השבוע זיהה הרמטכ"ל לשעבר, זה שזקנותו מביישת את נעוריו, את האויב שבו יש להילחם.
האויב שלו לא היה חסן נסראללה, שנבנה על גבי הנסיגה החפוזה מלבנון והשבוע פיזר איומים חדשים. האויב החדש גם איננו המשטר האיראני ששולח את זרועותיו בניסיונות (לא מוצלחים במיוחד) לחבל בגבולותינו.
האויב שלו ושל חבר מרעיו הוא הציונות הדתית. ציבור המקדיש את כל כולו לעם ישראל. ציבור שתרומתו לביסוסה של מדינה יהודית בארץ ישראל לא תסולא בפז. ציבור שדם מיטב בניו נשפך על הארץ הזאת והוא נכון אלי קרב בכל עת שידרש.
בשבוע שעבר נרצחה רינה שנרב זכרונה לברכה. כששמעתי את אביה, איתן, מדבר על חיזוק עם ישראל והפצת אור - התמלאתי צמרמורת. היכן ישנם עוד אנשים כמו האנשים המיוחדים האלה? מה יש בחינוך שלהם שאלה תוצריו?
בפרשת השבוע נקרא את הציווי הידוע "ועשית הישר והטוב". היטפלות לציבור שמשפט זה עומד לנגד עיניו יום ולילה ודאי שאיננה אומץ. היא נעה בין טפשות מרושעת לרשעות מטופשת. וכאשר יענו אותו - כן יפרוץ.
לו יהי חלקי עמכם.