רצח נאוה אלימלך חקוק בתודעה הציבורית כאחד ממקרי הרצח המזעזעים ביותר בתולדות המדינה.
בשבת, ה-20 במרץ 1982, יצאה אלימלך לבית חברתה במרחק כ-300 מטרים מביתה ומאז נעלמו עקבותיה. אחרי עשרה ימי חיפושים נמצאו את חלקי גופתה בחוף הים בהרצליה ובחוף תל ברוך בתל אביב. במשך שנים התיק לא פוענח, ונשכח מהתודעה הציבורית. אלא שמהדורות יום ראשון העירו מחדש את התיק בן 37 השנים, עם ההודעה על פתיחת קברה של אלימלך.
"זאת הפעם הראשונה שמשטרת ישראל פותחת קבר בישראל", אומר אבנר רוזנגרטן, מנהל המכון למדע פורנזי ולשעבר ראש המעבדה לסיבים ופולימרים במז"פ. "חוקרים אחרים, ואני ביניהם, כבר פתחנו קברים לפני כן כדי לפענח פשעים. בשביל המשטרה זאת אכן הפעם הראשונה, ומדובר בנקודת ציון משמעותית".
מה יכול להוביל להחלטה לפתוח קבר? הרי זה לא מהלך שמבצעים בקלות ראש.
"זאת צריכה להיות ראיה חדשה משמעותית. אני מניח שלמשטרה יש אינדיקציה די טובה, לפחות בעיניהם, שצריך להשוות את מה שהם מצאו לדנ"א של נאוה אלימלך. אני מאמין שלפני שפתחו את הקבר עשו בדיקת דנ"א למשפחה כדי לראות שיש קשר, אבל את זה אני לא יודע בוודאות".
נכון לכתיבת שורות אלו לא הותר לפרסום מהי הראיה החדשה שהובילה לפריצת הדרך בתיק אחרי שנים ללא התקדמות. יחד עם זה, ידוע שמדובר בממצא הקשור לדנ"א של אלימלך, או לחילופין באיתור כלי הרצח. "זה יכול להיות עצם או כמה עצמות שלה שהפיקו מהן דנ"א, או המסור שאיתו על פי החשד בותרה גופתה. על ידי ממצאים כאלה אפשר אפילו לאתר מי הרוצח. במקרה של עצמות בוודאי, אבל גם במקרה שמדובר בכלי הרצח, אפשר לאתר את הרוצח באמצעותו".
אילו ראיות נשמרות על כלי רצח אחרי 37 שנים?
"יש כמה דברים, אבל גם דנ"א יכול להשתמר בכלי הרצח עשרות שנים. אנחנו יודעים שהפיקו בשנים האחרונות דנ"א של ממותות, כך שאפשר להפיק את זה גם מאות שנים אחרי שהגוף מת. זה תלוי מאוד בתנאי השימוש והשימור של כלי הרצח. במיוחד צריך שהוא יהיה במקום יבש בלי לחות ושישתמר פיזית".
עשרות חוקרים בתיק אחד
פרשת הרצח הרעישה את המדינה במשך חודשים ארוכים, ומשאבים רבים הושקעו בחקירה. נצ"מ בדימוס יצחק גטניו היה אחד מהחוקרים בתיק מיומו הראשון. "באותו שבוע של היעדרות הרבה מאוד ישראלים כלל לא היו בארץ. זה היה השבוע של אליפות אירופה בכדורסל, וישראלים רבים נסעו לראות את מכבי תל אביב שהגיעה לגמר אחרי שזכתה בשנה שלפני כן. ברגע שחזרנו התברר לכולם שהמדינה רועשת מהיעדרותה של נאוה אלימלך. מיד כשחזרתי צורפתי לצוות החקירה".
ברגע שנמצאה הגופה, הוחלט על הקמת צוות החקירה הגדול ביותר שהיה בישראל באותם ימים. בהתחלה היה מדובר ב-40 חוקרים, אבל הצטרפו אליהם רבים נוספים בהמשך. "לכל כיוון חקירה הוקם צוות בפני עצמו. הייתה מחשבה שמדובר בנקמה בהורים, אז הקימו לזה צוות. היה צוות שעסק בחשד שמדובר בפח"ע (פעילות חבלנית עוינת, א"מ). אני הייתי בצוות שחקר את הכיוון של פשעי מין. הרכבנו פרופילים של אנשים, חקרנו אחד אחד ולא הצלחנו למצוא במי מדובר".
בשלב מסוים איתרו השוטרים בחור ששמו דוד לוי, וחשדו כי הוא הרוצח. "מצאנו אצלו מאות תמונות של ילדות קטנות שצולמו על ידו, וביניהן הייתה גם נאוה אלימלך", משחזר גטניו. "כמה מהבנות הצלחנו לזהות והן סיפרו לנו שהוא תקף אותן. בנוסף לכך הוא היה איש ים, והיו לנו הרבה מאוד סימנים שקשרו את הרצח למישהו שקשור לים. מצאנו אצלו בבית סימני דם, אבל לא היה אז מאגר דנ"א בשביל שנוכל לבדוק אותו. שלחנו את הנתונים לבריטניה, שם היה המקום היחיד שידע לעשות את זה, אבל לא קיבלנו מהם תשובה. בסוף לא הצלחנו לקשור אותו ישירות לרצח, והוא ישב בכלא על פדופיליה בגלל התמונות".
שלושה חודשים אחרי הרצח פרצה מלחמת לבנון הראשונה, מה שהוביל לפיזור רוב צוותי החקירה שחלקם אף גויסו למלחמה. לאחר המלחמה חזר גטניו לעסוק בתיק, הפעם כחלק מצוות מחודש שהוקם ביחידה המרכזית. "חקרנו כל כיוון חקירה שעלה, ואף אחד מהם לא הוביל לפיצוח התיק". ביוני 83' הכריזה המשטרה שהתיק הגיע למבוי סתום.
גטניו מספר לראשונה ל'בשבע' שבמשך שנים הוא המשיך לחקור את התיק, גם אחרי כן, במסגרת תפקידו כקצין המודיעין בתחנת בת ים וקצין החקירות של מרחב איילון. "במשך השנים האלה הגיעו אליי המון ידיעות מודיעין של עבריינים שאמרו שהם יודעים מי ביצע את הרצח. הם ניסו להשיג עסקאות טובות יותר והמציאו מידע. בדקתי כל אחד כזה, ושום דבר לא התברר כנכון. אחד הסיפורים היה שראו ילדה בת 12 נכנסת באותו יום לרכב מרצדס שמתחיל בספרות 100. הלכתי עם המידע הזה ובדקתי כל רכב מרצדס שמתחיל בספרות האלה. בסך הכול דובר ביותר מ-990 רכבים, ואף אחד מהם לא התברר כקו חקירה נכון".
מגמה חדשה או צירוף מקרים
פתיחת תיק נאוה אלימלך, בתקווה שיוביל לפענוח הרצח, אינה המקרה הראשון שבו מפוצח תיק שבמשך שנים ארוכות נותר פתוח. בפברואר השנה פוענח אחרי 25 שנה הרצח של ורדית בקרקנוט. את התהליך הזה החל פתרון הרצח של נועה אייל, בשנת 2014, 16 שנה אחרי האירוע.
אולם אף שנראה שמשהו מהותי השתנה בשטח, גורמים שונים סבורים שמדובר בצירוף מקרים בלבד. "האמת היא ששום דבר מהותי לא באמת השתנה במשטרה שבגללו אנו רואים את כל הפענוחים האלה", אומר רוזנגרטן. "במקרה של נועה אייל מדובר בניצול נכון יותר של מאגרי המידע שקיימים כבר שנים בידי המשטרה. בחקירה המקורית נמצא דנ"א על נועה אייל. חקרו מאות אנשים בסיפור ואף אחד לא נמצא מתאים לממצאים, אבל הם נשארו במאגר הפשעים הבלתי מפוענחים במשטרה. הגיע חוקר אחד והחליט לחפש קרוב משפחה של אותו רוצח במאגרי המשטרה האחרים, והתגלה שאבא של הרוצח של נועה אייל גם נמצא במאגר, וכך גילו אותו".
מדובר בתפיסה חדשה? בטכנולוגיות חדשות שקיימות בשנים האחרונות?
"האמת היא שלא, כל מי שראה סדרות טלוויזיה אמריקאיות מכיר את הקונספט כבר המון שנים. פשוט לא חשבו ליישם אותו בישראל. לעומת זאת, אצל ורדית בקרקנוט אכן מדובר בפריצת דרך טכנולוגית. למכון לרפואה משפטית הגיע מכשיר חדש שמסוגל לבצע בדיקות אתניות לדנ"א. בעקבות זה הוחלט לנסות את המכשיר על כל התיקים הבלתי מפוענחים, ורק במקרה של בקרקנוט הצליחו לזהות. אצל נאוה אלימלך אני חושב שמדובר בעבודת בילוש מסורתית, הגיע מידע מודיעיני חדש ועכשיו בודקים אותו בכלים הטכנולוגיים והמדעיים".
אז אין קשר בין ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות ובין העובדה שיותר תיקים ישנים מפוענחים?
"זה נכון לומר שיש תפיסה כללית, לאו דווקא בתוך המשטרה, שדוגלת בפתרונות מדויקים יותר ומהירים יותר של פשעים. דווקא במשטרה המערכות קצת קופאות על השמרים, אבל הן מנסות להשתדרג ולהתחדש כל הזמן. במסלול הזה הולכים במשטרה לשני כיוונים: הראשון הוא התקדמות טכנולוגית ומדעית, והשני צמצום הזמן בין מציאת הראיות לזיהוי שלהן".
"אני חושב שאי אפשר להתעלם מהעובדה שכיום יותר ויותר תיקים מפוענחים, וכמובן שפותרים תיקים שהיו פתוחים במשך שנים", אומר גטניו. "יש היום יותר ויותר פיתוחים פורנזיים שפעם לא היו, ולא אפשרו לפענח ביעילות כמו שאנחנו רואים כיום. המערכות כיום הרבה יותר רגישות, והן יכולות להפיק ממצאים גם מפשעים שהתרחשו לפני עשרות שנים. אם תבדוק בגוגל תראה שהמון פשעי רצח פוענחו בשנה-שנתיים האחרונות, הרבה יותר ממה שאני זוכר בעבר. הכול נובע מהטכנולוגיות החדשות שהמשטרה רוכשת. אני מאמין שאנחנו נראה יותר ויותר תיקים לא מפוענחים, ששנים ממתינים לפתרון, נסגרים בשנים הקרובות".