שמי אופק דגן, בן 21, גר בחולון יחד עם משפחתי. למדתי בתיכון על שם פנחס אילון בחולון, שם הרחבתי מגמות מדעית אלקטרוניקה, כימיה וערבית.
בזמני הפנוי אני מאוד אוהב להתאמן ובכל שלב בחיי עסקתי בענף ספורט מסוים בצורה מקצועית: שחיתי מגיל 5 עד גיל 12 בנבחרת הפועל חולון, לאחר מכן מגיל 12 עד גיל 17 התאמנתי באמנות לחימה MMA ובנוסף, אהבתי מאוד להתאמן גם בקרוספיט.
אני חושב שלהתאמן תמיד היה חלק מחיי, תמיד חיפשתי משהו להתמיד בו, להשתפר ולשבור את השיאים של עצמי.
לקורס חובלים הגעתי דרך יום סיירות. לאחר יום הסיירות קיבלתי מיונים קורס חובלים. אז לא ידעתי מה זה קורס חובלים וחיפשתי מידע חדש על המסלול. כשהעמקתי ולמדתי הבנתי שאני רוצה להתגייס לזרוע הים. עניינה אותי העבודה בתווך הימי, העיסוק במשהו ״שונה״ ומאתגר או שאולי בגלל שכל כך הרבה שנים שחיתי.
ידעתי גם שאני רוצה להיות קצין ולפקד על אנשים - ככה חונכתי בבית. קורס חובלים בעצם שילב את שני הדברים האלו והחלטתי לנסות.
תחילה, הגעתי לגיבוש. ארבעה ימים אינטנסיביים ומאתגרים שבסופם התקבלתי לקורס.
בקורס, לאחר הטירונות, הצוערים מחולקים למגמות. כל מגמה מייצגת את ההכשרה המקצועית בה אנו מתמקצעים לקראת השירות בספינות הזרוע.
אני חלק ממגמת אלקטרוניקה וכשאסיים את הקורס אשרת כקצין במחלקת אלקטרוניקה בספינת טילים.
כקצין אלקטרוניקה בספינה אהיה אמון על הכשירות הטכנית של כל המערכות המבצעיות ומערכות הלחימה שיש בספינה. זה תפקיד עם אחריות גדולה ואני שמח שאני מבצע אותו.
לאורך הקורס ישנם המון אתגרים, לדעתי במיוחד במגמת אלקטרוניקה, שם לא מתמודדים רק עם הקשיים הפיזיים ודרישות הכושר הגבוהות שיש במסלול, אלא גם עם דרישות מקצועיות גבוהות מאוד והרבה מאוד למידה.
לכל שלב בקורס אתגרים שמייחדים אותו וכל אתגר מכשיר אותנו לתפקיד, בין אם אלו אתגרים פיזיים שמחשלים אותנו ואת החוסן המנטלי שלנו ובין אם אלו אתגרים מקצועיים שמכשירים אותנו למקצועיות גבוהה.
חוויה משמעותית אחת מהקורס שזכורה לי במיוחד היא ההפלגה המבצעית הראשונה שלי. כבר בקורס אנחנו מצטרפים לספינות בהן אנו עתידים לשרת ולפעילות המבצעית.
במשך כל הקורס למדנו על האחריות, המבצעיות, הפיקוד ושאר הערכים שילוו אותנו כקצינים בספינות ופתאום בהפלגה מבצעית אחת הרגשתי בי את כל הערכים האלו בפעם הראשונה. הרגשתי סיפוק והידיעה שהשירות שלי יהיה מלא בהפלגות כאלו הרגישה טוב עוד יותר.
להיות מפקד בשבילי זה להיות הכל. אין לי מילה אחת שתגדיר את זה אחרת. זה להיות רופא כשחייל מקבל מכה, להיות פסיכולוג כשיש לי חייל שרוצה לשתף אותי בקשיים שלו, להיות מחנך לאהבת הארץ והמולדת ועוד.
אני מפקד כדי להיות מה שצריך בשביל החיילים שלי, הלוחמים בספינות. אני מפקד כדי להוביל עם הצוות שלי את הספינה לניצחון בים.
במהלך הקורס למדתי המון על עצמי ולפני הכל למדתי שאני יכול. בתחילת הקורס לא האמנתי שאהיה חלק מהמסיימים. החלטתי לנסות ולקחתי כל שלב בקורס כמטרה בפני עצמה. היום אחרי כל האתגרים שעברתי, תחושת המסוגלות שלי התחזקה מאוד. בנוסף, למדתי אחריות מהי.
להיות בבקרה על כל דבר שקורה, לתת אמון בלוחמים ולבצע משימות מורכבות - כל אלו פיתחו ומפתחים מאוד את תחושת האחריות שלי כבן אדם ובטח כמפקד. כקצין אלקטרוניקה בספינה מבצעית יש לי אחריות רבה והקורס הכין אותי וחינך אותי לקראתה.
כל אלו למדתי ממפקדי, חברי לקורס ומהדרישות מולן עמדתי בקורס. התחושות לקראת הסיום הן מאוד משמחות. כיף לסיים תהליך ארוך ומורכב של שנתיים וארבעה חודשים.
אני לא מתרגש רק מהסיום אלא יותר מתרגש לקראת השירות המדהים שמחכה לי לאחר הקורס, בספינות עם הלוחמים ובהפלגות. לטקס הסיום תגיע כמובן המשפחה, החברה שלי והחברים מהתיכון. כל אלו שליוו אותי לאורך הקורס והיו איתי מהרגע הראשון עד האחרון.
לקראת התפקיד שלי כחובל אני מצפה להמשיך וללמוד על עצמי ולהתפתח. אני רוצה לדרוש מעצמי כל הזמן להיות המפקד הכי טוב שאני יכול להיות וכמובן להבטיח מבצעיות וניצחון.