במוצאי השבת הקרובה, ליל תשעה באב, תקיים תנועת 'נשים בירוק' זו השנה ה-25 את חידוש מסורת הקפת חומות ירושלים בליל הצום.
כמדי שנה במחצית היובל האחרון יתכנסו אלפים מכל רחבי הארץ לאירוע שיחל בקריאת מגילת איכה משותפת ומכאן תצא הצעדה מלווה בהסברים על נקודות ציון במסלול הקפת החומה המספרות את סיפור ההיסטוריה העתיקה והחדשה של העיר.
לקראת אירוע ה-25 ביקשנו לשמוע מראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, על סיפורה של המסורת שחידשו ועל מה שצפוי באירוע המתקרב.
אז איך הכול התחיל?
"בשנת 94' נחשפו רות מיכאל מטר, מייסדי תנועת 'נשים בירוק' למנהג העתיק של הקפת חומות ירושלים בליל תשעה באב. הרעיון שמאחורי המנהג הוא ביטוי לכמיהתו של עם ישראל לירושלים ואהבתו לה. ההקפה משולה למנהג הקפת הכלה את חתנה. הוחלט לחדש את המנהג שנמשך מאות שנים אך הופסק ברבות השנים".
רעיון חידוש המנהג התקבל והוסכם מיידית על ידי כל הרשויות? לא הייתה התנגדות מטעמי ביטחון?
"ראשית, בפועל מעולם לא נרשמו חיכוכים עם האוכלוסיה הערבית או הסלמה ביטחונית כלשהי בעקבות הצעדות. עם זאת, אכן בתחילת הדרך היו ניסיונות של גורמים כלשהם למנוע את קיומה של הצעדה בתואנה שכזו, אבל כאן נחלץ לעזרתנו בג"ץ. פנינו בעזרתו של עו"ד הפרופ' אביעד הכהן לבג"ץ ותבענו לאפשר לנו את קיומה של הצעדה בשם חופש הדת והתנועה. עו"ד הכהן הוסיף לדברים ונימק שאם יש חשש מהסלמה ביטחונית הרי שעל המשטרה והרשויות הרלוונטיות לאכוף את החוק על הפורעים ולא למנוע מהקרבנות את זכויותיהם. בג"ץ קיבל את הטיעונים והורה על קיומה של הצעדה שמאז נמשכה מדי שנה".
ובכל זאת הייתה שנה שבה ביקשו מכן לשנות את מסלול הצעדה?
"נכון. באחת השנים ביקשו גורמים במשטרה לשנות את המסלול משום שתשעה באב חל בעיצומו של חודש הרמאדן, אבל גם כאן, הובהר שאין מקום לשינוי מסלול כי זהו כל עניינה של הצעדה ושלא יתכן שבגלל גורמים פורעים המשטרה תעניש את הציבור הרחב. באותה שנה אמנם היינו צריכים להמתין עד הרגע האחרון כדי לקבל את האישור, המונים הגיעו לגן העצמאות למרות סימן השאלה סביב האישור, ובסופו של דבר האישור הגיע וגם באותה שנה לא הייתה כל הפרעה לאורך כל המסלול".
יש לכן הסבר לשקט שבו מתקבלת הצעדה?
"כאשר אנחנו מוכיחים ריבונות ללא חשש וללא מורא הדברים מחלחלים גם אצל מי שסביבנו. התגרויות וחיכוכים נוצרים כאשר אנחנו נסוגים ומתקפלים, אל תוך הוואקום שאנחנו יוצרים בנסיגה נכנס הטרור, אבל כאשר אנחנו לא מסתכלים על עצמנו כחגבים ומציגים עמידה איתנה גם הערבים רואים ומקבלים זאת, ואגב, בינם לבין עצמם הם יודעים שריבונות ישראלית היא הדבר הטוב ביותר עבורם. הייתה שנה שבה הרש"פ עצמה הוציאה הודעות וקריאות לערביי מזרח ירושלים להתנגד לצעדה, המשטרה ראתה ולא התרשמה מהקריאה, שוטרים ואנשי מג"ב הוצבו להגנת הצועדים והרחוב הערבי לא נענה לקריאות ההסתה".
מי הם המשתתפים בצעדה?
"כל בית ישראל. מגיעים ילדים ומבוגרים, עולים וותיקים, אנשי ירושלים ותושבי שאר ערי וישובי הארץ. במקרים כמו של שנה זו, שבהם תשעה באב חל ביום ראשון, רבים מהם לנים במהלך השבת בבתי מלון בעיר על מנת להגיע בזמן לפתיחת האירוע בקריאת מגילת איכה משותפת. יש גם רבים שמגיעים מהעולם ולמענם אנחנו דואגים שכל מה שנאמר באירוע יתורגם לאנגלית. הם פותחים את אירועי תשעה באב איתנו וממשיכים הלאה לכותל המערבי וללילה שלם שהם מעבירים באתרים שונים בעיר העתיקה. במהלך הצעדה אנחנו מציינים בקול רם את המקומות שמהם הגיעו הצועדים ומגלים שכמעט ואין נקודה בארץ שאין ממנה נציגים שצועדים איתנו".
והאירוע כולו מסתיים בעצרת
"אכן, בכל שנה אנחנו חותמים את האירוע בעצרת סמוך לשער האריות, ולשם מגיעים אישי ציבור ואנשי רוח, נושאים דברים ומחזקים את האמונה והתקווה שבשנה הבאה בירושלים הבנויה. השנה יהיו איתנו השר זאב אלקין, השר בצלאל סמוטריץ', ראש עיריית ירושלים לשעבר ח"כ ניר ברקת, סגנית ראש העירייה חגית משה, חבר מועצת העיר אריה קינג, מנהלת שדולת ארץ ישראל בכנסת חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק, יו"ר 'ישראל לנצח' עו"ד נילי נאהורי ובעיקר אתם, קהל ההמונים שמטרף אלינו עם דגלים לאורך כל הדרך".
אתן מתכננות משהו מיוחד במלאת חצי יובל לצעדה?
"לקראת הצעדה השנה הכנו סרטון מיוחד תחת הכותרת 'מן האפר אל הפאר' ובו אנחנו מדלגים על פני אלפיים שנות הגלות, מרגעי החורבן ועד לשנות התקומה. סרט מרגש ומרומם רוח המספר על השיבה הנמשכת של עם ישראל לירושלים".