מותר להגיד "שמע ישראל" רק כשקופצים על רימון. תא"ל עופר וינטר
מותר להגיד "שמע ישראל" רק כשקופצים על רימון. תא"ל עופר וינטרצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כמעט חודשיים עברו מאז הוכרז שתא"ל עופר וינטר יעבור לפקד על עוצבת האש, ונראה שלא כל הגורמים באוגדה היוקרתית שמחים על המינוי. ביום רביעי שעבר התקיימה במסגרת אימון מילואים של קציני כוח האדם באוגדה פעילות מטעם חיל החינוך.

במסגרת הפעילות, שאנו חושפים כאן לראשונה, התקיים דיון במלאות חמש שנים למלחמת צוק איתן, תחת הכותרת "תובנות מצוק איתן".

את הפעילות הובילה קצינת החינוך באוגדה, בדרגת רס"ן, ובמסגרתה היא ניהלה רב שיח עם קציני משאבי האנוש של האוגדה. מעדויות שהגיעו לידי 'בשבע' מקצינים שהשתתפו באירוע, מתברר שבשלב מסוים החליטה הקצינה להעלות לדיון את פקודת הקרב הידועה ששלח וינטר לחייליו בתחילת המבצע.

"מה החלק הבעייתי והחמור בפקודה של וינטר?" שאלה הקצינה והמתינה לתשובותיהם של הנוכחים. לאחר מכן הבהירה את דעתה, ואמרה ש"הבעייתיות בפקודה היא העובדה שהוזכר שם 'שמע ישראל', ונאמר שהחיילים הלוחמים הם שליחי ה'". בתגובה למבטם התמה של הקצינים במקום, היא הוסיפה כי "אין בצה"ל מקום לשיח כזה כי הוא מעורר מחלוקת".

בהמשך דבריה סיפרה קצינת החינוך על אירוע שבו לקחה חלק בזמן צוק איתן, אז הייתה קצינת חינוך בחטיבת הצנחנים. לדברי הקצינה, מח"ט הצנחנים דאז וכיום מפקד אוגדת עזה, תא"ל אליעזר טולדנו, תכנן לתת לחייליו את פקודת הקרב לכיבוש עזה שכתב מח"ט לחייליו במבצע קדש – אלא שהיא אסרה עליו לחלק את הפקודה. "הצלתי אותו מעצמו", אמרה לנוכחים בחדר.

"כבר בצוק איתן סומן עופר וינטר על ידי חיל החינוך כגורם שצריך לעצור אותו ולא משנה מה הדרך, כולל בשיחה רשמית לקצינים שבה הוסבר להם למה הוא כל כך בעייתי. זאת שיחה שאני לא זוכר כמוה, אבל אני יודע איזו תפיסה הולידה אותה", אומר הרב אביעד גדות מארגון 'תורת לחימה'. "הגישה של חיל החינוך היא שעם קצינים מנהלים דיונים פרובוקטיביים, וההגדרה הזאת נמצאת בשימוש של החיל. תוסיף לזה את כל השיח שיוצא מהחיל שתוקף רבנים ומדבר בלי סוף על ההדתה, במיוחד בימי אבנר פז-צוק, קצין חינוך הראשי הקודם, ועוד אינספור דברים שונים שיוצאים מהמקום הזה ומהאנשים שם, והכול הופך ללגיטימי בנושא. הדברים של הקצינה הם רק השתקפות של התהליכים שיוצאים מחיל החינוך".

אוסרים להשתמש במקורות

וינטר, שלא ברצונו, הפך להיות סמל המאבק בנוגע לזהותו של צה"ל. עוד במהלך צוק איתן, בזמן שהוא וחייליו נלחמו ברצועה, התקיימה ישיבה של עמותת חיל החינוך והנוער, ובה השתתף בין היתר פז-צוק. את מסמך הסיכום של אותה ישיבה פרסמנו כאן בעבר, ובו נכתב שיש להילחם בתופעה שוינטר הוא המייצג העיקרי שלה, בעיניהם.

"חיל החינוך גרר אותנו לנהל דיון על דמות המפקד שנושא שם שמיים בפיו", אומר גדות. "הוא למעשה מנסה לתחום את זה לאחת משתי האופציות: או שקטגורית אסור להזכיר מקורות יהודיים ואת התנ"ך ולמעשה להסתגר בתוך ארון הקודש, או שזה בסדר שיגיד 'שמע ישראל' רק כשהוא קופץ על רימון, ואז אפשר לעשות 'אחרי מות קדושים'. את האופציה להשתמש בתנ"ך ובמקורות היהודיים כדי לעורר השראה בקרב חיילים בשגרה ובשעת מלחמה – הם הוציאו החוצה לחלוטין".

מה הבעיה בעצם הדיון שקיימה אותה קצינה? לא טוב שיהיו לנו קצינים חושבים ובעלי תפיסה מורכבת על המציאות?

"אין בעיה עם עצם הדיון, כל דיון עם דרג קצינים הוא דבר מבורך. השאלה היא מהו אותו דיון. היא לא שאלה מה דעתם של הקצינים על פקודת הקרב של וינטר. היא הציבה נקודת מוצא שהפקודה בעייתית, ואז ביקשה מהקצינים שיסבירו למה. זה לא דיון. זאת הטפה נגד וינטר כאדם וכקצין פרטי, ונגד המסרים שהוא כתב לחייליו".

לו הקצינה הייתה מעלה לדיון את השאלה בצורה ניטרלית, זה היה תקין מבחינתך?

"בוודאי. אלא שלא זאת הייתה המטרה שלה. יתרה מזה, הקצינה הסבירה שהבעיה היא שמדובר בשיח שמעורר מחלוקת בצבא, אלא שמי שהפך את זה למחלוקת הוא חיל החינוך עצמו. תסתכל על דפי הקרב ממלחמות ישראל השונות. הקצינים, כולל הלא דתיים, הזכירו תמיד את התנ"ך ואת המורשת שלנו. זה היה הכי טבעי שיש. דף הקרב שאותה קצינה מנעה מטולדנו לחלק בצוק איתן מדבר בעצם על קרב שחיילי צה"ל לומדים ממנו ביום יום. זה בלתי נתפס".

"זו לא פשלה, זו רוח המפקד"

"אין ספק שדבריה של הקצינה הזויים ביותר", אומר יהודה ולד, מנכ"ל האיחוד הלאומי, "אבל תרשה לי להרגיע קצת את הרוחות. כמה הזויה שלא תהיה, השיחה הזאת לא תפגע ברוח הלחימה של אותם קצינים".

ולד מכיר את הקצינים הללו מקרוב, מכיוון שהוא עצמו מפקד במילואים באוגדה. "אני מכיר את הנפשות הפועלות, ואני יכול להגיד לך שצריך הרבה יותר מסדנה של חיל החינוך כדי לפגוע במוטיבציה שלהם וברוח הלחימה שלהם. מדובר בקצינים עם משנה ערכית סדורה וברורה, גם בנושאים האלה, כך שבהם זה לא יפגע. האוגדה של וינטר לא תיפגע מזה".

אין לסדנה כזאת שום השפעה על הקצינים בשטח?

"זה משפיע בכיוון ההפוך. מעמדם של קציני החינוך ושל חיל החינוך בכלל הוא זה שנפגע. הם הופכים ללא רלוונטיים. במקום לעזור הם מפריעים לקצינים ולחיילים, וזה יוביל לכך שהקצינים הבכירים יגידו שאין להם צורך בחיל החינוך".

על אף המסר המרגיע שמציג ולד, הוא מצביע על בעיה חמורה בסדנאות של חיל החינוך. "האירוע הזה התרחש באוגדה סופר-איכותית, לקצינים עם תפיסות מגובשות, אבל זה אירוע אחד שמשקף תופעה רחבה הרבה יותר. כמה שיחות כאלה מועברות לחיילים צעירים או לקצינים זוטרים שעמדותיהם עדיין לא מגובשות? כמה סדנאות ארוכות ורציפות מועברות לחיילים ולקצינים באופן קבוע? לפעמים כשדג אחד מסריח עולה מעל המים, אתה שואל את עצמך כמה דגים עדיין לא צפו. צריך להבין שבצה"ל אירוע כזה הוא לא פשלה. זה לא שקצינה החליטה על דעת עצמה להעביר מסרים כאלה. זאת רוח מפקד שנמצאת מתחת לפני השטח ואלה השיקופים שלה".

ולד מפנה את האצבע לסיפור הוצאת מדור תודעה יהודית מחיל הרבנות. "אי אפשר לנתק בין הדברים. המלחמה שנלחמנו אז נועדה בדיוק לחיזוק רוח הלחימה. אלא שהצבא נכנע לקמפיין ההדתה השקרי, ואת הפירות הבאושים של אותו מהלך אנחנו רואים היום בשטח. אף אחד לא רוצה להיות זה שאומר 'אמרנו לכם', אבל פה זה מתבקש. כל מי שנאבק להשאיר את תודעה יהודית בחיל הרבנות, ולא לתת אותה לחיל החינוך, צדק. במשך שלוש שנים צה"ל, בהובלתם של איזנקוט ואלמוז, נלחם בדתיים. בתודעה יהודית, בפקודת השירות המשותף, בסוגיית הזקנים ובעוד מלחמות נגד המסורת. זה מחלחל לקצינים למטה, והתוצאות הן השיחה של אותה קצינה".

יש דרך להפוך את הגלגל, או שיש צורך בחריש עמוק כדי לשנות את זה?

"אני אדם אופטימי. אני רואה את המהלכים שהרמטכ"ל כוכבי עושה ואומר שזאת הדרך הנכונה. אני נמצא איתו באימון של האוגדה והוא דורש מאיתנו מספרים - כמה מחבלים חיסלנו והאם עמדנו ביעדים מוגדרים וברורים. ככה משקמים את רוח הלחימה. בסופו של יום, כולנו נלחמים עם קסדות על הראשים, חובשי כיפות וכאלה שלא, כך שבמלחמה כולנו אותו דבר. ההבדלים נוצרים רק כשמורידים את הקסדות, כתפיסה, ואז מתחילות המלחמות הפנימיות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בשבוע שעבר נערכה הרצאה בנושא תובנות ממבצע צוק איתן בכנס מוכנות של אנשי משא"ן באוגדה 98, על ידי קצינה אשר שירתה כקצינת החינוך של חטיבת הצנחנים במהלך המבצע. הרצאת הקצינה עסקה בחוויותיה ובתובנות המקצועיות שלה ממבצע צוק איתן. אין בתוכן ההרצאה מתיחת ביקורת על התנהלותם של מי מהמפקדים במבצע. נדגיש כי צה״ל מקפיד בכבוד מפקדיו וחייליו וכי חיל החינוך מנחה להעביר מסרים ממלכתיים, הנוגעים בצדקת הדרך, רוח לחימה ומוסר הלחימה של צה״ל".