אחמד בן סאברי כבהה מהכפר אום אל קוטוף, שליד קיבוץ מצר, מואשם בבית המשפט המחוזי בחיפה בסיוע למחבל שביצע את הפיגוע הרצחני לפני כחודש וחצי בקיבוץ מצר, בו נרצחו חמישה.
כתב עתי"ם מוסר, שבכתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי עו"ד הדס רוזנברג, מפרקליטות מחוז חיפה, נטען שהנאשם ישב בליל האירוע בקיבוץ מצר, סמוך לביתו ואף הבחין בתנועות חריגות של כוחות הביטחון. כמה שעות לאחר הפיגוע, הגיע אליו ערבי, חמוש ב-אמ-16 עם מחסניות, אשר הציג עצמו בשם סירחאן וביקש מהנאשם להסיעו לטול כרם. הנאשם הסביר לו כי אין לו רישיון נהיגה ורכב אולם הרוצח אמר לו, כי אינו יכול להמשיך ולהסתובב עם הנשק, שכן הוא עלול להיתפס על ידי צה"ל. התובעת במשפט טוענת, שבשלב זה הבין שסרחאן הוא מחבל. הוא ביקש מהנאשם לשמור עבורו את הרובה, כדי שלא ייתפס על ידי כוחות הביטחון וכן גם מסר לו, לבקשתו, את הטלפון הסלולרי שלו, כדי שיוכלו להיות בקשר ולתאם את העברת הנשק בשלב מאוחר יותר חזרה לסירחאן.
בכתב האישום נכתב עוד כי הנאשם הסתיר את הנשק והמחסניות מתחת למדרגות ביתו ובשעות הבוקר שמע על הפיגוע שבוצע בקיבוץ נצר והבין כי סרחאן הוא הוא המחבל שביצע את הפיגוע. אחר כך, החביא הנאשם את הנשק והמחסניות במקומות מסתור שונים ואף ירה מהרובה לפחות 20 כדורים סמוך לכפרו.
התובעת טוענת, כי יום לאחר המפגש בין השנים, החל הנאשם להתקשר לסחראן באמצעות הטלפון הסלולרי שמסר לו. כמו כן התקשרו אל הנאשם אנשים שונים, שהציגו עצמם קשורים לסרחאן ולאנשי ארגון הפתח' ובהקשר להחזרת הנשק.
בסוף חודש נובמבר, התבקש הנאשם להכין את הרובה, כדי למסור אותו חזרה. הנאשם השיב לסרחאן, כי בתמורה להשבת הנשק, הוא מבקש לקבל לידיו אקדח. כמה שעות לאחר אותה שיחה, נטל הנאשם את הנשק ממקום המחבוא והגיע למקום מפגש סמוך לתחנת דלק בצומת הקרוב לכפרו ולאחר שהאדם עמו נפגש הזדהה, כמוסכם, מסר לו הנאשם את הנשק ואת המחסניות ובתמורה קיבל אקדח. התובעת מאשימה את סאברי כבהה במגע עם סוכן חוץ וחיפוי ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ועבירות בנשק ובירי באזור מגורים.
כתב עתי"ם מוסר, שבכתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, על ידי עו"ד הדס רוזנברג, מפרקליטות מחוז חיפה, נטען שהנאשם ישב בליל האירוע בקיבוץ מצר, סמוך לביתו ואף הבחין בתנועות חריגות של כוחות הביטחון. כמה שעות לאחר הפיגוע, הגיע אליו ערבי, חמוש ב-אמ-16 עם מחסניות, אשר הציג עצמו בשם סירחאן וביקש מהנאשם להסיעו לטול כרם. הנאשם הסביר לו כי אין לו רישיון נהיגה ורכב אולם הרוצח אמר לו, כי אינו יכול להמשיך ולהסתובב עם הנשק, שכן הוא עלול להיתפס על ידי צה"ל. התובעת במשפט טוענת, שבשלב זה הבין שסרחאן הוא מחבל. הוא ביקש מהנאשם לשמור עבורו את הרובה, כדי שלא ייתפס על ידי כוחות הביטחון וכן גם מסר לו, לבקשתו, את הטלפון הסלולרי שלו, כדי שיוכלו להיות בקשר ולתאם את העברת הנשק בשלב מאוחר יותר חזרה לסירחאן.
בכתב האישום נכתב עוד כי הנאשם הסתיר את הנשק והמחסניות מתחת למדרגות ביתו ובשעות הבוקר שמע על הפיגוע שבוצע בקיבוץ נצר והבין כי סרחאן הוא הוא המחבל שביצע את הפיגוע. אחר כך, החביא הנאשם את הנשק והמחסניות במקומות מסתור שונים ואף ירה מהרובה לפחות 20 כדורים סמוך לכפרו.
התובעת טוענת, כי יום לאחר המפגש בין השנים, החל הנאשם להתקשר לסחראן באמצעות הטלפון הסלולרי שמסר לו. כמו כן התקשרו אל הנאשם אנשים שונים, שהציגו עצמם קשורים לסרחאן ולאנשי ארגון הפתח' ובהקשר להחזרת הנשק.
בסוף חודש נובמבר, התבקש הנאשם להכין את הרובה, כדי למסור אותו חזרה. הנאשם השיב לסרחאן, כי בתמורה להשבת הנשק, הוא מבקש לקבל לידיו אקדח. כמה שעות לאחר אותה שיחה, נטל הנאשם את הנשק ממקום המחבוא והגיע למקום מפגש סמוך לתחנת דלק בצומת הקרוב לכפרו ולאחר שהאדם עמו נפגש הזדהה, כמוסכם, מסר לו הנאשם את הנשק ואת המחסניות ובתמורה קיבל אקדח. התובעת מאשימה את סאברי כבהה במגע עם סוכן חוץ וחיפוי ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ועבירות בנשק ובירי באזור מגורים.