מיזם חדש של משרד הרווחה וארגון יד תמר מבקש להכשיר את הקהילות והמשפחות בגזרת עוטף עזה להתמודדות יעילה ומוצלחת עם משברים ארוכי טווח במצבי שגרה.
מנכ"ל 'יד תמר', אוריאל כהן, מספר ביומן ערוץ 7 על המיזם, אך פותח ברקע אודות ייעודיו של ארגון 'יד תמר' שהוקם על ידי מיקי וסרטייל לזכר אחותו, תמר ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן.
בעקבות הרקע האישי הזה הוקם המנגנון המאפשר התמודדות קהילתית המסייעת למשפחות להתמודד עם מחלתו של אחד מהמשפחה, ולאורך זמן. כהן מעיר כי לא תמיד יודעת המשפחה על הצורך שלה עצמה לקבל סיוע, וכשכבר מתברר לה הצורך הזה הרצון של הקהילה שמסביב לסייע מתמסמס.
על מנת למצוא מענה לטווח רחוק מוכשר בכל קהילה צוות מיוחד המשדך למשפחה הנזקקת לסיוע אדם שיתפקד כמעין מנהל משברים משפחתי, יתעדף משימות ויאפשר התנהלות נכונה של הקהילה מול המשפחה. בנוסף יוצר הארגון מעגלי עזרה נוספים סביב המשפחה, בהיקף המוניציפאלי והקהילתי. "פול ההתנדבות הקהילתי ירצה להתנדב כשהעניין מנוהל כי אנשים רוצים להביע את עמדתם במה להתנדב, באילו שעות וכו', וכאשר הדבר מנוהל הם מוכנים להיכנס למערכה. כך מקבלים קהילה שיש בה יותר אפקטיביות והדבר יכול להחזיק יותר זמן כי יש הרבה יותר מתנדבים וגם מוצאים את המענים שמעבר למעגלים שסביב המשפחה".
באשר לגזרת עוטף עזה, התחום החדש שאליו נכנס הארגון, כאמור יחד עם משרד הרווחה, מסביר כהן: "המודל מותאם כמעט לכל משבר ארוך טווח. בעוטף עזה יש מצבים מתמשכים של עוד משבר ועוד משבר, של בלונים, של חשש ממנהרות, של ילדים בהיסטריה ועוד. כאן צריך לזהות נכון את הצורך של כל משפחה ומשפחה מול המענים שיש מסביב. כאן נכנס מודל תמר לקהילה".
האם מצב שבו ישוב שלם נמצא תחת חרדות אינו מצריך מענה שונה ממציאות שבה בתוך קהילה צריכה משפחה אחת את עזרת שאר הקהילה? "אנחנו לא מתיימרים להחליף את העובדים הסוציאליים ואת צוותי הצח"י שנמצאים במקום ונותנים את מענה החירום. אנחנו מסתכלים על המשפחות המוחלשות בקהילה. הרבה פעמים המשפחות החזקות לא מודעות לצרכים ולקשיים של המוחלשים יותר. לדוגמא אזרח ותיק שהם לפעמים קצת חסרי אונים במצבי משבר. כשיודעים לזהות את הצורך הנכון, ולא לדחוף לו רק סיר אוכל שלא תמיד זה הצורך של המשפחה באותו רגע, שכיודעים לנתב את הכוחות ולנהל את המערכה הרבה יותר אנשים יכולים לקבל עזרה והרבה יותר אנשים נכנסים לפול המתנדבים".
כהן מספר כי עד כה פעל הארגון מול עשרות קהילות ובאשר לפעילות מול קהילות עוטף עזה הוא מבהיר כי המהלך יתחיל עם שלוש קהילות עד סוף השנה הקרובה, ובהמשך נבחן מיזם גדול הרבה יותר בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ובו תהיה ההתמקדות בעשרות קהילות העוטף במקביל.
לקראת תום השיחה אתו שאלנו אם המיזם מסוגל לתת מענה גם לחיי עיר ולא רק לקהילות בישובים ומושבים, כלומר גם במציאות שאין קהילתיות מוגדרת והיכרות צפופה בין התושבים ולעיתים הקהילה מפוזרת ברחבי העיר ומה שמחבר ביניהם הוא קשר אחר, כזה שאינו גיאוגרפי.
"אנחנו מתמודדים עם השאלה הזו כבר הרבה שנים. החלום הגדול הוא להגיע לכל בניין בתל אביב ולהפוך אותו לקהילה. יש הרבה קהילות ביניים שהם עדיין קהילתיות כמו באחד ממשרדי הממשלה שאליו ניכנס בקרוב ונהפוך את כל עובדי המשרד לקהילה, כך גם עובדי חברת תרופות גדולה שתפעיל את מודל תמר בכל סניף וסניף וכך אפשר להסתכל על הורי ילדי בית ספר וגן כקהילה וכמובן קהילת בית כנסת וכיוצא באלה. בעוד 10-15 שנה אנחנו שואפים לראות את הארץ עם אלפי קהילות במתכונת 'תמר', לא מתנהלים אלא מנהלים משבר, לא מכבים שריפות אלא יודעים להסתכל מלמעלה ונותנים מענה נכון".