ייצור מיוחד

האופן שבו הורכבו רשימות הימין מלמד בעיקר על החשדנות בין השותפים והסיכוי להמשך עבודה משותפת

יאיר שרקי , כ"ט בתמוז תשע"ט

עדיף לא לדעת איך האיחוד קרה. הרב רפי פרץ ואיילת שקד
עדיף לא לדעת איך האיחוד קרה. הרב רפי פרץ ואיילת שקד
צילום: פלאש 90

משא ומתן פוליטי דומה לייצור נקניקיות: שעות ארוכות של טחינה, קציצה וערבוב. נתחים משובחים לצד פסולת, שאריות בשר ושומן שנדחקים יחד לתוך שרוול מעיים, כשעל הכול מחפה תיבול חזק.

תהליך ממושך ולא אסתטי, שבסופו יכול להיות מוגש מעדן, אך למי שרוצה להמשיך וליהנות מטעמן של נקניקיות מוטב לו שלא ייחשף אליו. את הגשת הרשימות לכנסת ה-22 מתחו מפלגות הימין עוד ועוד, וסגנון הנקניקים הסופי בימין נא בין עם או בלי תוספת חרד"ל. אבל מהתהליך דווקא אפשר ללמוד לא מעט: הקזת הדם ההדדית, הפנקסנות, החשדנות והתדרוכים אלה כנגד אלה, כל אלו נראו לעיני כל ישראל, ולא יישכחו בקלות גם אחרי לחיצות הידיים. גם השעות הארוכות והאנרגיה שהוקדשו לוויכוח על המקום התשיעי לעומת העשירי, מלמדים על כוחה האמיתי של הרשימה המאוחדת כפי שחוזים לה שותפיה.

בין אם בסוף עוצמה יהודית תיכלל באיחוד ובין אם לא, שתי המפלגות שנמצאות במיינסטרים, איחוד הימין והימין החדש, חברו זו לזו אבל לקחו רחוק מדי את הסיכון שהקצוות האידיאולוגיים - עוצמה יהודית מצד אחד וזהות מהצד השני - ינשרו. איילת שקד הציבה לעצמה את האיחוד כיעד עליון והשיגה אותו. אבל השלב השני, המאבק על שניים או שלושה המנדטים שיכולים לעשות את ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה - נזנח ונשאר לרגע האחרון, אם בכלל.

איתמר בן גביר, שהיה שותף מלא בהצלחת איחוד מפלגות הימין, יכול היה לחתום על הסכם צילום מצב עוד לפני שבנט ושקד חזרו, אולי גם להשתדרג מעט. הבחירה שלו להתעכב כדי למקסם רווחים הייתה שגויה, אבל גם שותפיו היו יכולים להכיר לו טובה ולנהוג בו בנדיבות רבה יותר, ובעיקר בדרך מכבדת יותר, במקום לדחוק אותו לזרועותיה של נעם בניסיון להקים את מפלגת יח"ד ז"ל לתחייה.

המשא ומתן המקביל שניהלו אנשי נעם עם עוצמה יהודית מצד אחד ועם יהדות התורה מהצד השני, מלמד הרבה מאוד על המקום האידאולוגי החדש של אנשי הר המור: הרב רפי פרץ, שבא מבית המדרש הזה ומוקף ביוצאי ישיבת הר המור ובנותיה, קרוב לעמדותיה של המפלגה ב-98 אחוזים מהנושאים, הרבה יותר מליצמן או גפני, וגם מבן גביר ומרזל. ובכל זאת העדיפו במפלגה לנהל מגעים לתמיכה בחרדים למרות עמדותיהם ביחס למדינת ישראל, עמדות שרחוקות מאוד מתפיסת "יסוד כיסא ה' בעולם" של תלמידי הרב קוק, ולגבש טיוטת הסכם עם תלמידי כהנא, אותם אנשים שבבחירות 2015 החבירה של יחד אליהם הובילה את הרב טאו להתנער (זמנית לפחות) מהמפלגה ״אחרי הצטרפותה עם הנלהבים״. המסקנה היא שיש כאן בחירה מכוונת להתבדל מהציונות הדתית, וגם שלמען דגל המאבק בלהט"ב שניצב בחזית המאבק של נעם, מוכנים גם בפלג הטהרני ביותר להתפשר על שאר תפיסות העולם.

בקצה האידיאולוגי השני - את פייגלין עצמו כנראה שהיה בלתי אפשרי להביא, אבל נפתלי בנט ניהל כמעט עד הרגע האחרון משא ומתן אינטנסיבי ומתקדם מאוד עם נציגים מרשימת זהות. הם היו אמורים להביא איתם אל נקניק הדעות הימני את הבשורה הליברלית, בעיקר מבחינה כלכלית, אבל ברגע האחרון השיחות כשלו.

עוד נקודה מעניינת שהתחדדה במשא ומתן הייתה הפער בין בנט ושקד: בזמן ששקד מתעניינת רק במספר המנדטים הסופי - שיקבע את המיתוג שלה, בנט נלחם על בניית הימין החדש כמנגנון עצמאי. ביום שאחרי הבחירות הוא יקבל את תפקיד השר הבכיר. כל פעולותיו במשא ומתן נועדו לבנות מפלגה שתוכל להתקיים גם אם שקד תמשיך הלאה אל הליכוד, שאיפה פוליטית שהיא אינה מנסה להסתיר. אם תרצו: שקד היא יו"ר הימין המאוחד, אבל בנט נשאר יו"ר הימין החדש.

מה שנתניהו לא יכול

סקר מחמיא צפה לרשימת הימין המאוחדת 12 מנדטים, אלא שמדובר בתופעה ידועה כדרכם של סקרים אחרי מפצים פוליטיים לפני שחולפת ההתלהבות. אבל אלו מנדטים פריכים מאוד. הראשונים להיסחף בחדוות האיחוד יהיו גם הראשונים לנדוד עם הרוח שיקים נתניהו לקראת ה-17 בספטמבר. וזו תהיה רוח פרצים עזה מקודמותיה.

נתניהו סימן לו שני יריבים פוליטיים בימין שעל קולותיהם הוא ייאבק בכוח: שקד וליברמן. מאמציו עד הבחירות יתחלקו בין ריכוזי דוברי הרוסית ובין מעוזי הכיפות הסרוגות. בערב הוא שותה בירה בפאב היודל'ה בראשון לציון, עיר שבה ישראל ביתנו הייתה המפלגה השלישית בגודלה, ובבוקר למחרת הוא מסייר באפרת שבה הימין החדש לקחה את המקום הראשון.

שאיבת הקולות ממפלגות הגוש תהיה אגרסיבית יותר הפעם. אם לנתניהו היו אז בלמים מסוימים, הפעם הם אינם: אחרי האיחוד בימין החשש מפני אחוז החסימה הוסר סופית, אבל הוא בהחלט ישמח לצמק את המפלגה בראשות שנואת נפשו שקד לשבעה מנדטים, קטנה וניתנת לשליטה ותמרון.

מרגע שהסיכוי ל-61 מנדטים בגוש הימין התפוגג, הטיעון של נתניהו על חשיבות המפלגה הגדולה הופך משמעותי הרבה יותר: אם לאיש לא יהיו 61 ממליצים, גודל המפלגה יהווה שיקול מכריע אצל הנשיא. ליברמן כבר הבהיר שהוא מסוגל להמליץ על כחול לבן, מה שיכול להצמיד את מספר הממליצים של גנץ קרוב מאוד לאלו של נתניהו. ההבטחה של ליברמן להמליץ על המפלגה הראשונה שתודיע שהיא תומכת בהקמת ממשלת אחדות של הליכוד-כחול לבן וישראל ביתנו, משיגה שתי מטרות יחד: גם שומרת על קשר עין עם בוחרי הימין והמרכז החילוני, בניגוד למאמציו של נתניהו להציג את ליברמן כשמאלן, וגם מסבכת את נתניהו מול שותפיו הטבעיים. תהיה זו דילמה קשה מאוד לראש הממשלה בליל הבחירות - האם לדבר על ממשלת אחדות ולבגוד באמון השותפות הטבעיות, או לאפשר לגנץ להקדים אותו ולזכות בעשרה ממליצים יקרים. ליברמן לא יסבול כשיראה את נתניהו מתפתל ומתלבט.

בליכוד בתגובה עושים כל מאמץ לדחוף את ליברמן מתחת לאחוז החסימה, אלא שכרגע התוצאה נראית הפוכה. נתניהו לא מחמיץ הזדמנות להצטלם עם דוברי רוסית. הוא מקיף את עצמו ביועצים מהמגזר, נודד מעיר לעיר על פי אחוז הקולות שגרפה בהן ישראל ביתנו, ומקבל בנתב"ג את פניהם של עולים חדשים מאוקראינה. ובכל זאת, ליברמן נשאר יציב על עשרה מנדטים בסקרים, אולי אפילו מתחזק מעט. אם בבחירות הקודמות הביקור אצל טראמפ בוושינגטון היה הקלף המדיני המנצח, הפעם בלשכת ראש הממשלה סימנו כיעד את הבאת פוטין לירושלים כדי לחנוך אנדרטה. לא ברור התוכנית תצא אל הפועל, אבל כרזת ענק של נתניהו עם נשיא רוסיה כבר נתלתה על מצודת זאב.

גם כאן ייתכן שנתניהו לא מיטיב לקרוא את האלקטורט הרוסי. חבורת בלוגרים וכוכבי רשת ממוצא רוסי שהוזמנו להיפגש איתו, התקוממו על תליית הכרזה בעיתוי שבו פוטין מכביד את היד כנגד אופוזיציונרים במוסקבה. חלקם ידידיהם של אותם בלוגרים בדיוק, ותמונתו של פוטין לא עושה עליהם רושם חיובי. בכלל, נראה שלא היו ימים טובים כל כך לעולי חבר המדינות. הם מחוזרים באגרסיביות על ידי שתי המפלגות הגדולות: הליכוד, שייסד מטה עולים ענק מצויד בתקציב נדיב והבטחות בלי תחתית, וגם כחול לבן, שמחזקת את מטה דוברי הרוסית שלה מול הזליגה המתמשכת חזרה לישראל ביתנו.

כל זה לא היה קורה בלי ליברמן, ונראה שהבייס שלו מבין זאת היטב. אם בציונות הדתית תרגיליו של נתניהו נענים פעם אחר פעם בכניסה תחת האלונקה של הליכוד כדי להציל את המחנה, בקהל דוברי הרוסית להט החיזור רק מחזק אותם בכך שליברמן כנראה עושה משהו נכון.

לתגובות: 2sherki@gmail.com