בוחרים במדינה יהודית

הבחירות הנוכחיות חוזרות אל הלך הרוח של הציונות החילונית בקונגרס שהתקיים בבאזל. על הציונות הדתית להרים את דגליה הפעם. דעה

יהודה ולד , ה' באלול תשע"ט

בוחרים במדינה יהודית-ערוץ 7
יהודה ולד
צילום: דוברות האיחוד הלאומי

לאחר הקונגרס הציוני בבאזל (1897) הגיעה לאוזניו של הרב קוק שמועה שבקונגרס הוחלט כי "לציונות דבר אין לה עם הדת". שמועה זו, גם אם לא הייתה מדויקת, ביטאה הלך רוח אצל מנהיגי התנועה הציונית בהובלתו של הרצל. תפיסתם הייתה כי יש להגביל את העולם הדתי אל "מקדשי הדת", ואת העולם הפוליטי, החברתי והציבורי להשאיר בידי החילוניות. על תפיסה זו הגיב הרב קוק בחריפות. הוא סבר כי קיים קשר עמוק בין הציונות והדת.

הניסיון להפריד בין הדת לציונות מוביל ל"יהדות של בית כנסת", יהדות שמוגבלת לעיסוק מקומי ופרטי. אך לתפיסתו של הרב קוק, היהדות צריכה לדבר על עם ומדינה, על הציבוריות ועל האנושות בכללה.

התפיסה הזאת התאימה לשלב של התעוררות הציונות החילונית. בגלות עברו עלינו שנים רבות שבהן לא חיינו חיי לאום ואיבדנו את הטבעיות הפשוטה והבריאה - ערכים לאומיים, אחריות לאומית, אחדות וכדומה, ולכן היינו צריכים לשוב ולרכוש אותה באמצעות תקומת החומר והחול. אבל לא זו התכלית של עם ישראל, שצריך להופיע את הקודש בצורה שלמה ולהוסיף בניין של רוח.

מאז קום המדינה, על אף שראשי הציונות כגון בן גוריון הלכו בדרך הכפירה, הם הבינו שהם לא יכולים להילחם במסורת. אף שבן גוריון לא האמין בתורה, הוא הבין שלעם ישראל חשובה המסורת, ומפני שהעם קשור לדת, ובלי העם אין מדינה, אסור להפריד את הדת מהמדינה. ראשי הציונות החילונית נזהרו מלפגוע בדת ובדתיים מפני שהם ידעו שהדבר יפגע בעם, ובלי העם לא תהיה מדינה.

לצערנו, בתקופה האחרונה חל טשטוש בעמדה זו. ארגוני שמאל קיצוניים פועלים להחליש את מקומה של היהדות בציבוריות הישראלית, בית המשפט פועל להחליש את הזהות היהודית במדינה ופייק קמפיינים של הדתה ומדינת הלכה מעוררים פחד שקרי כאילו מישהו הולך להחזיר את כולנו לימי דוד המלך.

המאבקים השונים שאנו נחשפים אליהם מדי יום על שמירת השבת, קדושת הכותל, חיזוק הרבנות הראשית הממלכתית בענייני גיור ונישואין ועוד, הם נקודות בירור של אותה נקודה יסודית - האם יש פה רק בניין של חולין מנותק ממסורת וקדושה, או שאנו מנהלים את המדינה לאור ערכי היסוד של אומתנו. האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה.

הבחירות הקרובות הן שעת חירום אל מול הקולות ההולכים ומתעצמים, המבקשים לממש היום את חזונו של אותו קונגרס שסבר שלציונות אין דבר עם הדת. הבחירה היא בין צעד נוסף וחשוב בתהליך הגאולה, הרואה בתורה ובמסורת השורש והיסוד של כל תהליך הציונות והקמת המדינה, או צעד מסוכן לתהליכי מדינה חילונית שמתנתקת משורשיה היהודיים. זה הזמן לצאת מהאדישות ולהרים שוב בגאון ובנחישות את הדגלים של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל בלי לקפל אף אחד מהם.

חזון העצמות היבשות ותקומת עם ישראל בארצו מתרחשים מול עינינו, הגוף והבשר קמו ועלינו להוסיף את הרוח ולהחיות את הלב, לגלות את הרוח שבציון, לחזק יהדות שתנהיג את הציונות. אנחנו לא מתביישים ולא מגמגמים אלא עולים קומה בגאולה.