הבשורה על מציאת מאגרי הגז של מדינת ישראל בלב ים מילאה לבבות רבים בתקווה. המדינה הקטנה, שצמחה והתפתחה בלי אוצרות טבע במשך יותר מ-60 שנה, זכתה פתאום באוצר כביר של אנרגיה, אשר מסוגל לשנות את פני הכלכלה בישראל. מאז האופוריה כבר שככה, בג"ץ התערב, שחיתויות לכאורה החלו לבצבץ ומחאות עממיות קמו ונפלו. כעת אנו חושפים שהפרויקט השאפתני עלול גם לפגוע בהתיישבות בשומרון וליצור רצועת חנק סמוך לקו הירוק.
השימוש העיקרי בגז הטבעי הוא לצורך ייצור חשמל, וזאת מאחר שגז טבעי נחשב לאחד הדלקים הפחות מזהמים. במדינת ישראל אומנם קיימות כבר כמה תחנות כוח שיכולות לקלוט את הגז בהתאמות קלות, אך רובן ממוקמות באזורים צפוניים או דרומיים יחסית. אזור המרכז, שהוא הצרכן הראשי של אנרגיה במדינת ישראל, נעדר אספקת כוח קרובה. כל הנתונים האלה הובילו ליוזמה להקמת התחנה המזרחית.
ביצוע הפרויקט הוטל על ידי מדינת ישראל על חברת ריינדיר אנרג'י. מדובר בחברה שהשליטה בה נמצאת בידי ענקית ההנדסה העולמית סימנס ושותפות בה גם הפניקס אחזקות ואקסלנס, שבעלת השליטה בהן היא קבוצת דלק של יצחק תשובה. כן, אותו תשובה ממאגרי הגז. החברה הגישה תוכנית להקמת תחנת כוח ענקית – 1,300 מגה-וואט, חצי מהכמות המיוצרת בתחנת הכוח בחדרה – במזרח גוש דן. המיקום המתוכנן המדויק הוא מפגש הכבישים 6 ו-55. בשביל מי שפחות מכיר את האזור, נציין כי כביש 55 הוא עורק החיים של תושבי קרני שומרון, קדומים, עמנואל, אלפי מנשה ועוד יישובים קטנים יותר. הוועדה לתכנון תשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה את התוכנית אישור ראשוני, וכעת היא נמצאת בשלב שבו ניתן להגיש לה התנגדויות. הראשונים להגיש היו ראשי המועצות בשומרון.
"ביום שלישי מיד הגשנו את ההתנגדות", מספר יגאל להב, ראש המועצה המקומית קרני שומרון. "די העלימו את הקמת התחנה הזאת מיישובי השומרון. מדינת ישראל מתחת לרדאר, ובלי תיאום עם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, מקדמת עם הות"ל תחנות גז פרטיות. הן נוגדות את התב"ע הקיימת שמדינת ישראל החליטה עליה בעבר, ויוצרות סתירה בין התוכניות. עומדים למקם לנו אותה על כביש 55, עורק התחבורה הראשי שלנו. תחשוב שאתה רוצה לצאת מנווה ימין (מושב מזרחית לכפר סבא – י"ר) לקרני שומרון, ומצד שמאל יש לך את קלקיליה ומצד ימין תחנה בגודל של חדרה - זה יוצר חיץ. תוסיף לזה את התחנות המתוכננות בצומת קסם ובבית אריה, והנה יש לך מין קו ירוק מוחשי ומעשי, של ארובות ענק ועשן שמעבר להן הרי החושך".
סוף לתוכנית הרצף
לא מדובר רק בדימויים. לפני יותר משנה חשפנו כאן את תוכניותיו של להב ליצירת רצף התיישבותי טריטוריאלי בין כפר סבא לקרני שומרון, שיבטל דה-פקטו את משמעותו של הקו הירוק. התחנה הזאת, שמתוכננת בדיוק על התוואי של אותו רצף, הופכת מהחלטה מינהלית להחלטה בעלת השפעה פוליטית. "תחנה כזאת תהרוס את רצף ההתיישבות שאנחנו מנסים ליצור", טוען להב. "התחנה תיצור חיץ ולא תיתן לי להגיע לכפר סבא. מדובר בשטח ענק. הם קנו מבחור מטירה 50 דונם, והם צריכים לקנות עוד 70 דונם בערך מרשות מקרקעי ישראל. הם ינסו לקבל את השטחים האלה בלי מכרז, וזאת בשעה שכאשר אנחנו רוצים חצי דונם אנחנו חייבים לעמוד במכרז. מעורבים פה תאגידי ענק שיש להם הרבה מאוד כוח".
פגיעה נוספת ומיידית יותר היא בתוכנית שמקדם להב וחבריו במועצות השומרון לחיבור כביש 6 לכביש 55. "כביש 55 הוא כביש הדו-ספרתי היחיד שלא חובר לכביש 6. זו הייתה חלמאות לשמה. במשרד התחבורה לא ידעו למה זה ככה, פשוט שכחו לחבר. מאז כבר הספקנו להוציא תוכניות לחיבור הכביש ולבניית מחלף, אבל התחנה החדשה הורסת לנו את התוכניות. שוב, הות"ל מקדמת תוכניות בלי לסנכרן אותן עם הוועדה העליונה לתכנון".
בריינדיר אנרג’י טוענים כי התוכניות של תחנת הכוח החדשה אינן סותרות מגמות תכנון קודמות, והן תואמות את תשתיות החשמל והגז הקיימות. "תחנת הכוח צמודה לאזור התעשייה לפי תוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 21/3)", הם כותבים באתר הבית שלהם. "מעבר לכך, הרשויות אינן רואות את השטח הספציפי הזה כאזור חקלאי בשל היותו תחום בין כבישים ראשיים ובשל היותו בשטח מופר בעל שימושי קרקע הכוללים מפעל לחיתוך שיש, תחנת דלק, מתקן מעבר למיון פסולת יבשה, אחסון זמני של חול ועפר ומשתלות. תנאי הקרקע אינם מאפשרים גידולים חקלאיים. הקרבה לקווי מתח-על ולרצועת התשתיות (גז) היא יתרון תכנוני מובהק. קרבה גבוהה לתשתית חשמל וגז טבעי, תקטין את הצורך בתכנון סטטוטורי של קווים ארוכים ופתיחת רצועות תשתית קיימות וחדשות בקטעים ארוכים".
לא צריך עוד חשמל
הצרה החדשה שהתרגשה על תושבי השומרון חיברה בין התושבים הערבים והיהודים באזור. "כבר בתחילת ההתנגדות של מועצת דרום השרון ועיריית כבר סבא, הן צירפו אליהן את מועצות כפר ברא וג'לג'וליה, וכשאני הצטרפתי העברתי מסרים בעזרתם לראש עיריית קלקיליה", מספר יגאל להב. "זיהום האוויר יפגע גם בהם כמו בנו. תושבי אלפי מנשה אצלנו ישבו ממש מעל הארובות, כל רוח מערבית שתבוא בערב תכניס את העשן של הארובות לתוך הבתים שלהם".
פרט לכל הטענות התכנוניות והסביבתיות, להב טוען כי על כף המאזניים לא מוטל עתיד האנרגיה של ישראל. כפי שכבר פורסם בכלי תקשורת אחרים, ומבדיקות מקצועיות שערך להב בעצמו, אין כיום ובתחזיות עד 2040 צורך בהגדלת ייצור החשמל. לפי הנתונים שמציגים ראשי הרשויות במכתב ההתנגדות שהניחו על שולחן הוועדה, מדינת ישראל נמצאת היום בעודף ייצור של 4562 מגה-וואט בזמני ביקוש שיא, ועל פי התחזיות ל-2040 גם אז ייוותר עודף של 2372 מגה-וואט. "התחושה שאי אפשר לברוח ממנה", מסכם להב, "היא שמישהו פה עושה כסף על משאבים של המדינה שלא לצורך. היו לי הרבה סבבי שיחות עם שרים, והם אמרו שהם לא בדיוק יודעים לאן זה הולך. ראש הממשלה אמר שהוא לא מבין למה צריך את זה. יש שרים שאומרים לי בשקט אל תתנגד, ולא מסבירים למה. מישהו מנסה לעשות הון מהמדינה ואנחנו צריכים לשמור עליה. זו קומבינה שאנחנו רק מתחילים לגרד אותה".
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "התוכניות להקמת תחנות כוח מבוססות גז טבעי שמטרתן הבטחת צורכי החשמל של כלל אזרחי מדינת ישראל נבחנות על ידי מוסדות התכנון. במסגרת זו נבחנים ההיבטים הסביבתיים, הבריאותיים והתכנוניים לרבות תסקיר ההשפעה על הסביבה וכן נשמעות התנגדויות הציבור. כל החלטה על הקמת תחנת כוח תתקבל רק בהתאם לצורכי המשק, ורק לאחר קבלת האישורים הרלוונטיים ממוסדות התכנון".