נשיא המדינה ראובן ריבלין השתתף היום (רביעי) בטקס בחברון, במלאת 90 שנה למאורעות תרפ''ט בהם נרצחו 133 יהודים, 67 מהם נטבחו בחברון.
''תשעים שנה חלפו מאז שבוע הדמים בחודש מנחם אב תרפ"ט", אמר ריבלין. ''133 יהודים נשחטו. מאות אחרים נפצעו. יישובים יהודים נחרבו. בתי יהודים נבזזו והועלו באש. שיאם של מאורעות הזוועה, בטבח בחברון. במכתב שראשי הקהילה שלחו אל הנציב העליון אחרי הטבח, הם פרטו כמה ממעשי הזוועה. והתיאורים קשים לקריאה עד היום. 'מי במים, מי באש, מי בחרב, ומי בחיה'".
ריבלין ציטט את פנחס ארליך שתיאר במילים מצמררות את מלאכת הקבורה ואיסוף הבגדים והחפצים ספוגי הדם מבתי קורבנות טבח תרפ"ט, "בליבי מועקה. בגרוני מחנק. בעיני דמעות... ואני רואה ים של דם, תוסס וגועש", כתב ארליך.
לדברי ריבלין, ''עיר האבות הייתה לעיר ההריגה. הקהילה היהודית העתיקה ששגשגה בעיר במשך מאות בשנים נמחקה.
"מכובדי. נולדתי בירושלים, עשר שנים בדיוק אחרי מאורעות הזוועה. נין ונכד גאה, מצד אמי, לחסידי חב"ד עולי ארץ ישראל ומשמרי הישוב היהודי בחברון. אמנם הסבא הזקן, אליהו יוסף ריבלין, קבע את מקומו בירושלים וליתר דיוק, ברחוב חברון שבירושלים, אבל הוא היה נוסע הרבה לחברון, ונחשב בין מייסדי ישוב חב"ד בעיר האבות. בניו, ובניהם אחריהם, גרו בחברון והמשיכו את העבודה הציבורית והיישובית בעיר. עד אשר עלה הכורת על הקהילה כולה, בשנת תרפ"ט.
''לימים זכיתי להיות מראשוני החיילים, משחרריה של עיר האבות, שצעדו אל ובתוך מערת המכפלה, חוצים ללא מורא, את המדרגה השביעית. כאן, בחברון, עיר האבות, במערה שנקנתה בכסף מלא, נוסדה זכותנו על הארץ כזכות צודקת. זכות מוסרית. זכות קניינית שאין ולא יהיה עליה עוררין. כאן רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה, בה נקברו וישבו אבות האומה. כאן מלך דוד המלך שקבע את חברון כבירתו הראשונה. מאז, ועד אותו טבח אכזרי בשנת תרפ"ט, שימשה העיר כאחת מארבע ערי הקודש, והחזיקה התיישבות יהודית רציפה אשר חודשה שוב אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים''.
הנשיא הוסיף כי "בשנים האחרונות, יש היסטוריונים המבקשים לשכתב את מאורעות תרפ"ט, ולמצוא "היגיון מאחורי הפגיון". הם מאמצים את הטענות כאילו הפרעות כוונו נגד הציונות והציונים דווקא ואילו בתושביה הוותיקים של חברון לא רצו הפורעים לפגוע. אלו טענות שאין להן אחיזה במציאות. אירועי תרפ"ט כוונו נגד כלל היהודים, על עדותיהם והשקפות עולמם השונות. רק בגלל שהיו יהודים. בלי כל אבחנה.
''אכן הייתה זו הציונות שהסיקה, לאחר הטבח הנורא, כי הזמנים השתנו, כי לעולם נגן על עצמנו בעצמנו וכל ישראל ערבים זה לזה. וכפי שאמר ז'בוטינסקי למחרת הטבח: 'הציונות תובעת עבודת בניין הארץ אבל היא לא תוכל לקום אלא על יסוד בטחון אשר אנו עצמנו נהיה ערבים לו', אלה היו הלקחים ממאורעות תרפ"ט, לא הגורמים להם''.
''מכובדי, תושבי חברון. חשוב להזכיר לכולם, היישוב היהודי בחברון קדם מאות שנים להקמתה של מדינת ישראל, עד שנגדע במאורעות תרפ"ט. עם תום שבוע הדמים, נאם זאב ז'בוטינסקי באסיפת העם בפריז, ואמר: 'אנו נקים מחדש את כל אשר החריבו. כי בכישרון זה חוננו: להקים בהיקף גדול פי כמה את אשר החריבו והשמידו'. שנים אחר כך, עם שחרורה של חברון, קבע דוד בן גוריון ש'בחברון מתחילה ההיסטוריה העברית. נעשה משגה עצום אם לא ניישב את חברון, שכנתה וקודמתה של ירושלים, בישוב יהודי גדל והולך, בזמן הקצר ביותר'.
"חברון איננה מכשול בדרך לשלום. היא מבחן ליכולתנו לחיות יחד, יהודים וערבים, חיים הגונים זה לצד זה. על מדינת ישראל לקדם את איכות חיי התושבים בכל האזור; לדאוג לשגשוגן ולצמיחתן של חברון ושל קריית ארבע, ולהקמת שכונות חדשות''.
בסיום נאומו אמר ריבלין: ''תודה לכם, תושבי הישוב היהודי בחברון, המקימים ומקיימים את היישוב היהודי מתוך מסירות נפש, אהבת ארץ ישראל ואהבת ישראל. יהי זכרם של אחינו ואחיותינו חללי תרפ"ט ברוך לעד''.
ינון ברוכים, מנכ"ל מדרשת חברון, אמר בכנס: ''אנחנו מתרגשים במיוחד שהנשיא מצטרף אלינו לבמה מכובדת זו בכנס לרגל תשעים שנה לפרעות. ישנו חוט זכרון השוזר את חברון תרפ"ט לחברון תש"פ".
מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי גדעון מיטשניק אשר משיק בכנס את הספר "ארץ ישראל ב'" המאגד את כתבי ז'בוטינסקי ציין "היה חשוב לקיים את אירוע ההשקה של כרך ארץ ישראל ב' דווקא בחברון מאחר שהפרק המרכזי בספר עוסק במאורעות תרפ"ט. אותם מאורעות שבעקבות הביקורת החריפה שזאב ז'בוטינסקי מתח על השלטונות הבריטיים תוך האשמתם באחריות למעשי הטבח הבריטים הם אסרו עליו מסוף 1929 להיכנס לארץ ישראל".