אהוד הוא חקלאי באחד מיישובי הערבה, הוא מגדל פלפלים וברוך ה' הפרנסה בסדר גמור ואין לו תלונות. התוצרת שלו מגיעה לשווקים הגדולים, ואת חלקה הוא אפילו מייצא אל מחוץ לישראל. אבל מדי פעם קורה שהוא אינו יכול למכור את סחורתו. גם דוד שמנהל חברת קייטרינג מצליחה נותר פעמים רבות עם עודפים של מזון מבושל שבכלל לא הוגש לשולחנות. כואב לו הלב לראות ערמות של תבשילים חמים נזרקות לפח.
גם אהוד וגם דוד מצאו פתרון. הם תורמים את העודפים שהם לא מצליחים למכור ללקט ישראל, עמותת חסד שמאכילה עשרות אלפי נזקקים מדי שבוע. העמותה החלה את דרכה בחניית ביתו של ג'וזף גיטלר, שאמר לעצמו שלא ייתכן שיחיו בישראל משפחות רעבות ללחם, ילדים יגיעו לבית הספר עם בטן מקרקרת, ומנגד חקלאים יצטרכו להשמיד סחורה וחברות קייטרינג ובתי מלון יזרקו עודפים של מזון מבושל חם וטעים.
ג'וזף, איש ירא שמיים ושומר מצוות, לא התייאש. הוא חקר ובדק ממי אפשר לאסוף עודפי מזון ולמי אפשר לחלקם. מדי לילה אסף את התבשילים שנותרו בארגונים שונים באמצעות מכונית הסובארו הפרטית שלו, אחסן אותו במקררים שהוצבו בחניית ביתו ומשם העבירו לחלוקה לנזקקים. עקב בצד אגודל הפעילות של לקט ישראל הלכה והתרחבה, וכיום מתפעלת העמותה עשרות משאיות, מחסנים רחבי ידיים ואלפי מתנדבים שעוסקים בעבודת הקודש.
כמויות אדירות של פירות וירקות נאספים מעודפי החקלאות, מאות אלפי ארוחות מבושלות איכותיות נאספות ממפעלי מזון, מאולמות אירועים ומחברות קייטרינג, ומכל זה נהנות עשרות אלפי משפחות ברחבי הארץ, אם באופן ישיר ואם דרך ארגוני חסד ארציים ומקומיים.
לאחרונה הצליחה העמותה לאשר בכנסת, באמצעות חבר הכנסת אורי מקלב ורבים וטובים נוספים, את החוק לעידוד הצלת מזון שפוטר מאחריות את כל שרשרת התרומה, ובלבד שהקפידה ושמרה על כללי בטיחות המזון. בעקבות החוק הזה הצטרפו למעגל התורמים חברות רבות שתורמות את עודפי המזון שנותרים בסוף הארוחות שהן מגישות. הפעילות נעשית בשקט וביעילות ומתרחבת בזכות אנשים טובים, עקב בצד אגודל.
אהוד ודוד מקיימים למעשה, באמצעות לקט ישראל, את מצוות בל תשחית במובנה הרחב ביותר. התורה קובעת שאסור לכרות עצי פרי: "לא תשחי תאת עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל ואותו תכרות". כלומר, בגלל שהאדם ניזון מהעץ אסור לו לכרות אותו.
מצוות בל תשחית כמוה למעשה כהוראה לשמור על העולם שאנו חיים בו. מזה נלמד ונחנך לא להשחית כל דבר, כמו לא לשרוף סתם צמחייה ללא תועלת, לא לקרוע שום בגד ללא צורך, לא לשבור כלים לשם הרס, וכמובן להשתדל לא לזרוק אוכל לפח!
חכמים גדולים היו לנו, שהשכילו לראות את התמונה הגדולה. מדו"ח אובדן והצלת מזון של לקט ישראל ו-BDO לשנת 2018, נמצא שהצלת המזון משתלמת לכל משפחה גם אם היא נמצאת בשפע ואינה נזקקת, משום שכל משפחה זורקת בשנה מזון בשווי של כ-3,200 שקלים בממוצע. לכן, בפעם הבאה שאתם עורכים קניות, אל תלכו לקניות כשאתם רעבים. בדקו את המקרר והמזווה לפני שאתם יוצאים, השתדלו לקנות רק את מה שאתם צריכים, בשלו קצת פחות ואם בכל זאת נותרו עודפים – הקפיאו אותם.
ממצווה שבמקור עוסקת רק באיסור כריתת עצי פרי, הורחבה והותאמה המצווה למצווה מוסרית המגלמת בתוכה ערכים מתקדמים של קיימות, חיסכון במשאבים, התנהלות כלכלית יעילה, נתינה, ערבות הדדית וכמובן צריכה מאוזנת שיורדת אפילו עד הצורך לתכנן באופן אחראי את הארוחות המשפחתיות. עינינו הרואות כי מצווה זו שרירה וקיימת ורלוונטית גם היום לכלל האוכלוסייה.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת לקט ישראל