך סיכון חייהם, האירוע נגמר ברימוני גז ופיזור ההתקהלות על ידי צה"ל. הפורעים עצמם ממשיכים על פי רוב בחייהם השלווים בתום האירוע. הליכים של חקירה, מעצרים ומשפט בחסות המשטרה או השב"כ רלוונטיים בעיקר נגד הצד היהודי של המפה. במקרה הזה, מסביר עו"ד בלייכר, לקח לגורמי הביטחון זמן לקלוט את גודל האסון שכמעט התרחש, שעלול היה להסתיים בטבח של קבוצת ילדים שיצאה לטייל עם שני מלוויהם.

התמונות שפורסמו, הלחץ הציבורי ופעילות מסיבית של 'חננו', עודדו את קיומו של הליך משפטי, כולל הגשת תלונות, מעצרים וחקירות של הפורעים. "בתיק הזה ובעוד שניים דומים ישבנו חזק על הטיעונים והראיות, כך שנוכל לדרוש עסקת טיעון בתנאים כמעט דומים למה שהיה צריך להיגזר עליהם על פי דין. הרצינות שלנו נותנת את אותותיה גם בסנגורים, שלאור הנתונים מוכנים לקבל את עסקאות הטיעון בתנאים היותר מחמירים שאנחנו דורשים".

לבני גל יש הררי ביקורת על התנהלותה הכושלת של המשטרה בפרשה, כמו למשל אי הקצאת כוחות מיומנים יותר לחקירה, בדומה למה שמוקצה לחקירות נגד יהודים, מה שהביא לתוצאות חלשות יותר בבית המשפט. אבל הוא גם רואה אור בקצה אותה מערה: "בתוך כל המציאות של חוסר המשילות ואי ההרתעה של ישראל בשטח, שבאה לידי ביטוי בלינץ' הזה, המדיניות שקובעת כי מי שביצע תקיפה ישלם עליה גם בעונש וגם בכסף מכיסו היא צעד חשוב ביותר בכיוון הנכון".

לתחזק את התא המשפחתי

בימים שבהם השיח הציבורי מפרק לגורמים את התא המשפחתי בכל הקשר כמעט, נעים לשמוע קול בעל גוון אחר, במיוחד כאשר הוא מגיע מהכיוון החילוני-ליברלי. על היוזמה שמקדמת עיריית ראשון לציון בהובלתה של איריס כגן-חכמון, יועצת ראש העיר לענייני מעמד האישה, אומנם אי אפשר להטביע חותמת של כשרות למהדרין.

כגן-חכמון עצמה רחוקה מהשקפה דתית, ואף מקפידה להדגיש כי היוזמה שלה מיועדת לכל סוגי התאים הזוגיים והמשפחתיים הקיימים. ועם זאת, כאשר מי שמכהנת בתפקיד שבמהותו עוסק בקידום האישה, העצמתה ודאגה לאינטרסים שלה מדברת על הצורך "להילחם בהרבה תופעות חברתיות שהזוגיות פוגשת אותן, כמו מה שמעניין אותי זה אני וההגשמה שלי, ושאפשר לפרק נישואין בשביל הגשמה עצמית. זה הפח הראשון שהזוגות הצעירים נופלים לתוכו", אפשר לפתוח צוהר של אופטימיות זהירה בתוך הכאוס הקיים בתחום.

הפיילוט של התוכנית נערך במהלך השנה החולפת בראשון לציון, ובט"ו באב תשיק העירייה את התוכנית באופן רשמי. מדובר בהשתתפות חינם מטעם העירייה לכל זוג צעיר במהלך שנתו הראשונה, במרחב צמיחה ותמיכה לזוגות צעירים שילווה אותם מקצועית ויממן את הצרכים הייחודיים של מי שנישאו לפני זמן קצר וכעת נדרשים לצלוח אתגרים בכמה חזיתות בחייהם המשותפים: כלכליים, מקצועיים, אישיים, זוגיים ועוד. כגן-חכמון מזכירה את הנתונים העגומים, לפיהם אחוז הגירושין במדינת ישראל עומד על כ-30, והמשמעות בין השאר היא אוכלוסייה של כ-400 אלף ילדים בסיכון כתוצאה מהגירושין. "התא המשפחתי גם מתפרק כלכלית, וזוג גרוש בכלל עולה הרבה כסף למדינה. אף אחד לא לקח עד היום את כל הנתונים הללו ואמר שאי אפשר לקבל אותם כגזירת גורל".

כגן-חכמון החליטה להרים את הכפפה, ופיתחה מודל לזוגות הצעירים שהוא לא טיפול זוגי שיתמוך במי שכבר נקלעו למשבר, אלא העצמה של נקודת המוצא החיובית: "הבסיס הוא האהבה ששוררת ביניהם כעת ולא הצרות שלהם". בני הזוג מגבשים לעצמם הסכמים בחמישה תחומים, ביניהם אמון, ניהול כלכלי והגשמה עצמית: "מי לומד, מי מתפתח, אם יבואו הילדים - איך כל אחד מבני הזוג יתקדם. לקחנו את כל גורמי הכשל שמביאים לגירושין והפכנו אותם לגורמי צמיחה. אנחנו רוצים שנקודת השיא של תחילת הנישואין תהיה מתמשכת". המיזם יכלול קהילה תומכת ומשתפת של הזוגות הצעירים, שגם יציעו וישתפו פתרונות וישתפו אותם זה עם זה, והרשות המקומית תסייע להם במרחב החברתי ובצרכים שיעלו מתוכם. "זה מהלך חברתי מקיף שלוקח אחריות על הצעירים ומושיט להם יד. אני מקווה שזה יהפוך לתוכנית לאומית, שלא רק יעסקו במניעת אלימות אלא גם בצמיחת הזוגיות".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com