מוטי שטיינמץ
מוטי שטיינמץPhoto by Yaakov Naumi/Flash90

פסק הדין בעתירה המנהלית של שדולת הנשים נגד עיריית עפולה, שהתבסס על החלטת ממשלה בת חמש שנים, הוא לא רק נושא ספציפי, נקודתי, שקשור למעמדם של החרדיות והחרדים המודרים בעפולה, ליכולתן של נשים לרקוד באירוע וליכולתם של זמרים וזמרות חרדים להופיע. השאלה העומדת למבחן גדולה הרבה יותר: האם העם היהודי לגווניו יכול להקים מדינה אחת? ומדינה היא גוף שלוקח מונופול על הכוח ומשתמש גם במשאבים של האזרחים לפעולותיו. זו שאלה קריטית מאוד, שעמדה למבחן כבר מראשית ההגות הציונית.

לפני מאות שנים היו ציונים דתיים ראשוניים שהזדעזעו משותפות עם מחללי שבת וטענו בתוקף שרק שומרי שבת יועלו לארץ. היו מי שביקשו למנוע כל מיני ביטויים דתיים וביקשו שהמדינה החדשה תתנכר לעברה. אבל בסופו של דבר החברה היהודית בישראל השכילה ליצור פלטפורמה שמאפשרת לסקאלה רחבה מאוד לחסות תחתיה. לרבים זכורים דבריו של הרב ריינס, מייסד המזרחי, מלפני כמאה שנה, ש"לציונות אין דבר עם הדת", כלומר שתפעל רק למען תחייתו הלאומית של העם, בלי נגיעה בדת. אין זה אומר שאין בעיות או אתגרים, אבל בסופו של דבר ברור לכולם שאם בחיים משותפים חפצים אנחנו זה מחייב פשרות, הכלה וסולידריות.

הניסיון של שדולת הנשים למנוע את הביטוי הזה במנגנוני לימוד, בילוי ותרבות, הוא לא פחות מתשובה שלילית לשאלת המדינה האחת. ניסיון מתמשך ועיקש לפורר את האפשרות לחיים משותפים. מחיקה מוחלטת של חיים חרדיים וחלק מהחיים הדתיים-לאומיים מהמרחב הציבורי בישראל.

למרבה הצער, יש למגמה הזאת יתדות להתבסס עליהן: החלטת הממשלה מ-2014 אימצה דו"ח מטעם היועץ המשפטי, שלא עבר שום הליך חקיקה בכנסת. הדו"ח אוסר מפורשות על כל מעורבות ישירה או עקיפה של רשות ציבורית באירוע נפרד, למעט אירוע דתי מובהק - בניגוד ללשון החוק הקיים, המתיר זאת. בדברי ההסבר בדו"ח ההפרדה נתפסת במובהק כהפליה, וכמגמה שאינה תואמת את ערכי מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, גם אם יש החפצים בה.

כן, כן. המדינה, או מדויק יותר צוות משפטנים מצומצם שמנה שבעה אנשים, בחנה את ההפרדה ונחיצותה ושללה אותה מבלי לבקש להכיל את האוכלוסיות השונות. החלטת הממשלה, וממילא הפסיקה המתחייבת ממנה, מפוררת את כל מה שמשותף פה. היא החלטה שחותרת נגד האמנה החברתית שבבסיסה של המדינה הזאת ושל החברה שמכונה החברה הישראלית.

הרגישות העזה שלי כדתי, כמי ששואף לשמור הלכה, לפגיעה הקשה עד מאוד בציבור החרדי ובציבור הדתי שוחר ההפרדה, לא נובעת מתוך עמדה דתית מובהקת. היא נובעת מתפיסה שבשום אופן אין למנוע משום קבוצה יהודית לממש את דתה במרחב הציבורי, בוודאי במדינה יהודית. היא נובעת מההבנה שאם חזון המדינה האחת עדיין קיים, אסור יהיה להדיר יהודים ממנו. ואם הם יודרו - המשמעות מסוכנת וכואבת.

רן חורי הוא חבר בתנועת 'שוברות שוויון'