חזרתם כבר מהחופשה שלכם בחו"ל? יופי, אז עכשיו הרשו לי לטרחן אתכם. אני לא אדם מבוגר, יש שיכנו אותי אפילו צעיר, ועם זאת לא אני ואף לא רבים מחבריי חלמנו אפילו לטוס לחו"ל בקיץ. זה לא היה ברשימת האטרקציות ששובצו בלוח החופש שעל המקרר, ובטח שלא שיחת היום שלנו ושל הורינו.
אז מה נשתנה? הסטטיסטיקות מלמדות שיש לנו יותר כסף. זה כנראה נכון, אבל זה בטח לא הכול. כי זה שיש יותר כסף לא אומר בהכרח שיש מספיק כסף גם בשביל חופשה שמגיעה לעשרות אלפי שקלים למשפחה שלמה, וזה שיש יותר כסף גם לא אומר שצריך לחנך את ילדינו לראוותנות ולהגבהת רף הסיפוק שלהם לשמיים. אצלנו הרף היה הפארק העירוני או חוף הים, והיינו מאושרים פלוס.
אבל מה שזה כן אומר זה שכולנו במרוץ עכברים מטורף אחרי עגל זהב גדול שמתנוסס בסוף המבוך, ושמי שהציב אותו שם לא למד עד שיעור כ"ג בישיבת מרכז הרב. אנחנו רוצים להידמות, לקבל אישור, לספק לילדינו את החותמת שגם המשפחה שלהם בסדר, אבל מפסידים בדרך את הערכים החשובים של החיים – את הפשטות והפרופורציות להנאות החיים. אה, ועוד משהו נאיבי כזה – אנחנו מקבעים בהם פחיתות כבוד לארץ ישראל.