שר החינוך, הרב רפי פרץ, הודיע על זכייתם של הרב ד"ר יואל בן נון ושלמה בר בפרס שר החינוך ליוצרים בתרבות יהודית בתחום מפעל חיים ע"ש אורי אורבך לשנת 2019.
השר פרץ בירך את הזוכים על תרומתם ארוכת השנים לתרבות היהודית: "אני נרגש להכיר לכם תודה על פועלכם המבורך ופורץ הדרך להעשרת התרבות היהודית, כל אחד בדרכו".
"הרב בן נון חיבר בדרכו הייחודית רבים לתנ"ך ולהיסטוריה היהודית והטמיע את אהבת התנ"ך העם והארץ לאלפים. שלמה בר, מוזיקאי ותיק שפרץ דרך מיוחדת במוזיקה הישראלית המחברת למקורות היהודיים. שלמה והרב יואל, החיבורים שיצרתם והאהבה שהפצתם למקורות היהודיים, לנופי הארץ, לאדמתה ושורשיה, מאירים לכולנו את הדרך ככוכבי השמים הזוהרים ברקיע. המשיכו בדרככם הייחודית. יישר כח", הוסיף פרץ
בנימוקי הוועדה למתן הפרס נאמר:
המוזיקאי והיוצר שלמה בר - וועדת הפרס החליטה לציין ולהעניק השנה את פרס מפעל החיים למוזיקאי והיוצר שלמה בר, שפרץ דרך מופלאה במוזיקה הישראלית, כשזו מחוברת למקורות היהודיים, לאהבת נופי הארץ, אדמתה ושורשיה.
שלמה בר הוא, ללא כל ספק, מוזיקאי שהטביע חותם; הן בתכני שיריו, הן בהנגשת טקסטים בלתי מוכרים, הן בסגנונות המגוונים ובנועזות שאפיינה את דרכו האמנותית. כשלא ידעו לאבחן באופן מדויק את יצירותיו, כללו אותן במסגרת ההגדרה "מוזיקת עולם", והאמת היא שהעולם הזה היה פרוץ גבולות; רחב ומגוון ומסעיר ושונה ומיוחד. השתלבו בו גיטרות פלמנקו, כלי הקשה אפריקנים, כינור הודי ובאס מדברי, וגם מוזיקה מזרחית קלאסית ומוטיבים אסייתים ופיוטים מסורתיים ומילים של לאה גולדברג עם קלאסיקות של משוררי תור הזהב בספרד. ומעל כל אלה בלט וריתק אותו קול, שיצא מן הלב והשפיע על הנשמה של כל-כך הרבה חובבי מוזיקה – זמרים ועורכים ומפיקים ושדרים – שהוקסמו מן העולמות שנפגשו ביצירותיו.
שלמה בר, יליד מרוקו, שעלה ארצה עם משפחתו אחרי הקמת המדינה, הלך תמיד בנתיב יצירתי עצמאי ומיזג מסורת עם חידוש. יצירתו ירשה נכסים תרבותיים של העבר והוסיפה להם מקוריות ורעננות. הוא ייצג את ישראל בכבוד בפסטיבלים ובמופעים רבים ברחבי העולם. שמר תמיד על האמונה ועל האמת האמנותית – הפנימית, ונמצא על-ידי הוועדה ראוי לקבל את פרס מפעל חיים ליוצרים בתרבות היהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, שללא ספק היה גם הוא סומך ידיו, ובשמחה, על הבחירה הזאת.
הרב ד"ר יואל בן נון - הוא מאבות מהפכת לימוד התנ"ך בדור התקומה הן בעולם הישיבות והן בהנחלתו לציבור הרחב. הוא התחנך אצל הרב נריה בישיבת כפר הרא"ה ואחר כך למד בישיבת מרכז הרב. הרב יואל בן נון גדל בבית ציוני מלא לשון מקרא ולשון חכמים, ואל בית גידול זה השתרגה תורת הגאולה של הראי"ה קוק זצ"ל. בתשכ"ח, פנה עם חנן פורת ז"ל לרב יהודה עמיטל ז"ל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון באלון שבות. במקביל, הדריך באותן שנים בבית ספר שדה כפר עציון ובעפרה ולימד בקורסי ההכשרה למדריכי החברה להגנת הטבע. בעקבות הרב צבי יהודה, הדגיש את חשיבות לימוד התנ"ך בישיבות. הוראתו ופעילותו בישיבה, במכללת הרצוג ועוד, תרמה למהפכת התנ"ך בציבור הדתי-לאומי ובארץ בכלל. בשנת תשמ"ח ייסד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים".
השפעתו של הרב בן נון התפשטה הרבה מעבר לעולם הישיבות. הדוגמא הבולטת לכך היא מיזם 929 שהפך להיות אחד ממפעלי התרבות היהודיים והישראליים הפוריים, שבו השתתף הרב בן נון וכתב מאמר לכל אחד מפרקי התנ"ך. לאחר למעלה מ 40 שנה של הוראה בישיבות, במדרשות ולציבור הרחב, תוך הטמעה של אהבת התנ"ך העם והארץ מצאנו את הרב ד"ר יואל בן נון ראוי לקבל את פרס שר החינוך לתרבות יהודית.