השוק הסיטונאי בחברון
השוק הסיטונאי בחברוןצילום: דוד וילדר

תשעה חודשים חלפו מאז קבע היועמ"ש כי ניתן להעביר את אדמות השוק בחברון מידיה של עיריית חברון הערבית לידיו של הישוב היהודי בעיר.

מדובר כזכור בשוק שהוקם בתקופה הירדנית על אדמות הקהילה היהודית שנרצחה ונשדדה בפרעות תרפ"ט.

למרות תשעת החודשים שחלפו דבר בפועל לא השתנה. ביומן ערוץ 7 התייחס לסוגיה נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון.

אנשי הישוב היהודי בחברון יוצאים היום (שני) בקמפיין הקורא להשבת הקרקע לידיים יהודיות במלאת תשעים שנה לפרעות תרפ"ט. בפתח דבריו מבהיר ארנון כי מהלך השבתן של אדמות השוק לידי היהודים אינו מהלך דרמטי כלל ועיקר.

"יש שוק אחר, פעיל משגשג וגדול בצד המערבי של העיר. השוק שעליו אנחנו מדברים הוא מבנים נטושים שחלקם שימשו לאיחסון גרוטאות. אנחנו מתאמצים שהמקום לא יהיה מטרד תברואתי. אין לשוק שום משמעות חוץ מאדמה יהודית שמחכה לבעליה".

"תשעים שנה לפרעות זה הזמן לפנות לממשלה בקריאה 'קול דמי אחינו זועק אלינו מהאדמה', נא השיבו את הגזילה. לא יכול להיות שעשרות שנים המקום נטוש והישוב היהודי במצוקת דיור חמורה מאוד", אומר ארנון המעריך כחי בממשלה יש די אוזניים קשובות לבקשת הישוב היהודי בעיר:

"מדובר בממשלה ימנית. רוב השרים אם לא כולם ביקרו בחברון והביעו תמיכתם בחברון. ראש הממשלה עצמו אישר בניה בחברון בשנה שעברה ואנחנו מקווים שתצא לפועל בשנים הקרובות, ראש הממשלה עצמו אישר את תחילת המהלך להשבת השוק לידיים יהודיות ומה שנשאר הוא השלמת התהליך הזה ואנחנו מקווים שהתהליך יבשיל ושהצדק ייעשה בחברון ודמם היקר הקדוש של חללי תרפ"ט ימצא איזושהי נחמה בבניין המקום הזה".

באשר לתכניות הישוב עבור אדמות אלו אומר ארנון: "המצוקה העיקרית היא מצוקת דיור. כבר עשרות שנים לא ניתן היה לבנות ובני המקום לא יכולים להמשיך ולגור וזו הבקשה הראשונה. אולי תהיה גם פניה כלכלית של תעסוקה או תיירות, אבל אלו דברים משניים. אנחנו עדיין לא מדברים על תכנון מפורט של הפרויקט אלא על אפשרות עקרונית לקבל את המקום לצורך בניה ופיתוח של הישוב היהודי בחברון".

בדבריו מזכיר חברון כי השוק ממוקם על שטח מזערי בעיר ולמעשה "השטח המותר ליהודים הוא שלושה אחוז בלבד מהעיר".

האם לראש הממשלה יש את התעצומות הנדרשות לבצע מהלך שאולי יעיר עליו התנגדות אירופית, אמריקאית ואף פנים ישראלית? ארנון משוכנע שכן: "בהחלט כן. ראש הממשלה הזה עשה צעדים חשובים שאיימו שיקוממו את המזרח התיכון כמו העברת השגרירות האמריקאית והריבונות בגולן. אמנם יש לו אילוצים, אבל בתוך השיקולים והאילוצים הללו אנחנו אומרים שדמם השפוך של חללי תרפ"ט צריך להיות שיקול מרכזי, צודק, מוסרי, היסטורי וביטחוני, וראש הממשלה מבין את המצב ההיסטורי.

''חברון היא הבסיס לקיומו של העם היהודי. בחברון הכול התחיל. כאן ראשית הקניין בארץ. הגיע הזמן ביום היסטורי שכזה לעשות צעד חשוב ולראש הממשלה יש את הכוחות והיכולת לעשות זאת, ואנחנו מאמינים שהוא יעשה זאת".