'התנ"ך מאחד את כל המגזרים'

זוכה פרס החינוך, הרב יואל בן נון, מספר על התמורות הדרמטיות בשילוב לימודי תנ"ך בעולם הישיבות והסיבה המהותית לשינוי שחוצה מגזרים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ח באב תשע"ט

תנ"ך עתיק
תנ"ך עתיק
צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הרב יואל בן נון הוא אחד מזוכי פרס החינוך לשנה זו ובנימוקי ועדת הפרס מושם דגש רב מאוד על תרומתו של הרב בן נון ללימודי התנ"ך בעולם הישיבות. שוחחנו אתו על כך.

"החזון נמצא אצל הרב קוק", פותח הרב בן נון ומזכיר את הפסקה באורות התחיה בה מדבר הרב קוק על כך "שהיצירה היהודית בגולה היא כמו תחום אלפיים אמה, ובארץ אבותינו, ארץ התחיה, היא הולכת ומתרחבת י"ב מיל על י"ב מיל, כלומר הרב קוק צפה צמיחה אדירה של יצירה יהודית תורנית בכל המובנים והוא עצמו היה חלק מזה. יש הבדל עצום בין דברים שהוא כתב בארץ לעומת מה שכתב לפני כן", מזכיר הרב בן נון ומוסיף את התיאור של הרב קוק עצמו את ההארה העצומה שקיבל בארץ ישראל.

על הדחיקה של עולם הישיבות לאורך שנות הגלות את לימודי התנ"ך זיהה הרב קוק בעודו רואה את התמורות מתחוללות לנגד עיניו, והרב בן נון מוסיף ומתאר: הרב קוק הסביר שהיצירה היהודית בגולה היא סוג של הישרדות האידאה הדתית בתוך מגבש גיטואי מוקף חומות שעדיין רבים מאחינו מנסים לשמור אותו ולהמשיך את מה שהיה שם, אבל אנחנו כבר לא שם ברוך ה'. ההישרדות בגולה חייבה את הגטו המוקטן הזה". זאת לעומת החיים בארץ ישראל כחיי יצירה פורחים ושונים בתכלית.

על האופן בו התקבלה בעולם הישיבות המהפכה אותה החלו הרב בן נון עציו והרב חנן פורת זצ"ל, הוא מספר: "בישיבת מרכז הרב אורו של הרב קוק השפיע ולא היה צורך להתווכח על כלום. בישיבת הר עציון הרב עמיטל אמר שלימוד תנ"ך הוא לימוד תורה ולא לימוד להכשרת מורים. ראש הישיבה כעת, הרב יעקב מדן, היה תלמיד המחזור הראשון של ישיבת הר עציון".

"צמחנו באופן טבעי, במיוחד לאחר מלחמת ששת הימים והשיבה לגוש עציון. זה היה טבעי ולא היה צריך להתווכח כי השער היה פתוח לרווחה". ואם נדמה היה שלימודי התנ"ך נותרים במחנה הציונות הדתית הרי שהתמונה שונה בתכלית. "היום, כשיש את האינטרנט, אני מקבל פניות מקבוצות של לומדי תורה המכנים את עצמם חרדים, ליטאים וחסידים, שקוראים באתר שלי באינטרנט ומזמינים אותי להעביר שיעור, כך שזה פורץ הרבה מעבר לישיבות ההסדר. אני שואל מי שמזמין אותי לשיעור בישיבה ליטאית ואומר לי שהוא קרא את רוב המאמרים לי, אם הוא קרא את הדברים מהאתר והוא אומר שכן".

הרב בן נון מתאר את הלימוד עם תלמידי ישיבות בחברה החרדית כלימוד משותף ולא כלימוד המעמת אידאולוגיות. "אלה שרוצים לשמוע כבר נחשפו ורוצים בכך. אחד אמר לי שהם לומדים תנ"ך ואין את מי לשאול לכן הם רוצים ללמוד. אני מראה סוגיות בגמרא שמקבלות אור חדש לאור התנ"ך. ההבנה בגמרא שונה. מבינים גם את הפסוקים שלא צוטטו. מי שלומד את הגמרא רק מהפסוקים המצוטטים לומד אותה באופן חלקי".

ומה לגבי הציבור החילוני? מדברי הרב בן נון עולה כי לימוד התנ"ך מקבל מקום של כבוד גם בקרב הציבור הזה והשיח הפולמוסי סביב 'תנ"ך בגובה העיניים' אינו עוד עילה למחלוקת וקיטוב. "יש מעט מאוד אנשים שהם באמת על פי הגדרת עצמם חילוניים. הרוב הגדול מסורתיים, ציוניים ואוהבים תנ"ך. הקשר שלי איתם מצוין מזה שנים רבות, ועכשיו אחרי שידידי הרב בני לאו מוביל את 929 וכתבתי טור לכל פרק יש הרבה אנשים שאמרו לי שפותחים את הבוקר בלימוד פרק בתנ"ך עם הטור שלי. הם יכולים ללמוד תנ"ך ברצף".

"העולם המסורתי מחובר מאוד והעולם הקרוי חרדי מתחיל להתחבר ואנחנו ברוך ה' כבר לא במקום של החלוקות הללו. דבר ה' מיועד לכולם. זו שליחותנו בעולם לחבר עולמות ולהפריח את היצירה התורנית מחדש