"את הנכבה לא נשכח", זו רק סיסמה אחת מתוך שלל כרזות שמופצות במסגדים ובבתי תפילה מוסלמיים, בדרך כלל ברמאללה, בעזה ובבית לחם. אך מתברר שלאחרונה התופעה הגיעה גם למסדרונות גבעת רם במרכז ירושלים. באוניברסיטה העברית פועל בית תפילה לסטודנטים מוסלמים. במקום מתקיימות תפילות ופעילות דת מוסלמית, אך השבוע התברר כי הוא לא משמש רק לפעילות רוחנית, ובין כתליו מתקיימת גם הסתה פעילה נגד מדינת ישראל.
סטודנט למזרחנות שהגיע למקום כדי לעיין בספרים עתיקים בערבית הופתע לגלות כי על הקירות תלויות כרזות הקוראות לזכור את הנכבה, ומכנות את הקמת מדינת ישראל "אסון" ו"שואה" לצד דגלי פלשתין.
אסף כורם, סטודנט באוניברסיטה העברית סיפר ל'בשבע' כי סטודנטים רבים חשים בחוסר נוחות לנוכח העובדה שבשטח הקמפוס בגבעת רם יש מקום להתבטאויות מסוג זה. "באופן כללי, לכל סטודנט באוניברסיטה מגיע לקבל שירותי דת ראויים – לנו היהודים יש בית כנסת, ולערבים הוקם מקום משלהם", מציין כורם. "כמובן שאנחנו מכבדים ומכירים בצורך של כל אדם להתפלל ולקיים את הפולחן הדתי שלו כפי שהוא מאמין ורוצה, ואין עם כך שום בעיה, להפך. מאותם שיקולים אני מאמין שפעלה האוניברסיטה כאשר הקימה את האולם מתקציבה, כפי שהקימה את בית הכנסת. אך לצערי, כפי שקורה במסגדים רבים, בפרט בארץ, הפך המסגד למוקד פוליטי ואף למוקד הסתה של ממש. גורמים כלשהם החליטו להציב שם פלאיירים מסיתים נגד מדינת ישראל, למרות שמדובר במקום שממומן בתקציב האוניברסיטה, שממומנת על ידי משלם המיסים והסטודנטים. בוודאי שזה מעציב ומכעיס, אני בטוח שלא רק סטודנטים יהודים נפגעים מהעניין, אלא כל אזרח ישראלי שמדינת ישראל חשובה לו. אין לי ספק שיש גם סטודנטים מוסלמים שמתפללים במסגד והדבר מפריע להם. אבל קשה לי להאמין שהם מדברים או פועלים בנושא מכיוון שהפליירים עדיין מופצים, בעיקר בחדר התפילה אך אני מאמין שלא רק שם".
צלבי קרס ודגלי פלשתין במעונות
כורם מספר כי בעבר פנו סטודנטים להנהלת האוניברסיטה במקרים דומים אך לא קיבלו מענה: "לפני כשנה, כאשר התגוררתי במעונות הסטודנטים בגבעת רם, הגיעו לידיי תמונות השכנים של צלבי קרס מצוירים על הקירות של אחד הבניינים ולצידם איורים של דגלי פלשתין. בחרתי להתלונן לגורמים האחראים בהנהלה, ובסופו של דבר האיורים הוסרו על ידי אחד הסטודנטים - לא מהמאיירים, אלא אחד שזה פשוט הפריע לו. הנהלת המעונות הפיצה מעין מייל אזהרה ולא ראיתי מעורבות מעבר לכך, לא חקירה ולא בדיקה מעמיקה של האירוע. כמובן שהנהלת המעונות הביעה אמפתיה רבה ואני מאמין שהנושא הטריד גם אותה, אבל כנראה שמדובר בדבר שבשגרה, ולכן אפשר לעבור עליו לסדר היום במידה מסוימת. צלבי קרס במגורי הסטודנטים. באופן אבסורדי אני זוכר כמה ויכוחים שהגיעו למצב שאני צריך להגן על הלגיטימציה של מדינת ישראל מול מי שלמרבה האירוניה מקבל ממנה מלגה ולימודים ברמה גבוהה".
המידע על הנעשה בבית התפילה המוסלמי בגבעת רם הגיע לדוד קוזלובסקי, סטודנט לכלכלה ולפילוסופיה באוניברסיטה ופעיל בתא 'אם תרצו'. מי שנחשף לסיפור לראשונה הוא האגף הערבי של התנועה. בשיחה עם 'בשבע' מציין קוזלובסקי כי זו בהחלט לא הפעם הראשונה שבה מנצלים סטודנטים ערבים את החופש שניתן להם בקמפוס. "היו בעבר צלבי קרס בשירותים, בהיחבא יש יותר תעוזה", הוא מסביר, "הערבית כאילו מגינה עליהם כי הם יכולים להסית בחופשיות בלי שאנחנו הסטודנטים היהודים נדע. חשוב לומר שחלק מהסטודנטים הערבים מדגישים שהם בעד להשתלב בחברה והם לא רוצים בעיות, אך חלקם מצדיקים את ההסתה וטוענים שהיא בגלל פעולות של ישראל נגד פלשתינים, ואף מביאים תמיכה וציטוטים ממרצים באוניברסיטה שמאשימים את ישראל בפשעים וכך מצדיקים אלימות נגד אזרחי ישראל".
עורך הדין בן ציון אדורם, שמעניק ייעוץ משפטי ל'אם תרצו', טוען כי פרסום כרזות ברוח זו הוא עבירה על החוק. אדורם מסביר: "מבחינת התייחסותנו למעשה יש כאן שני מישורים: המישור של התייחסות לעושי המעשה, כלומר הסטודנטים הערבים, והמישור של הגוף שבשטחו נעשה המעשה, כלומר הנהלת האוניברסיטה. ומעל שני אלה, יש כמובן גם את ההיבט הציבורי של מדינת ישראל. התמיכה בנכבה, פירושה הרצון להחזיר את הגלגל לאחור, לתקן את העוול שנעשה לערבים בהקמת מדינת ישראל, כלומר לבטל את מדינת ישראל ולהחזיר את כל אדמותיה לפלשתינים. לכן במישור של ההתייחסות לעושי המעשה, כלומר הסטודנטים הערבים, הרי שכאשר ערבים לומדים באוניברסיטה העברית, מוסד שמתוקצב מכספי המיסים של הרוב היהודי בארץ הזאת, ותוך כדי שהם נהנים מכספי משלם המיסים היהודי הם מטיפים לביטול מדינת ישראל, מדובר בחוסר הכרת תודה, שלא לומר כפיות טובה".
האוניברסיטה נמנעת מעימות
אדורם מפנה אצבע מאשימה לא רק כלפי הסטודנטים אלא גם כלפי הנהלת האוניברסיטה, אשר מתעלמת פעם אחר פעם מהתנהגותם של חלק מהסטודנטים הערבים ולעיתים אף מביעה תמיכה מרומזת בעמדותיהם. "מדוע הנהלת האוניברסיטה אינה מונעת את המעשה הזה? ברמה הפרקטית, האוניברסיטה מנסה, באצטלה של שמירה על הזכות לחופש הביטוי, להימנע מכל עימות עם הסטודנטים הערבים כדי להשיג שקט תעשייתי. אבל היא אינה מבינה שזה פתרון לטווח הקצר. כל התעלמות כזאת נותנת לגיטימציה להסלמה, גורמת להם להבין שכל מעשה יעבור בשתיקה ומעודדת אותם לבצע בהמשך דברים רדיקליים יותר, ולבסוף האוניברסיטה שלא רצתה להתמודד עם מעשה פחות חמור, תמצא את עצמה מתמודדת עם מעשה חמור, וההתמודדות תהיה הרבה יותר קשה.
"ברמה העקרונית, הבעיה היא שבאוניברסיטה העברית של היום, אותה אוניברסיטה שממנה יצאו בעבר מנהיגי ימין כמו צחי הנגבי וישראל כ"ץ, מתאפיינת בשיעור גבוה יחסית של מרצים בעלי השקפת עולם שמאלנית רדיקלית. נזכיר בהקשר זה את פרופ' קרולה הילפריך, שנזפה בסטודנטית שהגיעה לשיעור שלה הישר משירות מילואים ולכן נכנסה לשיעור במדים. המרצה המהוללת דרשה מהסטודנטית לצאת משום שהמדים פוגעים ברגשות הסטודנטים הערבים", אומר אדורם. "זהו עולם הפוך: הסטודנטים הערבים שחיים במדינה הזאת, אזרחים שלה ונהנים ממערכת החינוך הגבוה שלה, צריכים לכבד את צה"ל, שהוא אחד הגורמים העיקריים שבזכותם ישראל היא מדינה דמוקרטית שמעניקה שוויון זכויות לכל אזרחיה כולל הערבים. לולא צה"ל, ישראל הייתה נכבשת על ידי מדינות ערב והופכת לעוד דיקטטורה. אבל במקום לכבד את מדי צה"ל ואת המשרתים במילואים, המרצה עולבת ופוגעת בסטודנטית ומעשיה אינם זוכים לגינוי של האוניברסיטה. באווירה כזאת, לא פלא שהאוניברסיטה אינה פועלת נגד מקדמי נרטיב הנכבה.
"ומה מבחינת מדינת ישראל? כמובן שזהו אבסורד שהמדינה תומכת כלכלית בהשכלה הגבוהה של אנשים שתומכים בביטולה או השמדתה, וזה עוד אחד מהאבסורדים של חיינו במדינת ישראל, אשר דורש את תיקונו בחקיקה. אולם המדינה יכולה לפעול ישירות נגד האוניברסיטה, ולהשתמש בתיקון מספר 40 לחוק יסודות התקציב כדי לשלול ממנה תמיכה כל עוד היא אינה פועלת להסרת הכרזות התומכות בנכבה התלויות בשטחה".
מהאוניברסיטה העברית נמסר כי "בבדיקה שנעשתה על ידי האוניברסיטה העברית אין עדות לפוסטר זה בחדר התפילה בקמפוס ספרא וגם לא התקבלה תלונה בנושא. בתי התפילה של כל הדתות הם מתחמים ללא כל פעילות פוליטית על פי מדיניות האוניברסיטה העברית".