מלכת שבא
מלכת שבאצילום: יח"צ

נקדים ונאמר. לאופרה יש רלוונטיות גדולה לימינו. כל הדמויות שם מקבלות אישיות אינדיבידואלית, והרבה מהרגשות והפעולות שלהם אופייניות למאה ה-19. וכך, בית האופרה הממלכתי של הונגריה הפועל מאז שנת 1884 יגיע בשבוע הבא (10.9), לביקור ראשון בישראל עם "מלכת שבא" , אופרה שמעולם לא בוצעה בישראל- יצירתו האלמותית של המלחין היהודי הונגרי קארל גולדמרק, לליברטו של סלומון הרמן מושנטל.

האופרה בניצוחו Balázs Kocsár תבוצע בביצוע קונצרטי בהשתתפות למעלה מ-180 איש על הבמה: הסולנים המובילים של בית האופרה, התזמורת והמקהלה . לקהל הישראלי זו הזדמנות לחוות את היצירה המפורסמת ביותר של המלחין ההונגרי הידוע שחייו (1830-1915) חופפים את המעבר מהתקופה הרומנטית לתקופה המודרנית במוסיקה אך עדיין המוסיקה שלו מעוגנת היטב ברומנטיקה.

מלכת שבא משלבת מסורות של האופרה הצרפתית המסורתית והאופרה הגרמנית והיא מאופיינת בתחכומו של המלחין הדגול קרל גולדמרק ששילב אלמנטים מזרחיים חזקים.

המסר החשוב ביותר המתאים לימינו הוא שבתקופה הנוכחית כל אחד יכול לאבד את עצמו כשהדברים שקודם העניקו לנו תמיכה נעשו בלתי יציבים, ורעיונות, כולל הדת שעליה סמכנו בעבר, מוחלפים בטובין של חברה צרכנית שמפתים אותנו כמו שעשו האלילים בתקופות קודמות.

במלכת שבא דמותו של אסד היא כפולה: מחד גיסא מדובר בגיבור, ומאידך, חוסר הוודאות שלו לעיתים מסתיר אופי ילדותי. הוא אדם מסובך, נאבק בשאלות של תשוקה, אמונה, כבוד וגאולה. מבחינה ווקאלית תפקיד זה קשה מאוד לשירה, ואין רבים שמתנסים בו. יש צורך במגוון רחב של צבעים קוליים כדי לבטא את שינויי מצבו הנפשי של אסד.

גם מלכת שבא היא דמות מורכבת: פאם פאטאל, מלכה ושליטה שמתמרנת אחרים בעזרת יופייה ומעמדה. עם זאת, היא זו שסובלת מההפסד הגדול ביותר באופרה. כאשר היא מבינה בסופו של דבר שהיא באמת התאהבה באסד והיא מוכנה להקריב הכל למענו, הוא דוחה אותה. משמעו שכל התככים והתכסיסים שלה היו לשווא. מלכת שבא היא התגלמות היופי, וחשוב מכך, אוצר העולם. היא מגלמת את המותרות והצרכנות של אותה תקופה.

היא הולכת לירושלים רק מכיוון שהיא רוצה לפגוש את שלמה המלך, הרי היא סקרנית לגבי חוכמתו. אבל היא אינה מצליחה להוליך אותו שולל, ועצתו של שלמה לאסד היא אכן חכמה ומועילה אפילו היום: " אתה צריך למצוא את מה שאיבדת בתוך עצמך".

מילדותו הפרובינציאלית חסרת ההשכלה ועד קבלת דוקטורט הכבוד בבודפשט, עברו חייו של המלחין קרל גולדמרק אבני דרך מעניינות רבות. הכנר והמלחין שחי בעוני, שניגן בתזמורות תיאטרון ונתן שיעורי פסנתר כדי לגמור את החודש, היה כבר בן 45 כאשר נפתחה בפניו הבמה וזכה להוקרה בינלאומית. במהלך חייו הועלתה "מלכת שבא" ב-30 בתי אופרה ברחבי העולם בתשע שפות אותן הוא ביים בעצמו .

גולדמרק נולד בקסטלי שבהונגריה לאב חזן ולמשפחה יהודית בת 20 נפשות. בשנת 1844 נשלח על ידי אביו לווינה שם המשיך את לימודיו בכינור וקומפוזיציה. מאורעות 1848 (אביב העמים) אילצו אותו להמלט מווינה. אחיו יוסף היה ממנהיגי ההתקוממות וגולדמרק נתפס, נאשם בהסתה ונידון למיתה. ברגע האחרון קיבל חנינה והורשה לחזור לווינה.

בוינה עסק בהוראת נגינה בכינור, ובין תלמידיו היה יאן סיבליוס. האופרה הראשונה שהלחין הייתה מלכת שבא שזכתה להצלחה רבה. גולדמרק הפך לדמות מוכרת בחיי המוזיקה של וינה וידיד אישי של יוהנס ברהמס. תקופתו סימלה את סוף התקופה הרומנטית של מלחינים כמו בטהובן, שוברט, ברליוז, רוסיני, מנדלסון, שופן, שומאן, ליסט, ורדי ווגנר. הוא היה עדיין בחיים ועבד כמלחין כאשר קווי המתאר של המוסיקה החדשה החלו להופיע עם מלחינים כמו בארטוק קודאי וסטרווינסקי.

גולדמרק חיבר שש אופרות (ביניהן מלכת שבא, 1875, חתונה כפרית, 1876), פואמות סימפוניות, פתיחות (ביניהן סקונטאלה, 1865), סימפוניות, קונצ'רטי, מוסיקה קאמרית, יצירות לפסנתר, שירים לזמרים סולנים ופרקי מקהלה.

האופרה מלכת שבא הוצגה בפרמיירה עולמית בוינה בשנת 1875. הבכורה בהונגריה התקיימה בתיאטרון הלאומי שנה לאחר מכן. כמעט עשור לאחר מכן בחר בית האופרה המלכותי ההונגרי (כיום בית האופרה הממלכתי ההונגרי) לפתוח את עונתו הראשונה בשנת 1885 עם מלכת שבא. עד לשנת 1938 היתה האופרה חלק מהרפרטואר האופראי בבית האופרה ואז כמו אופרות אחרות של אופנבאך, מנדלסון וברתולדי- הופסקה להיות מבוצעת בהונגריה.

חידוש מלכת שבא באופרה הממלכתית ההונגרית החל שוב בשנת 1945 ונשאר ברפרטואר עד 1972. ב-2015 הוחזרה שוב לרפרטואר. עכשיו, בשבוע הבא בישראל, במסגרת שנת התרבות ישראל הונגריה.