1. כחלוף כמעט יממה נדמה שגם בליכוד מבינים שעצומת הנאמנות של חברי הכנסת לנתניהו היתה שגיאה, לפחות ברמה הפוליטית. הרמה להנחתה לכל אויבי הליכוד.
בסופו של דבר הרי אין לחתימה הזו של הח"כים הנוכחיים והעתידיים שום משמעות מעשית. לא לחינם מיהרו כל הח"כים, גם אלו שנחשבים בסביבת נתניהו לעושי-צרות, לחתום. למה להם לסרב? ממילא מדובר בנייר נטול כל משמעות מעשית.
מבחינה ציבורית זה גם חשף לעין כל את התחושה של נתניהו ששלטונו לא יציב גם בתוך מפלגתו. זה כבר לא גדעון סער אחד שאפשר להאשים בחתרנות. עכשיו כל הח"כים בסיעה הפכו לחשודים פוטנציאליים, ומבחינת הנראות הציבורית זה נראה ממש מביך.
2. נתניהו נקלע למלכוד, למציאות בלתי אפשרית. הוא כבר מבין שרבים מחברי סיעתו סבורים שהוא הפך מנכס פוליטי לנטל פוליטי. להערכתם, דווקא הימצאותו של נתניהו בראש הליכוד עלולה להביא להדחתם מהשלטון לאחר הבחירות הקרובות, בשעה שמועמדים אחרים יוכלו להשאיר את הליכוד יציב בשלטון לפחות לעוד כמה שנים.
השילוב הבעייתי בין תקופת הכהונה הרצופה הארוכה מאוד ובין החקירות הפליליות שמועד הבשלתן לכתב אישום הולך וקרב מדאיגים רבים בליכוד, ונתניהו חש את הקרקע בוערת. הבעיה היא שבהחתמה על מכתב הנאמנות הוא גם משדר לכל העולם שכך הוא חש.
זו דילמה קלאסית: מה עדיף? לתת לכולם לחתור סביבך ללא שום תגובה ולשדר פאסון, או להגיב ולשדר חולשה. למעשה אין תשובה טובה לדילמה הזו, כל אחת מהפעולות האפשריות גרועה כמעט באותה מידה.
3. כאן צריך להעיר שההתגוללות של גנץ, לפיד וליברמן על נתניהו ועל הצהרת הנאמנות היא ממש מביכה. בין אם מדובר בחמאה על הראש ובין אם מדובר בג'ל, זה פשוט הזוי.
לפיד באמת חושב ששכחנו איך באמצעות כוס יין אדום וספרייט על המרפסת הוא חיסל את הקריירה הפוליטית של עדי קול כי העזה להצביע בניגוד לעמדתו? הוא באמת חושב שאנחנו לא שמים לב איך הוא מאריך, פעם אחר פעם, את שליטתו האבסולוטית במפלגת "יש עתיד" בשיטות שלא היו מביישות את אסד האב בימיו הטובים?
ליברמן באמת רוצה שנספור את כמות חברי הכנסת הבכירים בישראל ביתנו שגילו שברגע שהם לא באים לו טוב בעין הקריירה הפוליטית שלהם פשוט מתה תוך שנייה? הוא באמת רוצה שנספר איך מתקבלות ההחלטות בישיבות הסיעה של "ישראל ביתנו", ישיבות שהן למעשה רק תפאורה לנאום השבועי של המנהיג?
ליברמן ולפיד הם אלו שיטיפו מוסר לנתניהו? קשה להבין איך הם לא מביכים את עצמם בראיונות הבלתי נגמרים ובציוצי הטוויטר שלהם מאז אתמול.
4. אולם, אם נשים לרגע בצד את האופורטוניזם הרגעי, יש כאן שאלה רחבה יותר. האם במדינת ישראל של שנת 2019 מפלגות "אמתיות", כאלו שיש להן מוסדות אמתיים ולתומכיהן יש את הכוח לבחור את הנציגים שלהן בבחירות (בהתפקדות, או בכל דרך אחרת) הן בכלל בעלות זכות קיום עדיין?
על מנת להרחיק את עדותנו מהצדדים לקטטה הנוכחית, נחזור קצת יותר מחצי שנה אחורה, לאותו מוצ"ש שבו פרשו בנט ושקד מהבית היהודי. הרבנים, אם אתם זוכרים, היו התירוץ לפרישה, לפחות במידה מסוימת. אבל מי ששמע את הסאב-טקסט הבין מאוד מהר שמה שבאמת מפריע לשניים הם מוסדות המפלגה, העסקנים, וכל מי שלא מאפשר להם לנהל את העניינים כפי שהם רוצים ומבינים. במובן הזה, אגב, בנט ושקד לא הלכו לאחור. את כאב הראש של מרכז הבית היהודי הם השאירו גם בסיבוב הזה לרב פרץ.
דוגמה יפה לזה היתה ביום רביעי האחרון בשעות הערב. פרץ וסמוטריץ' היו צריכים לכנס את מרכזי מפלגותיהם כדי לאשר את הסכם "הימין המאוחד". השאלה מי ישובץ בכל מקום מטעם מפלגתם בכלל לא היתה נתונה לשיקול דעתם. בנט ושקד לעומת זאת לא היו חייבים כלום לאף אחד, ורק ביום חמישי, למחרת, הודיעו את מי הם משבצים מטעמם בכל אחד מהמקומות ברשימה.
למי קל יותר לנהל מפלגה? מי יכול למקסם בצורה יותר אפקטיבית את הכוח הפוליטי שלו? בנט ושקד או פרץ וסמוטריץ'? השאלה הזו, שנכונה גם בשלולית הקטנה של הימין המאוחד, מתעצמת עוד יותר כאשר אנחנו מציבים בצד אחד את נתניהו ועמיר פרץ, נניח, ובצד השני את גנץ, לפיד וליברמן.
5. אז היכן העתיד? האם במפלגות "אמתיות" או במסגרות פוליטיות חלולות שכל מה שיש בהן זה מנהיג כריזמטי, וכאשר הוא הולך הן הופכות לחסרות משמעות? זו שאלה כבדה מאוד. מה שבטוח הוא שבתהליך הזה של עליית המפלגות שהן לא באמת מפלגות אנחנו מאבדים חלק ניכר מהדמוקרטיה שלנו.
מנהיגים בכל העולם הדמוקרטי חייבים במתן דין וחשבון למפלגותיהם, גם המנהיגים הכריזמטיים והחזקים ביותר. המפלגות גם מעניקות יציבות מסוימת למערכת הפוליטית (תראו, למשל, מה שקורה בבריטניה. אפשר, כך מתברר, להחליף ראש ממשלה בלי להחליף מפלגת שלטון ובעיקר בלי ללכת לבחירות).
לא בטוח שאנחנו רוצים לחיות במדינה שבה מנהיגים לא חייבים בדין וחשבון לבוחרים באמצעות הכלי הזה שנקרא מפלגה. למפלגות "אמתיות" יש הרבה חסרונות, אבל אסור לשתף פעולה עם המגמה האופורטוניסטית של אנשים כמו ליברמן ולפיד שרוצים לעשות מהן בדיחה.