רינו צרור
רינו צרור צילום: גיל יערי, פלאש 90

מצד אחד ראש חודש אלול. אני לדודי ודודי לי. מצד שני ליל פתיחת שנת הלימודים. וכי יש רגע יותר מבטיח, חגיגי, ומקווה לטוב, מן הרגע הזה?

עד שבא ראש הממשלה. וסימן מטרות וירה לכל עבר כמו כל חשוד שמאבד שליטה. והאשים את גיא פלג ואת אבי ויס ואת אבי ניר ואת יצחק תשובה ואת אמנון אברמוביץ ואת העיתונאים בכלל, ואת מגדלי הקנביס, שהם אשמים ולא ליצמן, שהם עושים קרטל, וגם את היועץ המשפטי מנדלבליט והשופט העליון מלצר, מאשים אותם בהחלטה שלא להתקין מצלמות בקלפי.

הם גונבים בחירות, אמר, ככה ישר, גונבים, לא פחות, למרות שהשופט מלצר בכלל לא פסק בעניין רק השופט הנדל אבל פייק הוא פייק והדימוי הוא שקובע, "אתם מגויסים לעשות פיגוע בדמוקרטיה", אמר נתניהו ישירות ועם תצלומי רקע של עיתונאים, לאבי ויס ולאבי ניר וליצחק תשובה ולדרורית ורטהיים, מבהיר היטב לכל אנשי ההון מדוע נכון להתרחק ממנו כמו מאש, וחזר על כך שוב, ועוד, "פיגוע בדמוקרטיה", אמר, "פיגוע באמת".

זו היסטריה בלתי נשלטת, ומסוכנת מאין כמותה. השופט מלצר בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות והיועץ המשפטי מנדלבליט בתפקידו, מתבקשים לטפל בעניין בדחיפות. נתניהו מסמן ראשים, מסמן מטרות. זה מסוכן.

"מפחיד", אומרים השרים הבכירים, בשקט בשקט, "מפחיד".