רה"מ נתניהו ורעייתו שרה
רה"מ נתניהו ורעייתו שרהצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מסתבר שביקור מדיני של ראש ממשלת ישראל יזכה לתשומת לב רק דרך רעיית ראש הממשלה. כך קורה בביקור הנוכחי באוקראינה אבל כך קרה גם בעבר וגם בביקורי מנהיגים מהעולם בישראל ובאירועים מדיניים ופוליטיים אחרים.

מה התקשורת רוצה משרה נתניהו? את השאלה הזו הפנינו לד"ר צוריאל ראשי, מרצה בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל.

"העיתונאים רוצים רייטינג והרבה פעמים זו הסיבה להתמקדות בדברים אחרים מהמתוכנן", אומר ד"ר ראשי המזכיר כי "עיתונות היא עסק כלכלי, וכמו בכל עסק אנשים רוצים שייכנסו לחנות שלהם ויקנו את הסחורה שלהם. זה נכון בשופרסל וזה נכון בכלי התקשורת".

להערכתו של ראשי ההתמקדות אינה בהכרח רק בהתנהלותה של שרה נתניהו, וכל חריגה של מי מאנשיו של ראש הממשלה מההתנהלות הדיפלומטית הראויה הייתה זוכה לתשומת לב והבלטה. "כשהיא מחליטה לזרוק את החלה ולא להכניס לפה זה מקבל כותרות", הוא אומר ומזכיר את ההבדל בין נושא חשוב נושא מעניין:

"עניין ציבורי הוא עניין עם משמעות, אבל יש פעמים שמדובר בעניין שמעניין את הציבור כמו צבעי השמלה של רעיית ראש הממשלה. זה אולי מעניין אבל לא חשוב ולפעמים אנחנו מתבלבלים בין החשוב והמעניין".

"תפקיד התקשורת הוא בכמה אפיקים, יש חדשות ויש רכילות שעוסקת באופנה ובדברים הקטנים, אבל לא יתכן שהדברים יתחלפו", אומר ד"ר ראשי המוסיף כי בהחלט יתכן שלעיתים לעניין שולי יש השלכות דרמטיות חשובות: "אם היינו יודעים שבגלל התנהגות רעיית ראש הממשלה הוחלט באוקראינה לא לחתום על הסכם סחר עם ישראל זה היה הופך לעניין מהותי".

עם זאת מאחר וסוגיות כלכליות אינן תמיד מעניינות את הציבור על אף חשיבותן מוצאים בעיתונות סיבה להבלטת אירוע דרך עניינים פעוטים וזוטות. בהקשר זה מזכיר ראשי את פרשת ראש ממשלת יפן והקינוח שהוגש בתוך נעל, "אם בעקבות הקינוח ראש ממשלת יפן היה נעלב ומחליט שלא חותמים הסכמים אז היה בכך צדק. הכותרות דיברו על משבר דיפלומטי חריף, אבל אחרי תקופת מה הסתבר שיפנים מגיעים לאכול אצל שגב משה ורוצים את המנה דווקא בצורה הזו בתוך נעל והקשרים לא נפגעו".

"יכול להיות שיש כעת חשש כלשהו ליחסי ישראל אוקראינה, אבל לא בטוח שההקשר לאירוע הוא אכן נכון, כי אנשים רוצים שייכנסו אליהם ויראו איך התנהלו ראש הממשלה ורעייתו כשירדו ממדרגות המטוס. החלק החשוב באמת הוא האם בביקור היה משהו שיכול לשפר את הקשרים בין אזרחי ישראל לאוקראינה והאם ראש הממשלה עשה בביקור שימוש פוליטי או שהיה לביקור ערך. גם זה עניין ציבורי חשוב. צריך לבדוק האם התקשורת מראה את מה שחשוב או את מה שמעניין".

ומה באשר לשיקוליו של העיתונאי? האם בין מכלול שיקוליו יש גם שיקול של טובת המדינה שבשמו נכון להצניע פרט רכילותי כזה או אחר? ד"ר ראשי קובע כי אכן "שיקולים כאלה מופיעים הרבה פעמים". בהקשר זה הוא מזכיר את דו"ח ועדת וינוגרד שכתב בראשיתו שחלק מהדו"ח יישאר חסוי מטעמי ביטחון או פגיעה ביחסי החוץ של ישראל, ושיקול שכזה אינו מאפיין רק את הועדה אלא גם את שיקוליהם של עיתונאים.

"הרבה פעמים עיתונאים ומערכות עיתונים מחליטות לקדם סדר יום או נושא מסוים, ובגלל זה מחליטים לצאת בקול רעש גדול גם אם התוצאות תהיינה מאוד מביכות". ראשי מזכיר "סיפור של צוות תחקירנים שגילו פרשת פדופיליה בכנסיה הקתולית והם מקבלים פוליצר על הגילוי. הם יצאו נגד הקהילה, נגד עורכי הדין ונגד הכנסייה ושילמו על כך מחיר".

על יחסה של התקשורת באופן ממוקד כלפי שרה נתניהו מזכיר ראשי את הספר 'האישה שאתו' שיצא לפני שנים אחדות וסיפר את סיפורן של רעיות ראשי הממשלה, וממנו עולה כי "כל רעיות ראש הממשלה היו מעורבות בחיי בעליהן ובהחלטות שלהם, כפי שכל אחד מתייעץ עם אשתו. זה טבעי ונורמאלי. ראשי ממשלה מזכירים ומציינים את המשמעות של רעיותיהם בחייהם". לטעמו היחס המיוחד לשרה נתניהו נובע בין השאר בשל התקופה הארוכה, יותר מכל האחרים, של נתניהו על כס ראש הממשלה:

"נתניהו הרבה שנים בפוליטיקה ואשתו מעורבת, אבל אנחנו לא יודעים עד כמה הוא נועץ בה לגבי מינוי כזה או אחר ואנחנו לא יודעים מה היה קורה עם אהוד אולמרט, אריק שרון או אהוד ברק ומה היו ההחלטות שנגזרו מכך, ונכון שכאשר נמצאת רעיית ראש הממשלה בפוקוס ובצומת תחת עדשת הביקורת של הציבור ניתן לראות אם ההתנהלות שלה ראויה או לא".

האם יתכן ומאחורי הפוקוס על שרה נתניהו מסתתרת שנאת התקשורת את בעלה, ראש הממשלה עצמו? "קטונתי מלדעת מה בלב כל אחד, אבל אני סבור ששרה הייתה מעורבת בהרבה אירועים שאנשים ראו אותם יותר מאשר אצל נשות ראשי ממשלה אחרות. יש נוכחות רבה מאוד של משפחת נתניהו בפוליטיקה הישראלית. כאשר אתה ראש ממשלה תקופה ארוכה כל כך הציבור נחשף אליך ואל משפחתך. כך גם בארה"ב, התקשורת האמריקאית הבינה שהדמות המשפיעה על טראמפ היא בתו ולא אשתו ולכן תשומת הלב התקשורתית אליה גדלה".

על כל זאת הוא מוסיף ומעיר: "יכול להיות שכמאמר הפתגם 'זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך'. אולי ישנם אנשים הסבורים שכדי לתקוף את נתניהו השקול במעשיו תוקפים את משפחתו שאינם שקולים בדבריהם ומעשיהם".

ומה באשר לתגובת נתניהו ומשפחתו עצמם למתקפה הזו? נדמה שנתניהו ניסה לפעול בדרכים שונות, להתעלם, לתקוף חזרה, לבקש שיתקפו אותו ולא את רעייתו וילדיו ולמרות כל הדרכים הללו רעייתו עודה מותקפת. על כך משיב ד"ר ראשי כי נראה שמדובר במערכה אבודה מבחינת משפחת נתניהו.

"נתניהו ניסה כמעט את כל הטקטיקות. זה נראה כמו קרב אבוד. מי שבעדו בעדו, ומי שלא לא. מי שירצה לפרסם על משפחתו יפרסם ומי שלא ירצה לא יפרסם. גם הוא הבין שיש סיפורים שאין ברירה אלא לפרסם ולא ניתן לדרוש לתקוף אותו במקומה".

"רובנו התעלמנו לאורך השנים ממשפחותיהם של נבחרי הציבור. לא שמענו דיבורים על רוב נשות השרים והקבינט, כי הם לא היו חלק מהעניין. אם באמת מגלים שאשתו של שר כלשהו התנהלה בצורה לא דיפלומטית באירוע בהשתתפות בעלה יהיה צודק העיתונאי שיפרסם זאת, ולפעמים כשסם מחפשים בפינות ותחת לאבנים כדי שיהיה אייטם מעניין זה לא יעבור".