הונג קונג
הונג קונג צילום: רויטרס

מאז תחילת יוני נאספים מדי שבוע אלפי מפגינים בהונג קונג למחות נגד מה שהם רואים כניסיון סיני להגביל את חירויותיהם.

אחת ההפגנות משכה אליה כשני מיליון מפגינים, מתוך אוכלוסיה של 7.3 מיליון ובכמה מקרים הגיבה המשטרה באלימות נגד המוחים. אולם עבור מרבית חברי הקהילה היהודית בהונג קונג, החיים נמשכים ללא שינוי.

"זה מה שמטורף במצב הזה. מתרחשת פה מהפיכה אבל החיים שלנו ממשיכים כרגיל", אומר בן פרימן, יהודי יליד גלזגו שחי בהונג קונג בשנתיים האחרונות.

הונג קונג, מושבה בריטית לשעבר הנשלטת היום על ידי סין בתנאי אוטונומיה מוגבלת, היא ביתם של 5,000 יהודים ושל מספר מוסדות יהודיים. יש בהונג קונג שבעה בתי כנסת – אורתודוקסי, חב"ד ורפורמי, וכן מרכז קהילה יהודי, בית ספר יהודי ומרכז לזכר השואה. אולם אף אחד מהארגונים אינו ממוקם באזורים בהם מתקיימות ההפגנות.

"יצאתי לארוחת שבת בבית חברים וכמובן שדיברנו על זה, אבל כרגע לא קורה כלום. הדברים לא נוגעים לאזרחים הזרים, כך שיש בהחלט תחושת בטחון. זו הפריבילגיה שלנו", סיפר פרימן, שעובד כמורה בבית הספר הבינלאומי.

יהודי הונג קונג אינם היחידים שמתבוננים בהפגנות מן הצד. על אף הכיסוי התקשורתי הנרחב סביב העימותים עם המשטרה, שהגיעו אף לשפיכות דם, הרי שמסעדות, קניונים ועסקים ממשיכים לפעול באופן רגיל. בתי הספר ערוכים לפתיחת שנת הלימודים בשבוע הבא כסדרה.

ההפגנות החלו בתגובה לניסיונה של הממשלה, אשר נתמכת על ידי סין, לאפשר הסגרה מהונג קונג לסין. הדבר עורר חשש שהממשלה המרכזית בביג׳ין תוכל להסגיר מתנגדי משטר ומבקרי ממשלה, המקבלים כיום מחסה בהונג קונג בה יש חופש פוליטי רב יותר. מאז נוספו עוד דרישות וכעת המפגינים דורשים גם זכות הצבעה כללית, שתאפשר הצבעה כללית לראש הרשות המבצעת. כיום נקבע המינוי על ידי קבוצה של 1,200 בעלי מקצוע וחברי המועצה המחוקקת, רובם נאמנים לסין.

על אף שחלק מחברי הקהילה היהודית תומכים במאמצי המפגינים, הרי שכמו תושבים זרים אחרים, הם נוטים להתרחק ממוקד העימותים, אומר דויד צוויג, פרופסור אמריטוס לפוליטיקה סינית באוניברסיטת הונג קונג למדעים ולטכנולוגיה. צוויג השתתף בשתי הפגנות אך לדבריו הוא היוצא מן הכלל.

"יהיה נכון לומר שככלל, תושבים זרים אינם מתערבים", אמר צוויג. "חלק מהתושבים היהודים אולי תומכים בצעירים המפגינים – אלה הם אנשים שמתעניינים בפוליטיקה ושמבינים שבייג'ין מהדקת את האחיזה – אבל רבים רואים את המתרחש מנקודת מבט עסקית, וזה פוגע בעסקים".

הקהילה היהודית של הונג קונג מגוונת, וחבריה הגיעו מאירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה, דרום אפריקה וישראל. רבים עובדים בתחומי הבנקאות, הפיננסים, המשפטים והעסקים.

אריקה ליונס, יו"ר אגודת ההיסטוריה היהודית בהונג קונג, אומרת שהארעיות של חברי הקהילה והעובדה שרק מעטים מהם דוברים קנטונזית הן הסיבות העיקריות לכך שיהודי המקום אינם מעורבים בהפגנות. "התחושה הכללית היא של תמיכה [במפגינים] אבל אין מעורבות," אומרת ליונס, שהגיעה להונג קונג מניו ג'רזי.

אבל יש כמה בקהילה שבחרו להיות מעורבים. ניקול אייזק השתתפה בכ-15 הפגנות הקיץ, לפני שעברה לניו יורק לפני חודש בעקבות עבודתו של בעלה. רוב ההפגנות היו שלוות, אך היו כמה פעמים בהם התעמתה עם המשטרה. ב-12 ביוני היא הפגינה יחד עם קבוצה גדולה של מוחים כשהמשטרה התקרבה עם אלות וגז מדמיע והדפה אותם לגשר הולכי רגל קטן. אייזק מספרת כי חששה שהיא עומדת להימחץ על ידי ההמון. "אני חייבת להסתלק מכאן", היא נזכרה בתחושותיה מאותו רגע.

אולם הניסיון לא הרתיע את אייזק, ילידת לונדון שחיה בהונג קונג במשך עשר שנים, מהשתתפות בהפגנות נוספות. "אנחנו נהנינו מחופש דיבור, מהזכות להתכנס ומהזכות לחיות שם, ואנחנו צריכים לתרום חזרה לקהילה שהעניקה לנו כל כך הרבה", היא אמרה.

אייזק, שעבדה בבית הספר היהודי בהונג קונג, באגודת הנשים היהודיות ובפסטיבל הסרטים היהודי, אומרת שהזהות היהודית שלה מילאה תפקיד בהחלטתה להשתתף בהפגנות. "גם כאדם יהודי, אני מאמינה בנקיטת עמדה", היא אומרת.

בשיחות עם חברים יהודים, שמעה אייזק מגוון סיבות מדוע חברי הקהילה בהונג קונג מעדיפים להתרחק מפוליטיקה. "זה נע בין חוסר עניין, תחושה שזו אינה הבעיה שלהם, ועד להרגשה שאין להם זכות לעשות זאת, או שיהודים צריכים לשמור על ראשם מתחת לחומת המגן, ולא לתמוך במפגינים", אומרת אייזק.

לדעתו של פרימן, היהודי הסקוטי שמלמד בבית הספר הבינלאומי, החשש לבטחון האישי היא הסיבה העיקרית להימנעות. "אנחנו מתרחקים מפני שזה לא בטוח," הוא אומר. "למען האמת, הייתי מאד נלחץ אילו הייתי הולך להפגין".