"השליחות שלי היא לשנות את היחס למשטרה מבחינה תודעתית". הרב רמי ברכיהו
"השליחות שלי היא לשנות את היחס למשטרה מבחינה תודעתית". הרב רמי ברכיהוצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרב רמי ברכיהו לא חלם למצוא את עצמו בתפקיד רב המשטרה. כרב היישוב טלמון, עם לא מעט עיסוקים נוספים, מסלול חייו הלך לכיוון אחר לגמרי. ההצעה שחיברה אותו לראשונה לעבודת המשטרה נראתה לו בתחילה כרעיון תלוש מהמציאות, שאותו הגה נחי אייל.

"כשנחי אייל יזם את התוכנית 'מאמינים במשטרה' וביקש ממני לעמוד בראש בית המדרש, השבתי בחיוב. הייתי בטוח שזה לא משהו שבאמת יקרה. אמרתי לעצמי: 'מה אכפת לי להגיד כן? הרי מי יבוא מהציונות הדתית להיות סייר במשטרת ישראל?'. להפתעתי, זה קרה. התברר שיש קבוצה של כ-20 צעירים שרוצים להתגייס למשטרת ישראל, ואני צריך לעמוד בראש בית המדרש".

עצם קיומה של התוכנית לא היה ההפתעה היחידה. כמי שצריך להיות אמון על מתן פתרונות הלכתיים לחניכי התוכנית, התברר לרב ברכיהו שהדברים מורכבים יותר מכפי שחשב. "הייתי בטוח שנפתור את הבעיות ההלכתיות בכך שניקח את הפתרונות שניתנו לצבא ונעתיק אותם למשטרה, הרי זה גוף מבצעי וזה גוף מבצעי. התברר לי שמשטרה היא לא צבא. העקרונות ההלכתיים שאפשר להשתמש בהם בצבא כדי לעזור לחיילים דתיים, לא מתאימים למשטרה".

מדוע בעצם?

"כי המשטרה עוסקת פחות בפיקוח נפש ויותר באירועים פליליים וסכסוכים. בנוסף לכך, היא גוף שלא עוסק בהצלת נפשות אלא בעיקר במניעה והרתעה. אלו מושגים הלכתיים שלא עסקו בהם בהיבט המבצעי, ואם כבר עסקו בהם – היה מדובר בהרתעה בגבולות. השאלה היא מה עושים עם ביטחון הפנים? עם הניידות על הכביש? עם העובדה ששוטרת צריכה לתת בשבת דו"ח תנועה? ואז מעמיקים פנימה. האם דו"ח תנועה הוא פיקוח נפש? באילו כלים הלכתיים אפשר להשתמש כדי לעזור לשוטרת כזאת להרגיש שהיא עושה משהו על פי ההלכה? אלו שאלות לא פשוטות. בשלב הזה נפל לי האסימון שאין לי כלים מן המוכן לטפל בכך".

תוכנית 'מאמינים במשטרה' הכניסה למשטרת ישראל קרוב למאה שוטרים שלמדו בבית המדרש של הרב ברכיהו. כיום היא ממתינה לתקציב כדי להפעילה מתוך המשטרה ולא באופן חיצוני, אבל הרב ברכיהו מגדיר אותה כהצלחה גדולה. "'מאמינים במשטרה' זו הצלחה גדולה מאוד, ועד היום אנשים פונים אליי כדי להתגייס. משטרת ישראל מגייסת הרבה מאוד דתיים ויש עלייה ברצון להתגייס, גם של דתיים וגם של חרדים. בכל תחנה רואים יותר כיפות. בכל מקום שאתה מגיע – מעבדות מז"פ, חקירות, פרקליטות, סיור – בכל פינה בתי הכנסת בתחנות המשטרה שוקקי חיים".

לפני כשלוש שנים החליט השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, לקבל את המלצת המפכ"ל דאז רוני אלשיך, ולמנות את הרב ברכיהו לתפקיד רב המשטרה, ולשם כך גם העניק לו דרגת ניצב משנה. עד אז שימשו בתפקיד רבנים מהמגזר החרדי, שראו בעצמם משגיחי כשרות בלבד. הרב ברכיהו הגיע עם גישה חדשה ופרשנות נרחבת לתפקיד, ונענה לאתגר ללא היסוס. "הבנתי שאם יש מישהו שיכול לעזור לשוטרים שומרי שבת להתנהל בתוך המסגרת הזאת, זה רק מישהו שקצת מכיר את הנושא מקרוב. מכיוון שהאמנתי בגוף הזה, בחיוניות שלו ובהיבטים החברתיים שהוא מביא לתוך השיח הישראלי, לא יכולתי שלא להיענות לאתגר הזה".

"המשטרה היא גוי של שבת?"

הרב ברכיהו, יליד שכונת הבוכרים בירושלים, למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים. את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון. הרבנים הספרדים של שכונת הבוכרים השפיעו מאוד על דרכו האישית והתורנית. "אני לא יכול להתעלם מחוויות הילדות בשכונה שבה נולדתי, וממה שראיתי כילד וכנער מתבגר. כיצד בשבת רבנים ספרדים מכבדים, מכילים, מחבקים ודואגים להכנסת אורחים של מחללי שבת ומופקרים, ועושים זאת באהבה גדולה כל כך ובאופן טבעי ופשוט", הוא אומר.

את הדרך הזאת, של הכלה ופשטות, הוא מנסה להנחיל גם במשטרה. "הקצינים בשטח מאוד מכבדים את רבני המשטרה. הרבנות והרב מנסים כתף אל כתף עם הפיקוד למצוא פתרונות. אני לא יושב בלשכה ונותן הוראות, אלא מגיע לבדוק כל מקרה מקרוב, יורד לשטח. הצטרפתי לפעילות שטח בימ"ר ביפו לתפיסת סמים, לסיורי לילה ולמקומות אחרים. אני אפסוק רק אחרי שאראה ואבין מקרוב את הבעיה".

לדבריו, כל יום מביא עמו דילמות שונות ומשונות, שעד כה עם רובן פשוט לא התעסקו. "לצבא יש חירום ויש שגרה. המשטרה מבצעית תמיד. אין כמעט הלכות משטרה. אנחנו צריכים להמציא רצפה הלכתית שעליה אפשר יהיה לעמוד. בשנות ה-50 ניסה הרב הראשי דאז הרב הרצוג לעסוק בשאלות של משטרה, אבל הוא קיבל כתף קרה והחליט לא להמשיך בכך. הרב שאול ישראלי זצ"ל היה הראשון שפתח את הפתח וטען שאי אפשר לנהל מדינה רק עם הלכות פיקוח נפש. הוא יצר גדר חדש שנקרא 'מכשירי פיקוח נפש' – דהיינו משהו שאם לא תעשה אותו עכשיו יגרום לפיקוח נפש".

איך זה בא לידי ביטוי בשטח?

"אתן לך דוגמה. הלכתי אל הרב נבנצאל ושאלתי אותו האם מותר למשטרה לטפל במקרה של גניבה בשבת. הוא ענה לי שחייבים. הקשיתי ואמרתי שזה לא פיקוח נפש. הרב ענה לי: 'בוודאי שזה פיקוח נפש. אם לא יטפלו בגניבות ויהיה מסר מהמשטרה שלא מטפלים בכך, יום אחד זה יגיע לכדי רצח'. המשמעות היא שאם המשטרה לא תהיה שם – ייתכן שייגרם פיקוח נפש".

איך מגיבים השוטרים שומרי המצוות להיתרים הללו?

"לשוטר עצמו זה לא פשוט בכלל, כי הוא לא מרגיש את הדבר הזה. רופא מרגיש שבחילול שבת הוא מציל חיים. כבאי גם כן מציל חיים. אצל שוטר זה אחרת. פנתה אליי שוטרת תנועה שהרגישה רע מאוד עם העובדה שהיא צריכה לחלל שבת. שאלתי אותה: 'אם לא תעשי את עבודתך, מה יקרה?'. היא ענתה: 'אנשים ייהרגו'. הסברתי לה שהיא שומרת על החיים, אבל היא התקשתה להשתכנע. היה לה קשה מאוד להתמודד עם חילול השבת. היא פנתה לרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, שנתן גיבוי מלא לעמדתי. המגמה שלנו היא שמה שמותר לשוטר דתי – מותר לכולם. מה שאסור לשוטר דתי – אסור לכולם.

"היה אדם חרדי שטבע בים ולא נמצא עד שבת. לכולם היה ברור שימצאו גופה. זק"א והצלה הודיעו שלא יחפשו בשבת. מי נותר? המשטרה. הגופה אכן נמצאה בשבת על ידי המשטרה והובאה לקבורה. הלכתי לרבנים של הארגונים הללו ותהיתי: האם המשטרה היא גוי של שבת? הרי אם זה מותר – זה מותר. השאלות של המשטרה הן סבוכות ועמוקות".

בכרך האחרון של כתב העת התורני 'תחומין' פרסם הרב ברכיהו תשובה העוסקת בפעילות המשטרה באירוע הנוצרי שנקרא 'שבת האור'. בלי להיכנס לכל פרטי האירוע, נציין שהוא כרוך בעבודה של כאלפיים שוטרים שמגיעים מכל רחבי הארץ בשבת. "המון שאלות עולות מהאירוע: האם מותר לחלל עליו שבת? האם מותר להיכנס לכנסייה? נשאלתי על ידי התיעוד המבצעי האם מותר לתעד", מסביר הרב ברכיהו.

ומה פסק הרב בעניין הזה?

"התשובות ההלכתיות שיש לנו על הצבא מעניינות ואחת מהן, של הרב גורן זצ"ל, מדברת על ריבונות. אני הבנתי שבעצם גם המשטרה מממשת את הריבונות של מדינת ישראל. זה פותח פתח גדול מאוד להיתר. כי לשמור על פולחן דתי של נוצרים זה קשה מאוד הלכתית. אבל אם תאמר שבכך אתה מממש את הריבונות שלך ואומר: אני נציג המדינה ואני זה שקובע כאן, יש לכך היבטים הלכתיים גם לגבי השבת. בסופו של דבר התרתי את האירוע מטעמים של פיקוח נפש ומטעמים נוספים, אבל הוספתי את הקומה של הריבונות. למאמר הזה הובאו שתי תגובות: הראשונה הייתה של הגאון הרב אשר וייס, שקיבל את המסקנה ההלכתית שלי אבל לא קיבל את הטעם של ריבונות. השנייה של הגאון הרב דב ליאור, שמקבל גם את הטעם של ריבונות".

אבל יש שאלות יותר פשוטות ויומיומיות, שמגיעות אליו משוטרים ומפקדים. הרב ברכיהו מספר על שאלות בנוגע לתיעוד מדובבי אסירים בשבת, עבודה במוקד 100 בשבת, האם פרקליט משטרתי יכול לתת חוות דעת שנוגדת את ההלכה, מה עושים חוקרים שתופסים אלכוהול חמץ בפסח ואפילו האם שוטר שמתוקף תפקידו מחלל שבת יכול לשמש כשליח ציבור. "אנחנו יודעים לתת את ההדרכה ההלכתית, ולחפש וגם למצוא את התשובות הללו", מסביר הרב ברכיהו.

עולות שאלות של צניעות? הרי שוטרי סיור בדרך כלל יוצאים בצוות של שניים, וייתכן מאוד שבצוות יהיו גבר ואישה.

"המציאות של גבר ואישה בתוך ניידת היא מציאות הכרחית לעיתים קרובות. אנחנו נותנים את ההדרכה ההלכתית כיצד עושים את זה בלי לעבור על גדרי ההלכה ותוך שמירה על כל מה שנחוץ".

מדוע זו מציאות הכרחית? אין דרך אחרת?

"זה לא מחויב המציאות שבכל ניידת יש שוטר ושוטרת, אבל כאשר בתחנות יש מספר מסוים של שוטרים ושוטרות, מטבע הדברים יש אילוצים של ציוות משותף. עד היום לא שאלו בכלל, אז לא הייתה בעיה. כאשר יש שוטר דתי שמקפיד או שוטרת דתייה, מגיעה השאלה ואפשר לפסוק".

מה בעצם גבולות הגזרה שלך בתפקיד? על מה אתה אחראי?

"המשטרה היא גוף ממלכתי, ובאופן טבעי צריך לדאוג בו לכשרות וזה אחד מהתפקידים שלי. צד נוסף הוא הפן המבצעי. המשטרה כפופה לחוק השבת ואנחנו עושים רק דברים מבצעיים. מי קובע לשוטרים שהשבת חשובה להם מה מבצעי ומה לא? בדרך כלל הרב הוא איש המקצוע בהקשר הזה".

מה באמת לגבי נושא השבת?

"ההנחיות לגבי שבת הן כוללניות ואני הולך עם טלפון בשבת באופן קבוע, על פי עצתו של הרב אייל קרים, שאמר לי: 'אני הולך עם פלאפון תמיד. כי אם יהיה מישהו שיצטרך עזרה, אולי אוכל למנוע חילול שבת'".

להרגיע את האימאמים

תפקידו של הרב לא מתמצה רק בענייני ההלכה. "אנחנו שותפים גם למפגש הערכי במשטרה. אנחנו עובדים יחד עם אגף ההדרכה בשיתוף מלא, מתוך הבנה שליהדות יש מקורות שיכולים להעצים את השוטר, לתת לו כוח ולגעת בו. אין כאן את המתח המובנה שיש עם הרבנות בצה"ל. במשטרה כל הדברים הללו קורים בשיתוף פעולה תמידי".

לרב המשטרה, לפחות בתקופת הרב ברכיהו, יש משמעות גם מעבר לדת היהודית. "המשטרה היא חדר המיון של החברה הישראלית והרב הוא איש דת. אני מכיר את השפה הדתית, מדבר בשפה הלכתית ולכן באופן טבעי אני יכול לעזור למשטרה לקשור קשרים גם עם העולם הדתי והחרדי, אבל לא רק. אני בקשר תמידי עם אימאמים, אנשי דת מוסלמים ונוצרים, מתוך הבנה שלרב המשטרה יש ציר שדרכו אפשר להגיע אליהם.

"כך הבאנו 35 אימאמים מכל הארץ למפגש בירושלים, והייתה לו חשיבות עצומה. הם באו עם הרבה מאוד טענות על היחס של המשטרה לעולם המוסלמי ולאנשי הדת המוסלמים. במהלך המפגש התברר להם שהמשטרה היא גוף ששומר על המקומות הקדושים למוסלמים ועל היכולת של כל מוסלמי להגיע להתפלל היכן שהוא רוצה. כשהם יצאו הם סיפרו ש'התהפך להם הדיסקט' בהבנה של המשטרה", הוא מספר.

גם בתוך הציבור היהודי, הצליח הרב להביא להידוק הקשרים עם המגזר החרדי. "הבאנו גם רבנים חרדים משמעותיים להכיר את המשטרה מבפנים. כשהם נחשפו לכל מה שהמשטרה עושה, הם הבינו עד כמה המצב מורכב. כשהצגתי בפניהם שאלות הלכתיות שאני נשאל באופן שגרתי, הם הבינו עד כמה צריך לעסוק בשאלות ההלכתיות האלה, ולא לומר: כן פיקוח נפש, לא פיקוח נפש.

"היה רב חרדי מהצפון שהתקשר אליי וצעק במשך דקות ארוכות על פעילות של המשטרה בשבת. הבנתי שבדרך רגילה יהיה קשה לשכנע אותו. חיכיתי שיסיים את דבריו ואז אמרתי לו: 'אני אבקש ממפקד התחנה באזור שלך שיסגור את התחנה ביום שישי ויפתח אותה במוצאי שבת'. השתררה שתיקה מהצד השני של הקו. גם הוא הבין שאם המשטרה לא תעבוד בשבת, אחרי כמה שבתות זה יהיה מאוד לא נעים, כי יהיו אנשים שינצלו את זה".

הוא מביא דוגמה נוספת לקיום השיח: "הוזמנתי למפגש עם רבני קהילות באחת הערים החרדיות. אחרי שהציגו אותי, אמר אחד הרבנים: אם הרב של המשטרה איתנו כאן, אז אפתח בדברי תורה. אחר כך ביקשו שגם אני אומר דבר תורה. כל האווירה במפגש הייתה שונה וטובה יותר. העובדה שמפקד תחנה מביא איתו קצין מודיעין, קצין נוער ואת הרב של המשטרה, זו אמירה שהמשטרה מכבדת את התרבות והשיח של הציבור הזה".

כחלק מפעילותו של הרב ובשל היותו מוכר במגזר הדתי, הוא מוצא את עצמו לא אחת משמש אוזן קשבת למשפחות ויחידים שנפגעים מאלימות ומפגיעות מיניות. חלקם חוששים לפנות למשטרה, וחבל ההצלה שלהם הוא הרב. הרב מסביר לנפגעות ולנפגעי העבירה כי במקרים מעין אלו רק פעילות משטרתית יכולה לסיים את מסכת הפגיעות וההשפלה. במשטרה מספרים על מתלוננים ומתלוננות רבים שמגיעים אל הרב ברכיהו, שנותן מענה בגובה העיניים, בשפה מוכרת ואמפתית לשומרי מצוות. כך משתלבת עבודתו של הרב גם בעבודה המבצעית של המשטרה.

"לפני כמה חודשים השוטר הקהילתי באחת השכונות החרדיות בירושלים קיבל מסרון במהלך השבת מאישה. היא לא רצתה להזדהות, אבל השוטר הבין שאם נשלח לו מסרון במהלך השבת, יש בעיה. התפתח שיח והיא הסכימה שהמשטרה תבוא בשקט ורמזה שהיא במצוקה. הגיעו שוטרים באופן הכי שקט, עלו לבית וגילו אמא ושישה ילדים שהוכו במשך שנים ארוכות על ידי האב. זו אישה חרדית שנתנה אמון בשוטר ולשם אנחנו מבקשים להגיע", מסכם הרב ברכיהו.

לא שונאים מתנחלים

אבל יש אוכלוסיות שנמצאות במתח תמידי עם המשטרה, חלק מהן נמצא ביהודה ושומרון. הרב ברכיהו ער ללא מעט בעיות ומנסה, במסגרת תפקידו, גם לסייע.

"הייתי שותף לפגישות שעשינו ביצהר, באלון מורה ובמקומות אחרים עם רבנים ומנהיגי ציבור בהתיישבות. לאחרונה הזמנו את כל רבני היישובים בבנימין, בגוש עציון ובשומרון למפגש עם המפכ"ל כדי לדבר על דברים שעולים מהשטח. עלו בפגישה הרבה דברים שהמפכ"ל הורה לבדוק".

ובכל זאת, בלא מעט קהילות ביהודה ושומרון מרגישים שהמשטרה "מחפשת אותם".

"ראשית, צריך לזכור שביהודה ושומרון הריבון הוא הצבא, והמשטרה רק נותנת שירות במקומות שהצבא לא מטפל. שנית, המשטרה מנהלת שיח כל הזמן והיא שם כדי לעזור לציבור ולקהילה. המציאות מורכבת והמשטרה הרבה פעמים עומדת בתווך וצריכה לאכוף את החוק והסדר ולדאוג לשלומם של האזרחים. אני זוכר שכשהייתי בהפגנות מסוימות אמרו לי שהמשטרה שונאת מישהו. זה כמובן לא נכון, המשטרה בסך הכול עושה את עבודתה. בתחום הקשר עם המתיישבים אפשר לעשות עוד, להקשיב יותר. אני יודע שהמשטרה מאוד מתאמצת לפתח שיח עם הקהילות ביהודה ושומרון, ויש גם הצלחות וקשרי עבודה שוטפים מתחת לפני השטח כדי לשמור על שלום הציבור".

אבל אי אפשר להתעלם מכך שבאירועי פינוי ואפילו בסתם שגרה ביו"ש, תועדו שוטרים נוהגים באלימות ברוטלית נגד מתיישבים באשר הם.

הרב ברכיהו מתחמק מהנושא ומשיב: "מדובר בנושאים מבצעיים שאין לי סמכות להתערב בהם".

תוכנית 'מאמינים במשטרה', שבראשה עמד הרב ברכיהו, נולדה בגלל המתיחות הזאת בין המגזר הדתי למשטרה. "רוב מה שישראלי ממוצע יודע על משטרת ישראל נלמד מהתקשורת. איפה הציבור הדתי-לאומי ביו"ש נפגש עם המשטרה? מה עיצב את התודעה שלו? גוש קטיף, עמונה ומקומות שהיה בהם חיכוך בנושא פינויים והריסות. אבל אבטחה של פינוי או הריסה היא חלקיק קטנטן מהפעילות של המשטרה".

ולכן היה עניין לגייס סוכני שינוי, אנשים שיגיעו מבפנים ויגידו שהמצב שונה?

"בהחלט. הגיעו למשטרה חבר'ה מתוך הציונות הדתית. אלו אנשים שהחליטו לאתגר את עצמם ולומר: אני לא מסתפק בלהבין את המשטרה דרך הטלוויזיה והעיתונות, אלא רוצה להיכנס ולנסות להשפיע מבפנים. הם גילו שהם למדו את המשטרה, והמשטרה גם למדה מי הם.

"אחת ההפתעות הגדולות של חבר'ה דתיים שנכנסו למשטרה, היא שהם פתאום למדו מה המשטרה עושה. הם חזרו הביתה עם תחושת סיפוק אמיתית. אין ארגון חסד במדינה כמו משטרת ישראל. ארגונים אחרים שעוסקים בחסד פועלים נקודתית – יש כאלו שעוזרים לעניים, יש שעוזרים למי שמצוי במצוקה רפואית, יש מתנדבים בארגונים להצלת חיים. אבל כל אזרח ישראלי שנמצא במצוקה, מתקשר למשטרה. היא הגוף היחיד שמטפל בכל מצוקה שהיא. כשאתה מגיע עם ניידת ופוגש זקנה ומגלה שאין לה כלום ואף אחד לא מטפל בה, או כשאתה מגיע לבית שיש בו סכסוך והאישה חסרת אונים, או כשאתה מגיע לגן משחקים ויש שם ילדים שמתעסקים באלכוהול, כשאתה מגיע להורים שהילדה שלהם נעלמה ולא הגיעה הביתה – אתה חוזר הביתה אחרי משמרת של שמונה שעות ומבין שעשית וואו אחד גדול. זה מה שבני הציונות הדתית גילו במשטרה".

אבל מלבד המפכ"ל הקודם, שהובא מבחוץ, נראה שבניגוד לצבא, במשטרה אין קצונה בכירה דתית.

"במשטרה המתח של 'האם יש דתיים בפיקוד' פחות קיים מאשר בצבא. אפשר לתת לזה הרבה מאוד הסברים. המשטרה, משום שהיא עוסקת בביטחון הפנים ובחברה הישראלית, מגלה הרבה מאוד סובלנות לכל הכיוונים. גם הדתיים שנמצאים בתוך המשטרה מתאימים את הצד המקצועי שלהם למערכת שבה הם נמצאים, וגם המערכת מאוד סובלנית כלפיהם. חשוב לה ששוטר ירגיש טוב במקום העבודה. זה שונה לגמרי מחייל שמגיע לשלוש-ארבע שנות שירות וממשיך הלאה. אני חושב שהסובלנות הזאת מקלה גם על בני הציונות הדתית להשתלב, וגם על המשטרה לשלב אותם בתוכה".

הרב הוא גם שוטר תנועה

הרב ברכיהו מקפיד להיות מאוד פעיל ולא להישאר בין כותלי המשרד. כשהוא נשאל שאלה הלכתית, הוא מגיע לשטח כדי לבחון מקרוב כל סוגיה ושאלה. במקרים רבים ההגעה והשיח עם השוטרים, לפעמים תוך הצטרפות לפעילות מבצעית – מסיור ועד פעילות לתפיסת פושעים – נותנים בידיו את ההבנה למציאת הפתרון ההלכתי הרצוי. כך מצא את עצמו הרב ברכיהו באחת הפעמים מתפקד כשוטר מן השורה.

"כשהיו השריפות במבוא מודיעים הגעתי לצומת שילת, שהיה פקוק ועמוס מאוד. ראיתי שני שוטרים שמתמודדים עם זעם של נהגים רבים ובקושי רב מצליחים להשתלט על העומס. יצאתי החוצה מהניידת והגעתי לצומת, כדי לראות אם אני יכול לסייע. שני השוטרים אפילו לא ידעו שאני הרב של המשטרה, אבל ראו את הדרגה שלי. ואז פתאום אמרו לכל מי שהתלונן: 'יש כאן קצין בכיר, תשאלו אותו'.

"הבנתי שהשוטרים האלה צריכים עזרה. התקשרתי למפקד התחנה האזורית ואמרתי שאני מטפל באירוע. להפתעתי, ברגע שנתתי למישהו מהנהגים הוראה לנסוע קדימה או לזוז, הוא פשוט ביצע אותה. כך בסופו של דבר פינינו את הצומת. כביכול, מה אני כרב המשטרה קשור לעניין? אלא שהדבר הזה גורם להבין באילו סיטואציות נמצאים שוטרים. מצפים שכל שוטר ייתן מענה מיידי לכל אירוע וסיטואציה, ולא משנה אם הוא הרב או מישהו אחר".

לדבריו, מי שחפץ בשינוי במשטרה, צריך לבוא ולהשפיע מבפנים. "התורה לא מציינת בשום מקום שצריך להקים גוף הצלה ממלכתי. אין מצווה להקים צבא, ללמוד רפואה, להקים תחנות כיבוי אש. לומדים את זה מכל מיני פסוקים. הדבר היחיד שכתוב במפורש הוא בפרשת השבוע: 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך'. זה מדהים. התורה אומרת: בלי שופטים ושוטרים לא יהיו כאן חיים נורמליים. ההסבר הוא שכמו שאין בתורה מצווה לאכול כי זה ברור מאליו, אז התורה כנראה ידעה שאם תהיה מדינה, יהיה צבא. שאם יש חולים, אז צריך בתי חולים. בלי כיבוי אש, יהיה אסון. דווקא בצורך של המשטרה אנשים עלולים לזלזל. לכן באה התורה וקבעה כמה חשוב למנות שופטים ושוטרים. כמה הגוף הזה חשוב. השוטרים עובדים מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע. הם משלמים מחיר אישי ומשפחתי עצום והם לא מוערכים".

לסיום, לאיזה יעד שואף הרב להגיע במהלך כהונתו?

"אני באמת מאמין במשטרה. זה ארגון מציל חיים ויש בו אנשים טובים וערכיים. לצערנו אנחנו חשופים בעיקר לפן השלילי, אבל יש בו כל כך הרבה אנשי מקצוע שעושים טוב למדינת ישראל. אם אצליח להיות שותף ולשים את המשטרה במקום הנכון מבחינה תודעתית, אראה בכך שליחות משמעותית שראוי לעבוד קשה בשביל להיות שותף לה".