אודרי ליימן (60), ילידת בלגיה, עלתה לארץ לבדה כשהייתה בת 18, וכיום נשואה בשמחה ואהבה למוני. לאודרי חמישה ילדים והיא סבתא לכמה נכדים מקסימים.
מתגוררת ברמת גן, פסיכותרפיסטית המתמחה בתחום בניית זוגיות, מטפלת זוגית, מדריכת הורים, והשיא בכל העשייה: חברה בוועד המנהל של "קרן יחד" מיום היווסדה.
הראיון החל כשיחת חולין קצרה, אך לא היה אפשר להתעלם מהדמות המעשירה, המעניינת, המפתיעה והמחדשת שעלתה מהשיחה על עוצמתה של קרן יחד. הינה כמה מילים שיחממו את הלב ויניעו את כולנו להיות שותפים לעשייה של הקרן החשובה הזו.
קרן יחד: איך הכול התחיל?
"הרב הלל הורוביץ מחברון מצא את עצמו מחזר על הפתחים בבקשת צדקה למשפחות שחוו שכול וזקוקות לסיוע כלכלי. באחת הפעמים שפנה לציבור להשתתף בחסד העצום אמר לו אחד התושבים: 'תקשיב, יש לי רעיון. קח אותו ורוץ איתו. לא ככה אוספים צדקה וחסד בין דלתות הבתים'. וכך היה. הרב הלל הורוביץ יצר איתי קשר כחלק מקבוצת אנשים שמשמשים עד היום בוועד המנהל של הקרן.
"הרעיון המרכזי של קרן יחד הוא ליצור קבוצת משפחות שמסייעות זו לזו, שיוצרות רשת תמיכה הדדית בעת של אסון. המטרה היא ליווי היתומים והעמדת קרן של ממש שתקדם אותם בחיים בגיל הבגרות. הרי כשיש שכול קשה מאוד ליצור מאזן כלכלי מחודש, וכל סכום כסף משפיע על ההתנהלות השוטפת. קשה לאלמן או לאלמנה לחשוב, עם קרות האסון, על עתיד הילדים, וגם אם רוצים מאוד לא תמיד אפשר להפריש סכומי כסף שיאפשרו לקדם את הילדים בבגרותם.
"הקרן אוספת סכום כסף לכל יתום. את הסכום המכובד, בין 50 ל-150 אלף שקלים, הוא יוכל לפדות בהמשך חייו לצורך לימודים, חתונה ורכישת בית. מעבר לעזרה הממשית שזה נותן לילד בתחילת חייו כבוגר, זה משמעותי להורה שנותר ומאפשר לו להתמודד ביתר קלות עם החזית הכלכלית וכך לפנות משאבים לבעיות המאוד קשות שהאירוע יצר.
"כשהרב הלל הציע לי את הרעיון התרגשתי מאוד. מייד הבנתי שיש כאן משהו גדול, אבל היה לי קצת קשה להאמין עד כמה זה ילך ויגדל. כמו כל רעיון חדש שצריך להניע נתקלים בקשיים, וצריך בעיקר אמונה של הציבור. היינו צריכים אלף משפחות שיסמכו עלינו ויאמינו איתנו יחד ברעיון הגדול, וכך קרה! היום 23 אלף משפחות חברות בארגון".
איך זה באמת פועל?
"הרעיון די פשוט וצנוע, מעין קהילה תומכת: כל משפחה שנרשמת מעבירה את פרטי האשראי שלה ולא שומעת מהקרן עד שחס ושלום מישהו מחברי הקרן נפטר ויש יתומים שצריך לאסוף בשבילם את הכסף. כל משפחה מהקרן שחווה שכול מקבלת מאיתנו מעטפת של ליווי כלכלי, ובשאיפה גם ליווי נפשי סביב כל המהלך.
"הסכום שנגבה מכל משפחה שחברה בקרן הוא לכל היותר 64 ₪ לחודש, ואם אירע אסון במשפחה ברוכת ילדים ונדרש סכום גבוה יותר לאותה משפחה, הסכום שנגבה יתחלק על פני שני חודשים עוקבים. הסכום אינו קבוע, הוא תלוי במצב הכלכלי של המשפחה ונקבע מראש על פי התקנון. חברי הוועד המנהל נדרשים לכל מקרה ומקרה ועושים את עבודתם נאמנה ובשיקול דעת. המטרה היא לא לגבות כסף מיותר ולא לתת כסף מיותר, אלא ממש להתאים את הצורך למשפחה".
אז התפקיד שלך כחברה בוועד המנהל של הקרן דורש עבודה שוטפת או חד-פעמית? איך נעשים התהליכים מאחורי הקלעים?
"מה שיפה בקרן הוא שכולנו משתפים פעולה בהדדיות. הכול שקוף פרט לשמות של הנפטר ושל המשפחה, והרצון הוא לתת מכל הלב בלי לתת לאלמן או לאלמנה להרגיש שלא בנוח עם המענק. באתר שלנו אפשר לראות מיהם האנשים העוסקים במלאכה, והעבודה גם של חברי הוועד המנהל וגם של חברי המנהלה נעשית ברובה המכריע בהתנדבות.
"במקרה של פטירה, לא עלינו, אנחנו מתגייסים לשם בירור ספציפי למקרה, ורק אז גובים את הכסף מחברי הקרן. הכסף אינו מגיע אלינו ולא ישירות למשפחה, אלא נפתחת קרן בנקאית על שם כל יתום בנפרד, ורק הוא יכול לממש את נכסי הקרן בבוא העת".
הסטטיסטיקה לא משקרת: ככל שהקרן גדלה יש יותר מקרי מוות בקרב חברי הקרן, אבל הסכום הנגבה פוחת כי הוא מתחלק בין יותר משפחות שותפות. כמה אחדות והדדיות, מחשבה על האחר.
איך הגעת להיות מטפלת זוגית ופסיכותרפיסטית לבניית זוגיות?
"זו התשוקה הראשונה שלי למקצוע ובכלל. הייתי חברה הרבה שנים בצוות המנהל של 'ישפה' (עמותה להיכרויות לבני הציונות הדתית), שבשנות פעילותו היה מאוד משמעותי לטיפול בזוגות. הרבה שנים אני עוסקת בסיוע למציאת בן זוג, והרגשתי שלרוב יש הצעות למטופלים, אבל משהו בכל זאת לא עובד. עד מהרה הבנתי שיש סיבות רבות לכך. העיקריות הן באפיון הרצונות שמתאימים לבניית קשר ארוך טווח, בניית הקשר עצמו, יכולת תקשורת או יכולת ההחלטה של המטופל, כך שברוב המקרים בטיפול ממוקד וקצר מועד אפשר לעשות שינוי.
"ככל שהתפתחתי עם המחשבה הזו החלטתי להתכוונן יותר להכוונה וליווי מתמשך למציאת בני זוג וליווי זוגי שלהם. אין דבר שמשמח אותי יותר מלקבל הזמנה לעוד חתונה בעם ישראל!"
מתי את מספיקה הכול? באיזו שעה את קמה בבוקר ומתי הולכת לישון?
"אני קמה ב-7:30 והולכת לישון ב-1:00. היום עמוס אבל מלא במשמעות, כל יום שונה מחברו, אבל זה מה שמיוחד".
ובשעות היום מה את מעדיפה כדי להתרענן, קפה משובח או חליטת צמחים?
אודרי מצחקקת במבוכה: "לעומת העוצמה של קרן יחד השאלה קצת מצחיקה, אבל לגמרי קפה. רק קפה! אספרסו טוב. זה הכול".
בלו"ז העמוס מה השעה האהובה עלייך ביום?
"23:00 בלילה. שקט, אין עוד טלפונים, אפשר להתרכז במה שקרה היום, מה צריך למחר, ללמוד משהו חדש ולקרוא משהו טוב. אין לי סגנון מועדף, אני קוראת הכול. הספר האחרון שקראתי הוא 'נער האופניים' של הסופר אלי עמיר".
האם יש רגעי חסד שהיית רוצה לשתף בהם?
"הכי נדוש: חיבוק מהנכדים החמודים. אבל רגעי חסד מעבר לכך הם כשפעילות שלנו הצליחה להקל על מישהו בצערו ברגעים הקשים. לתת הקלה, אוויר לנשימה. כמובן בעיסוק הפרטי, בטיפול הזוגי, לראות שתהליך הצליח, להשתתף בחופה של זוג שטיפלתי בו. להגיע לסוף היום ולהרגיש משמעות. זה נותן עוצמה אחרת לחיים, עשיתי משהו בשביל מישהו, הצלחתי לעזור למישהו אחר".
דמות משמעותית שמלווה אותך בכל העשייה?
בלי היסוסים אודרי עונה: "סבא שלי, משה בלומנקרנץ ז"ל. סבתי נספתה בשואה, וסבא שלי הצליח לברוח. המון זמן לא הכרתי את הסיפור שלו. היינו הנכדים הראשונים שלו, אבל הוא היה מלא אור ומוקיר טובה, כל הזמן חייך לכולם ושמח כאילו לא ידע צרות מעולם.
"היה לו חיבור עמוק ליהדות ולציונות, וחונכתי עליהן. הוא חיבר אותנו לשורשים באמת, ליסוד המשמעותי של העם היהודי, של היהדות ושל ארץ ישראל. הדמות שלו גרמה לי לעלות לארץ ישראל ולהתעסק בכל מה שאני עושה, לתת ולעזור, כי להיות יהודי פירושו לפעול בשמחה בשביל האחר".
אחרי שיחה כזו קשה לתפוס את הגודל והעוצמה של הדמות המיוחדת של אודרי ושל העשייה המבורכת שלה שמביאה הרבה נחת וטוב לכל עם ישראל. המסר שלה ברור: לתת, לעזור, להתקרב ולקרב, אבל המסר העיקרי שאודרי ביקשה להעביר הוא זה: "כל מי שחבר בקרן או קורא מילים אלו, שיעיר ויניע את כל מי שסביבו לקרוא את הכתבה ולהצטרף לקרן העוצמתית הזו. אלמן או אלמנה לא יכולים לדאוג גם להווה וגם לעתיד הכלכלי של הבית והילדים, ולכן כדאי להירשם ויפה שעה אחת קודם.
"לצערי לא פעם אני מקבלת טלפונים של אלמנים ואלמנות שצריכים עזרה אבל אינם חברים בקרן. אין ביכולתנו לעזור, כי הקרן לא מקבלת שום כספים או רווח, אנחנו רק הצינור. בואו נקבל אחריות ונעזור זה לזה, שלא נקבל עוד קריאות כואבות ממי שאין באפשרותנו לעזור להם".
ההרשמה לקרן דרך אתר קרן יחד
פורסם לראשונה בעלון גילוי דעת