מול בית ראש הממשלה ומשכן הנשיא התקיים אתמול (רביעי) מפגן מחאה כחלק מיום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מי שהייתה עד לא מכבר אמונה על הטיפול הממלכתי בפרשה, חברת הכנסת לשעבר נורית קורן.
"עד שהגעתי כל המשפחות נחשבו להזויות. טענו כלפיהן שהדברים לא היו והם בודים טענות מליבם", מזכירה קורן ומציינת את החלטתו של ראש הממשלה לפתוח את ארכיוני ועדת כהן-קדמי, ומאז "התברר שאכן הפרשה הזו התרחשה. נאבקתי כדי לתת תשובות למשפחות ולפתוח כמה שיותר ארכיונים".
"אמנם יש בעיה גדולה שחלק מהארכיונים הושמדו או אבדו באורח פלא, דווקא אותם תיקים הלכו לאיבוד, ועם זאת עשינו ככל יכולתנו לפתוח כמה שיותר ארכיונים. הגעתי לארכיון 'צים' ולארכיון צה"ל שעוד צריך להוציא ממנו עוד ועוד מסמכים. גם ארכיון הסוכנות נפתח בפניי. לצערי יש במדינה הגנת פרטיות ולא הכול נחשף, אבל כל משפחה יכולה לקבל את הנתונים הרלוונטיים לה, אבל זה לא יהיה פתוח באינטרנט".
מוסיפה קורן ומבהירה כי "בארכיון המדינה כל החומרים נפתחו אבל חלקם הושחרו ולכן לא ניתן לדעת שמות ופרטים מלאים, אבל אם משפחה מסויימת רוצה פרטים על הילד שלה זה אפשרי. יש בחומר חמישה תיקי אימוץ של ילדים של הסכימו לפתיחת התיקים וזו זכותם כחלק מהגנת הפרטיות. רוב גדול של חומרי ועדת קדמי פתוח. אולי נשארו 5 אחוזים שלא נפתחו בגלל הגנת פרטיות או היעלמותם של 37 תיקים".
באשר למצב הנוכחי כעת, כאשר היא עצמה אינה בכנסת, אומרת קורן: "מערכת הבחירות הקפיאה את המצב כרגע. אין ועדות שפועלות למעט ועדת כספים וועדת חינוך בגלל פתיחת שנת הלימודים. יכול להיות שדברים היו משתנים אם הייתי חברת כנסת, אבל אני ממשיכה לפעול גם מחוץ לכנסת להביא חומרים למשפחות. אני מאמינה שכאשר תורכב ממשלה הדברים יהיו אחרת".
"כעת יש הכרה כלשהי ונדרשת השלמת ההכרה של המדינה בעוול הנורא כלפי המשפחות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא הקמת גוף חוקר שיבדוק איפה כל ילד נמצא כדי שכל משפחה תקבל תשובות אמת. לבסוף קיים גם עניין הפיצוי למשפחות".
בדבריה מספרת קורן כי בעוד גורמים בעמותות העוסקות בסוגיה דנות בשאלת חששה של המדינה מסוגיית הפיצוי או מסוגיית הכפשת האתוס הציוני, הרי שבדיונים עצמם העמותות בחרו לנטוש את הדיונים בשלבים מוקדמים, כאשר עדיין לא נדונה סוגיית הפיצוי כלל ועיקר. "העמותות לא הסכימו לכמה פרטים עוד לפני שדיברנו על כסף. הם פרשו. אם הם היו נשארים הינו במקום אחר".
עוד ביקשנו את התייחסותה של חברת הכנסת לשעבר קורן לטענות לפיהן כל הפרשה כלל לא הייתה, ולראיה טוענים אלה כי למרות ההיקף הגדול של מקרים, על פי טענת המשפחות, לא נמצאו ילדים תימניים הגדלים במשפחות מערביות. על כך שאלנו אם יתכן והמדינה אינה ממהרת לקחת אחריות כל עוד העניין לא הוברר סופית וכל עוד טענות שכאלה נשמעות.
"אנחנו לא מכפישים את המדינה אלא מספרים שזה מה שהיה בעת קום המדינה. צריך לזכור שזה קרה גם במדינות אחרות באותן שנים. גם בקנדה אוסטרליה ספרד בלגיה ואחרות, כך שגם אנחנו מספיק חזקים כדי שהמדינה תאמר שהסיפור אכן אירע".
"לכל המכחישים למיניהם, והיו כאלה גם בתקופתי בכנסת, אמרתי להם שיראו את הנתונים ואת המסמכים שאנחנו מגלים ואת מה שוועדת כהן-קדמי אמרה בעצמה. יש עדויות של ממש שילדים הוצאו מידי האמהות. לא מדובר בסיפורים", אומרת קורן שאינה מקבלת גם את הטענה לפיה בתקופה בה המדינה עוד הייתה רק בחיתוליה הדברים לא היו מוסדרים ומתועדים. לדבריה אחד הגילויים שנחשפו בועדה בראשותה הייתה מעורבותו של צה"ל בניהול המעברות יחד עם ארגוני הנשים והסוכנות, "וצה"ל היה מסודר מאוד עם פקודות לכל דבר. שיבואו אותם אנשים ויראו את המסמכים".
בסוגיית ההכחשה מציינת קורן כי במאגר דגימות ה-DNA שיזמה אותרו ארבעה ילדים שנלקחו מהוריהם שהתאחדו עם בני משפחותיהם.
עוד נשאלה חברת הכנסת לשעבר קורן אודות עמדה באשר להיקף האירועים ומספרם. זאת לנוכוח חילוקי הדעות, אם מדובר במאות ילדים או באלפים. קורן משיבה: "ועדת כהן-קדמי בדקה 1035 מקרים. קיבלתי עוד 500 עד 700 מקרים ויש עוד רשימה שהרב עוזי משולם ז"ל אסף והגיע ל-3000. אני מעריכה שמדובר בכ-5000 מקרים. יש ילדים שנולדו ולא נרשמו, הם נעלמו. דרוש גוף חוקר מטעם המדינה צריך לבדוק את הברים יחד עם הארגונים החברתיים. כחלק מפעילות שלי לבקר את פעילות הממשלה זה מה שעשיתי בכנסת. זו הייתה עבורי שליחות וזו עדיין שליחות עבורי
האם אכן ניתן לסיים ולחתום את הפרשה בחקירה כלשהי למרות השנים הרבות שחלפו מאז? "יהיה מאוד קשה אבל אם לא נפתח קברים ולא נדע אם יש שרידי נפטרים לא נדע את האמת. זו אחת הדרכים. צריך לעשות זאת למען המשפחות. אני מוכנה להמשיך ולפעול. צריך לדחות את מסקנות ועדת קדמי ולהקים גוף חוקר, להעמיד אותי בראשו ולהמשיך לפעול".