בימים אלה, חמש שנים אחרי שגופתו נלקחה בשבי חמאס, נמצאים הוריו של קצין צה"ל הדר גולדין הי"ד בארצות הברית. שוב, יש לומר, הם מנסים להיכנס לנעליים של כל הגורמים הישראליים כדי להביא להתקדמות בנושא השבת הבנים הביתה.
האכזבה בקרב משפחת גולדין כבר מזמן איננה סוד. אחרי נתק ארוך, לפני כחודש נפגש עמם ראש הממשלה נתניהו, ובני המשפחה יצאו מהפגישה בתחושות קשות במיוחד. לאה גולדין האשימה את ראש הממשלה שהוא מנסה להשתיק את בני המשפחות רגע לפני האזכרה לחללים במלאות חמש שנים למבצע צוק איתן. אחיו של הדר, צור, הגדיר את הפגישה עם נתניהו כ"הצגה אחת גדולה".
לשכת ראש הממשלה התגוננה וטענה כי "לצד המאמצים של ראש הממשלה והמדינה להשיב את הבנים הביתה, ראש הממשלה נתניהו ממשיך לפעול בכל דרך ולכן זימן את משפחות השבויים והנעדרים ללשכתו, כדי להציג להם את ההצעה לדיון נוסף באו"ם בהובלת ארצות הברית ובתיאום עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו מבין את כאב המשפחות וימשיך לעשות הכול כדי להשיב את הבנים הביתה". אגב, ייתכן שבני המשפחה יהיו השנה בעצרת האו"ם, כפי שהיו גם בעבר, אבל הפעם הם יהיו שם מטעם עצמם, כפי שזה נראה.
בשיחה מארצות הברית שאלנו השבוע את ד"ר שמחה גולדין, אביו של הדר, האם הביקור הנוכחי נועד פרט להפעלת הלחץ הבינלאומי להשבת הבנים, גם לאותת לממשלה בישראל שהמשפחה התייאשה מגרירת הרגליים. "אנחנו לא מתייאשים. נכריח את הממשלה לפעול", עונה גולדין. "המאמץ של הלחץ על החמאס חייב להתרחש בדרום מול עזה, ולהיות משולב עם לחץ בינלאומי. החמאס צריך להבין שהחזקת החיילים היא נטל ולא נכס. בשנים האחרונות אין לחץ על החמאס בנושא החזרת החללים ובכל נושא אחר. הלחץ חייב לבוא מראש הממשלה שהוא גם שר הביטחון, וכמובן גם מצד המדיניות הבינלאומית".
נפגשתם עם מזכ"ל האו"ם בניו יורק. מה שמעתם ממנו והאם הדבר מצביע על כך שתהיו גם השנה בעצרת האו"ם?
"מה שהשגנו בפגישה עם מזכ״ל האו״ם זו הבטחה בארבעה נושאים, בעקבות החלטת מועצת הביטחון 2474: הראשונה, דרישה חד משמעית להחזרת החללים מיד וללא תנאי. השנייה, דרישה משליח באו״ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב לפעול לאור ההחלטה ולהתנות הכנסת סיוע הומניטרי מכל סוג בהחזרת החללים. ההבטחה השלישית הייתה שמזכ״ל האו"ם ידבר על הנושא עם המדינות שמגיעות לעצרת באו״ם בספטמבר, והרביעית - שיבדוק את דו"חות האו"ם שמגיעים מעזה, כדי לוודא שיש דיווחים על התקדמות בנושא החזרת החללים.
"הדרישה שלנו מהממשלה במשך השנתיים האחרונות היא לדרוש ממלאדנוב ומהמדינות התורמות לפעול בנושא. למרבה החרפה, ממשלת ישראל לא רק שלא דורשת, אלא גם מרמה אותנו בעניין. לפני שנה השר הנגבי הבטיח שיעלה את זה בדיונים של המדינות התורמות וידרוש שיפעלו למען השבת הבנים, אך הנושא לא עלה כלל. אני מקווה שמדיניות פחדנית זו של הממשלה תשתנה כעת, כשיש מאמץ בינלאומי והחלטה חוקית שקודם לכול צריך להביא את החיילים החללים לקבר ישראל. אם יהיה צורך ניסע לעצרת האו"ם - אבל זה אמור להיות תפקידו של ראש הממשלה, אז שיעשה אותו ויפסיק להתחמק".
גולדין מספר לנו שבשיחות עם נציגים בינלאומיים שמקיימים בני המשפחה, הם שומעים לא מעט תהיות על התנהלותה של ישראל. "ישנה הערכה רבה לפעולותינו, אבל תמיד השאלה של נציגי המדינות היא זהה: 'מה אתם רוצים שאנחנו נעשה, בזמן שראש הממשלה שלכם לא עושה שום דבר?'. זה פשוט ביזיון".
מה הציפיות שלכם מראש הממשלה ומחברי הקבינט נכון להיום, אחרי חמש שנים שבהן התאכזבתם?
"שראש הממשלה יעשה את תפקידו. שיפסיק להפקיר את חיילי צה״ל, יפעיל לחץ על החמאס ויביא את הלוחמים בחזרה הביתה - ולא שיפחיד את הציבור מפני הפעילות שלנו. לא צריך לשחרר מחבלים, לא צריך לצאת למלחמה. צריך באומץ ובנחישות לשנות את המשוואה, ובלחץ מצד ישראל לצד לחץ בינלאומי שראש הממשלה צריך לנהל ולהוביל אותו ולא לברוח ממנו, להביא את הבן שלי ואת אורון שאול מעזה לישראל".
איפה חברון שלנו?
תשעים שנה לאחר מאורעות תרפ"ט, ועשרים וחמש שנה לאחר שננטש, חוזר השוק הסיטונאי בחברון לכותרות. חוות דעת משפטית שהוגשה לפני תשעה חודשים מאפשרת לבנות במקומו רבי קומות ולהפשיר את היישוב מקיפאונו, אך היא מחכה על שולחן ראש הממשלה לאישור.
פעילותו של השוק הופסקה בשנת 1995 מסיבות ביטחוניות, אך השטח לא הוחזר לבעליו היהודים. בשנת 2001, לאחר רצח התינוקת שלהבת פס בחברון, נכנסו משפחות יהודיות לגור בתוך החנויות העזובות בשוק, אך חמש שנים מאוחר יותר הוחלט לפנות אותן משם. נציגי היישוב היהודי ישבו יחד עם יאיר גולן, אז מפקד אוגדת איו"ש וכיום מועמד מטעם המחנה הדמוקרטי, כדי להגיע להסכם.
"אני הייתי נוכח בפגישה עם יאיר גולן", מספר דובר היישוב היהודי בחברון נועם ארנון, "אני שמעתי ממנו במו אוזניי את ההבטחה שאם נתפנה המקום יושכר בהמשך למשפחות יהודיות. סמכנו על זה ושכנענו את כל המשפחות לעזוב מרצון, אבל ההתחייבות בוטלה באופן חד־צדדי".
"אחרי שהמשפחות היהודיות התפנו מרצון, החליט עו"ד מייק בלאס מהפרקליטות, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלא הייתה ליאיר גולן סמכות לחתום על ההסכם. הוא השתמש בנימוק המשפטי 'דיירות מוגנת', וביטל את ההסכם שנחתם. זה אבסורד. הירדנים כבר מזמן לא בארץ ולא מעורבים, כל שוכרי החנויות מתו מזמן, אבל מסתבר שחוזה השכירות עדיין בתוקף ואי אפשר להפקיע אותו מעיריית חברון".
לאחר ביטול ההסכם בשנת 2007, נעשה ניסיון נוסף של יהודים להתיישב בחנויות בשוק. הפעם הפינוי התנהל בכוח, ובעקבותיו הורה שר הביטחון דאז, אהוד ברק, לנתץ את המבנים כך שלא יהיו ראויים עוד למגורים.
אלא שבאחרונה המצב השתנה. "לפני תשעה חודשים, בסוף שנת 2018, הוגשה חוות דעת משפטית חדשה של עו"ד איתי אופיר, שלפיה אפשר לבנות מעל החנויות בשוק בניינים רבי קומות. כלומר, הדיירות המוגנת של עיריית חברון תישאר בתוקף בחלק התחתון של המבנה שקיים גם היום, ומעל החנויות ייבנו קומות חדשות שישמשו יהודים", מספר ארנון.
נזכיר כי בשנת 1997 חתם בנימין נתניהו על הסכם חברון, שמעניק את כל סמכויות התכנון והבנייה בחברון לרשות הפלשתינית. עם זאת, החלטת ממשלה השאירה את הרכוש היהודי שננטש בתרפ"ט ופנוי מדיירים באחריות הממשלה. כיום האפשרות היחידה לממש את החלטת הממשלה היא אכלוס השוק הסיטונאי, שפנוי מדיירים כבר קרוב ל-25 שנה. "דווקא נתניהו, יותר מכל פוליטיקאי אחר, מחויב למימוש חוות הדעת המשפטית החדשה, שכן הוא זה שחתם על ההסכם והעביר את החלטת הממשלה", מסכם ארנון.
חוות הדעת המשפטית, שהוגשה כאמור לפני תשעה חודשים, מחכה עד היום לאישורו של נתניהו. במקביל, ראש עיריית חברון המכהן, תייסיר אבו סנינה, שישב בכלא לאחר שהורשע ברצח שישה בחורי ישיבה, פועל בעידוד הרשות הפלשתינית לבנייה מסיבית מסביב לבתי היהודים בחברון כדי לא לאפשר שום התרחבות. הרשות הפלשתינית אף הכריזה על חברון כאזור פיתוח א'. היא משקיעה ופועלת במוצהר כדי לחנוק את היישוב היהודי במאות בתים ערביים, ואף מעניקה הטבות לתושבים שבאים לגור לצד היישוב היהודי.
בחברון מצפים שביקורו של נתניהו יטמון בחובו בשורה בנושא השוק, שנראה שאין שום סיבה אמיתית שלא לאשרו. בינתיים עדיין לא ברור כיצד תפעל המערכת המדינית. גורמים המעורים בנושא מסרו לנו בתגובה כי "הסוגיות הנוגעות לעיר חברון הועברו לטיפול המל"ל לפני כשלושה חודשים ומאז נמצאות בדיונים מקצועיים מתקדמים לקראת גיבוש פתרונות".
לכוון נכון
בתחילת השבוע הקרוב ניכנס לישורת האחרונה של הבחירות. הקמפיינים יתחילו להיות חדים יותר, נראה שהירי בנגמ"ש יתחדד וגם הצורך של בנימין נתניהו לפצוח בגעוואלד כדי "לשתות" מנדטים יגבר.
הוויכוחים בין עוצמה יהודית למפלגת ימינה הם בעיקר חסרי תוחלת. האשמות הדדיות לא מועילות לאיש מהצדדים ובעיקר מפנות את האש לכיוון הלא נכון. עוצמה יהודית לא תפרוש מהמרוץ הזה, מצהיר עו"ד איתמר בן גביר. הפגישות שעליהן דווח עם אנשי הליכוד, עסקו בעיקר בהבהרה הזאת. "אני ביקשתי פגישה עם נתן אשל, כמו שנפגשתי עם לא מעט אנשים מלשכת ראש הממשלה כדי להעביר להם מסר שבלעדינו לא תהיה לליכוד ממשלה. אני חייב להגיד שרובם מבינים את המסר הזה. הרעיון היה להפסיק את הקמפיין של ימינה שמשקיעים את כל כוחם במאבק נגדנו. כנראה שכל המתקפות של ימינה נגדנו אומרות משהו. מישהו שם נלחץ ולא סתם", אומר בן גביר.
בשורה התחתונה צריכים בשתי המפלגות להבין שהוויכוחים והמענה ההדדי פוגעים בשתיהן. מפלגת ימינה הרי לא יכולה לשנות כלום בשביל המשוגעים לדבר שמזוהים עם עוצמה, ומשתקפים בכל סקר. עוצמה יהודית לא באמת מזנבת בימינה, שכן לא מעט מהגורמים שחברו למפלגה הזאת שמחים בהרכב הנוכחי שלה.
הבעיה המרכזית של ימינה היא נתניהו, ולשם היא צריכה לכוון את האש ואת הגעוואלד. נתניהו כבר התחיל בכך השבוע, כשדיבר על הכוחות הציוניים-דתיים בליכוד. לשם צריך לכוון הקמפיין של ימינה. להבהיר שחשוב שתהיה ממשלת ימין בראשות הליכוד, אבל חשוב שתהיה מפלגת שמייצגת באמת, בכל כוחה, את הציבור הדתי-לאומי ואת האינטרסים שלו. נתניהו מדבר על חברי הכנסת הדתיים בליכוד כמייצגי הציונות הדתית, אבל צריך לזכור את העובדות הבאות: עם יולי אדלשטיין היו לו בקדנציה האחרונה מריבות מתוקשרות, את זאב אלקין הוא הרחיק וקירב על פי גחמות שונות, וכשהיה יכול למנות את ציפי חוטובלי לשרה העדיף אחרים על פניה. אין ספק ששלושת אלה עושים למען הציונות הדתית כל אחד בתחומו, אבל הם לא תחליף למפלגה שזה הייעוד שלה.
אז במקום לשפוך אש וגופרית במקומות המיותרים, במאני טיים של הבחירות צריכה ימינה לתת את כל מה שיש לה כדי שנתוני הסקרים שמצביעים על 10 מנדטים ישתקפו גם ביום הבוחר. עיסוק בטפל עלול לחדד בעיקר את קמפיין הגעוואלד של נתניהו ולהותיר את ימינה הרחק מהישג דו-ספרתי.
לתגובות: nitsankeidar@gmail.com