אלה הם ימים עצובים לעם ישראל, ימים שבהם אנחנו נזכרים באותו קיסר רומי רשע שהביא לחורבן הבית. הכוונה היא, כמובן, לאוגוסטוס קיסר, האיש שתרם את שמו לחודש היותר מבאס של החופש הגדול. בדיוק כך, אלה הימים שבהם נאנק כל בית יהודי ברוך ילדים תחת הצורך להפיג את השעמום והחום של חודש נורא זה. בבית סגל, למרבה המזל, הסכימה היורשת הצעירה לקחת אותי לאטרקציית ילדים חביבה רגע לפני שאתחיל לטפס על הקירות.
וכך עשינו את דרכנו אל דיזנגוף סנטר התל אביבי, שבו מציינים כעת 20 שנה למהדורה המתורגמת של 'הארי פוטר'. אומנם הספר המתורגם יצא רק בסוף 1999, אבל מן הסתם קשה יותר למכור מרצ'נדייז לילדים בחנוכה המקוצר. אשר על כן, החגיגות עברו לחודשי תמוז ואב. ככה זה בחיים: שני בתי מקדש חרבו, ארבעה בתי בית ספר לקוסמים הוקמו. בתוככי הסנטר, בעיקר במעברים ובגשרים שבין שני חלקי הקניון הוותיק, הוצבו מתחמי משחקים, הפעלות, מיצגים וחנויות הקשורים בסדרת הפנטזיה המצליחה. לא בדיוק סיור באולפני האחים וורנר, אבל אטרקציה מושקעת למדי, המיועדת בעיקר למעריצים שעדיין לא נולדו כשהארי כבר הגן בגופו על אבן החכמים.
גם היורשת, שלפי גילה אמורה לעלות לשנה הרביעית בהוגוורטס, הביעה שביעות רצון מהחוויה. העובדה שכבר ביקרה באולפני ההסרטה האנגליים לא הפריעה לה להצטלם עם פסל האגריד, להשתתף בחידון אינטראקטיבי ולנסות לפלח הביתה את השרביט של הארי באמצעות לחש "אציו". למזלה של הילדה, אני עצמי נמנעתי מלהשתתף בחידון וכך חסכתי ממנה בושה גדולה. ככה זה, שנה-שנתיים אתה לא נוגע בספר וכבר אין לך מושג מי היא רוח הרפאים של הפלפאף ומה צורת הפטרונוס של הרמיוני.
גולת הכותרת של האירוע היא שורת מיצגים מקוריים מתוך סרטי הסדרה: השרביטים של הדמויות הראשיות, שרשרת מחולל הזמן, הסניץ' המוזהב ואפילו גלימת ההיעלמות. כלומר, לפחות נאמר לנו שהיא שם. בנוסף לכך יכולים המבקרים להצטלם ולהופיע במגנט לצד גיבוריהם הקולנועיים, לצבוע חוברות, לשתות בירצפת כשרה (כך לפי הפרסומים, אנחנו לא מצאנו את מקום המכירה) ולחבוש את מצנפת המיון המפורסמת שתחליט אם הילדים הם ימין מאוחד או עוצמה יהודית. או משהו דומה.
האירוע "עולמו הקסום של הארי פוטר" יימשך גם בשבועיים הבאים, והוא כולל – בתאריכים ספציפיים – גם הרצאות וסרטים. בפרסומים השונים הוזמנו המבקרים להגיע מחופשים. בפועל, ראינו רק שתי בנות שחבשו מצנפות ועוד גבר ממושקף ולא בלתי מעורר חשד בגלימה שחורה עם קפוצ'ון. הפנינג אמיתי לא הצליחו לייצר שם, אבל אטרקציה קטנה וחינמית לחובבי הז'אנר דווקא כן. חינמית – בתנאי שתקשרו לילדיכם את העיניים בכניסה לחנויות המזכרות, אחרת תיאלצו לרכוש להם בובות ושרביטים מיובאים מאנגליה במחירים שנעים בין 50 חרמשים ל-200 אוניות. זה לא מעט, ראו הוזהרתם.
ביציאה הביתה נחתנו בבת אחת מטירת הוגוורטס הבדיונית למציאות האפרורית של ישראל הקטנה. במעלה שדרות רוטשילד נתקלנו בהפגנה צנועה של חבורת צעירים, שהניפו שלטים עם תמונת הרב רפי פרץ ומעליה הכיתוב "שר החושך". אנשים מוזרים. במקום להפגין נגד כוחות האופל, הם היו צריכים לקנות את הספר המצוין 'כוחות האופל: מדריך להגנה עצמית' מאת קוונטין טרימבל. לדעתי נותרו עדיין עותקים אחרונים בחנות הספרים בהוגסמיד. יאללה, סעו לשם ותיעלמו לי מהעיניים, אוונסקו!