הסרטון הפרובוקטיבי של 'כחול-לבן' המאשים את דרעי וליצמן בסחיטת קופת המדינה לטובת הישיבות החרדיות מלמד כמה דברים על התמונה הפוליטית המעודכנת:
1. גניזת אופציית השת"פ
מאז פוזרה הכנסת ה-21 שליחים רשמיים יותר ורשמיים פחות מטעם כחול-לבן משחרים לפתחה של ההנהגה הפוליטית החרדית. ההבנה המסורתית אמרה שאי אפשר להקים קואליציה ללא הסיעות החרדיות ויש ליצור גשר צר מאד אבל גשר בר קיימא.
הרעיון המרכזי שעמד מאחורי הניסיונות הללו הוא קודם כל להיפגש כדי להיפגש. אחר כך למצוא את הנוסחה. נקודות המוצא הן שהסיעות החרדיות יבקשו להיכנס לקואליציה הבאה בכל מחיר כך ששאלת יאיר לפיד טומנת בחובה פיתרון כלשהוא שירבע את המעגל הבלתי-אפשרי לכאורה וישביע לאחר הבחירות את רצון שני הצדדים.
פרסום הסרטון המכה בבטן הרכה של הציבור החרדי על כלל פלגיו מלמד שבכחול-לבן מבינים שהאופציה הזו כבר אינה קיימת. הנהגת 'כחול-לבן' מבינה שכל עוד בני גנץ ימשיך להישאר שלוב זרועות עם יאיר לפיד – והוא ימשיך – החרדים יישארו מחוץ לתמונה. בוגי יעלון, מבכירי המפלגה, מתקשה לעכל את המרקחת הפוליטית הזו אבל זה מה יש כשאתה נדרש לבחור בין נתניהו לבני גנץ.
2. רק דת ומדינה
וכשל'כחול-לבן' אין מה להפסיד נשלפים התותחים הכי כבדים מהנפתלין כדי להוביל בעוד חודש וחצי לחילופי שלטון. זה אומר הרבה הצפת השנאה כלפי הציבור החרדי והדבקתו בכל הכח לפרצופו של בנימין נתניהו.
תזכורת קצרה: בסבב הקודם לפני כארבעה חודשים הכתה 'כחול-לבן' בכל הכח את בנימין נתניהו על פרשיותיו המשפטיות. יאיר לפיד עלה שוב ושוב להתקפה וחידד את עובדת היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים בכפוף לשימוע בארבע פרשות. והחרדים? הם היו אז שותפים לגיטימיים לאפשרות של שיתוף פעולה עתידי.
דא עקא, הקמפיין הזה הוליד בליל הבחירות 35 מנדטים לליכוד. בסיבוב השני החליטו ב'כחול-לבן' לשנות כיוון: להכות בבטן הרכה של הליכודניק המצוי וכדי ליצור טריז בינו לבנימין נתניהו. על רקע גניזת אופציית השת"פ עם החרדים הוחזר קמפיין ההסתה נגד ההנהגה החרדית לקדמת הבמה.
3. הדיל עם ליברמן
ומכאן לדיל הגדול עם אביגדור ליברמן. ליברמן חוזר ומצהיר מבלי למצמץ כי לא ישב בקואליציה עם חרדים ודתיים. האמירה הזו מדיפה ניחוחות מתקופות אחרות אבל הדוברמן הרוסי דוהר קדימה וקוצר את המנדטים על גלי השנאה.
את הקריירה הפוליטית שלו הוא בכלל חייב לכיפות הסרוגות שישבו איתו במטרייה אחת במסגרת ההליכה המשותפת עם האיחוד הלאומי בשנים עברו, אולם הכיפה הסרוגה שהיתה נכונה עבורו ב-2005, הכיפה השחורה שהיתה לחם חוקו לאורך כל שנות שיתף הפעולה עמה בקדנציות האחרונות – כל אלה הפכו למוקצות מחמת מיאוס ב-2019.
הראיון שהעניק ליברמן לגלי צה"ל ובו לא שלל המלצה על בני גנץ במידה ונתניהו לא יתחייב שלא לשבת עם המפלגות הדתיות והחרדיות, מלמד השת"פ ההדוק עם הנהגת 'כחול-לבן'.
במסגרת השת"פ מצליח ליברמן היכן שנכשל בוגי יעלון: להעביר מנדטים מהימין לשמאל. כך, באמצעות המלצתו של ליברמן על גנץ, ויחד עם שיתוף הפעולה של הסיעות הערביות ביממה שלאחר הבחירות (עודה בליל הגשת הרשימות: "לא אפסול על הסף המלצה על בני גנץ אם אהפוך ללשון מאזניים בדרך להפלת ממשלת הימין") יקבל בני גנץ את מפתחות הרכבת ממשלת השמאל הבאה.