תכירו את רון קובי, טיפוס אנטי-ממסדי עם גינונים של רוק סטאר ואחד האנשים היותר קולניים ומעצבנים על מסך הטלוויזיה שלכם. כלומר, אם יש לכם טלוויזיה. ואם רון קובי מופיע בה. מה? לא, הכוונה היא לא לראש העיר הטברייני מעורר הפרובוקציות, אלא לעו"ד רונלד קובי, חבר בצוות החוקרים של סדרת הדוקו-פשע האמריקנית 'האיש הלא נכון' (2018). עוד מעט נחזור אליו ואל מה ומי שהוא מייצג. אבל נתחיל מההתחלה.
בשנת 1996 יצא סרטם הדוקומנטרי של ג'ו ברלינג'ר וברוס סינופסקי 'גן העדן האבוד', שעסק בפרשת רצח שלושה ילדים מארקנסו שלוש שנים קודם לכן. שלושה נערים הורשעו במעשה שאותו ביצעו כביכול במסגרת פולחן השטן, ואחד מהם אף נידון למוות. הסרט זכה בפרס האמי, וחשוב יותר – החזיר לתודעה את הפרשה וגרר תמיכה ציבורית במורשעים ודרישה לעשיית צדק. מאוחר יותר יצרו ברלינג'ר וסינופסקי שני סרטי המשך, שהאחרון בהם (מ-2011) מסתיים בשחרורם של שלושת המורשעים מהכלא.
ראה ברלינג'ר כי טוב, והמשיך את הקו האקטיביסטי בסדרה 'האיש הלא נכון', הפעם בלי סינופסקי שהלך לעולמו ב-2015. ברלינג'ר תכנן סדרה ארוכה שבה ייחשפו כשלי מערכת המשפט האמריקנית דרך סיפוריהם של אסירים שהורשעו שלא כהוגן. בסופו של דבר הוא נאלץ להסתפק בשישה פרקים ובהם שלוש פרשיות רצח, שני פרקים לכל סיפור. לפחות באחד המקרים, הסדרה לוקחת טרמפ על מאבק משפטי מתוקשר שהתקיים בלעדיה והסתיים בשחרור אסיר שלא היה לה חלק בו.
ייאמר מיד: 'האיש הלא נכון' היא יצירה מרתקת. ברלינג'ר קיבץ צוות של מקצוענים ותיקים, אנשי חוק ומשפט בעברם, כדי לחקור את מקרי הרצח ולבדוק בשיטות שונות – ובראש פתוח לכאורה – אם בכלא יושב האדם הנכון. הבעיה היא שהמניפולציות הטלוויזיוניות עובדות כאן שעות נוספות. גם צופה מיומן יתקשה לעמוד בפני עוצמת סינון המידע: חשיפת פרטים סלקטיבית, הדגשה דרמתית של הטפל, ציור דמותו האנושית של האסיר והעצמת ניסיונם ואמינותם של החוקרים. בנוסף לכך, הסדרה מעלה שמות של חשודים אפשריים אחרים במעשי הרצח, חלקם קרובי הקורבנות שבוודאות אין להם קשר למעשה, לצרכים דרמתיים. מסתבר שלא רק האמת כפופה למניפולציה האומנותית אלא גם זכויות האדם.
בשנים האחרונות אנחנו מוצפים בסרטים ובסדרות שמתעמתים עם גרסאות רשמיות של מערכות המשפט, כולל הגרסה המקומית 'צל של אמת' על פרשת רצח תאיר ראדה. בסדרה הישראלית לא צפיתי, אבל ברמה העקרונית נדמה שהמשפט הבא נכון לכולם: זאת יכולה להיות יצירה מעולה, ותמיד ראוי לשאול את השאלות ולהעלות ספקות. אבל הטלוויזיה לא תגרום לכם לדעת מה באמת קרה. במקרה הטוב, תדעו מה שהיוצרים רוצים ליידע אתכם.
מה שמחזיר אותנו לעו"ד רון קובי מצוות החקירה של הסדרה. סיפור חיים מעניין יש לאיש. הוא גדל בבית כהניסטי, הצטרף כנער לליגה להגנה יהודית ואף חי תקופה מסוימת בישראל. כפי שקורה מדי פעם, האיש הפך את דעותיו אבל לא את קיצוניותו, וכעורך דין הרבה לייצג את גדולי החלאות של הטרור העולמי. לאה צמל של אמריקה. באופן אירוני, אחד מלקוחותיו היה רוצחו של הרב כהנא, ולטענת גורם אמריקני רשמי חלק ממימון ההגנה הגיע מאוסמה בן-לאדן בכבודו ובעצמו. מרגש.
בשנים האחרונות הפך קובי למגיש ופרשן בתקשורת האלקטרונית. ב'האיש הלא נכון' אמור הצופה להאמין שהאיש ניחן באובססיה לחקר האמת. האם הרזומה שלו תומך בגרסה הזאת? לא יודע. נראה שיותר חשוב לו להתכתש עם הממסד בשם האידיאולוגיה. פרסום נאה ושותפות ביצירה טלוויזיונית טובה בוודאי לא מזיקים. אבל האמת נמצאת מחוץ למסך.