חינוך חולדאי חובה

למרות החלטת המנהלים לא להעניק לתלמידי כיתות א' בחמ"ד בת"א את הספר 'מתי נדע אם מיכל נבחרה?' דאג רה"ע שהספר יגיע אליהם עד הבית

שילה פריד , ה' באלול תשע"ט

חינוך חולדאי חובה-ערוץ 7
"הוא רוצה לפתח את ת"א כעיר נפרדת מהמדינה". רון חולדאי
צילום: דוד כהן, פלאש 90

מתנה לכבוד כניסה לכיתה א' נשמעת כמו מחווה מרגשת, במיוחד אם חתום עליה ראש העיר, אבל הורים דתיים בתל אביב הרגישו אחרת בעקבות המתנה שקיבלו. הספר 'מתי נדע שמיכל נבחרה?', מאת אשת התקשורת הילה טוב ונשיאת הפורום החילוני מיכל שליו-רייכר, מספר על ילדה שמתכננת להתמודד לתפקיד ראשות הממשלה. בהמשך הספר מוסבר באילו סוגיות תוכל המתמודדת מיכל להכריע אם תיבחר בעתיד. בין הדוגמאות המובאות בשיחה בין מיכל הקטנה לאמה: "אפשר להחליט לדוגמה שבשבת יפעלו אוטובוסים כדי שילדים יוכלו לנסוע לבקר את סבא וסבתא, או שאסור לאוטובוסים לנסוע בעיר בשבת כי זה יום מנוחה של כולם". הילדה מיכל כמובן לא מבינה את העמדה לפיה השבת היא יום המנוחה של כולם, ושואלת: "גם של האוטובוסים?".

"זה זלזול", אומרת אמא תל אביבית שקיבלה את הספר בדואר. "הספר כתוב בצורה שמזלזלת במה שאנחנו מחנכים אליו בבית - שמירת שבת. זה לא סתם ספר שמישהו כתב, זכותם של אנשים לפרסם גם דברים מזלזלים, אבל הבחירה להביא את זה אלינו הביתה מהעירייה היא ניסיון לכפות עלינו ערכים חילוניים".

"יש פה תפיסת עולם של אדם עם מחשבה קומוניסטית של מפלגת העבודה, שאומר: אני הריבון ואני מחנך את הילדים שלכם על פי התפיסה שלי", אומר שי ביטון, תושב תל אביב, שילדו התחיל ללמוד בכיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי מירון. "המדינה צריכה לאפשר חינוך לכל ילדי ישראל על פי הרוח של ההורים שלהם, אם יחנכו אותם לשמירת שבת ותפילות או חינוך ליברלי-חילוני. חולדאי חושב שההורים לא יכולים לחנך וכל ילד צריך לגדול על פי ערכיו באופן בלעדי. פחות מפריע לי התוכן שמופיע בספר, אלא יותר הניסיון של ראש העיר לבוא ולחנך את כל הילדים בעיר על פי הערכים שלו. זה יתחיל פה, יום אחד יבוא לכאן איש מרצ ויחנך לערכים ליברליים, ויום אחד יבוא מישהו חרדי וילמד את כולם תורה. לשם זה יכול להגיע".

'מתי נדע אם מיכל נבחרה?' ממלא את מקומו של ספרון חגיגי עם שיריה של נעמי שמר, שחולק לתלמידים עם כניסתם למערכת החינוך בעיר ב-14 בשנים האחרונות. במכתב שצורף לספר מראש העיר נכתב להורי התלמידים: "הספר שלפניכם מספר את סיפורה של מיכל – ילדה החולמת להיבחר לראשות הממשלה בישראל. זהו סיפור המעורר מחשבה והשראה, ואשר מבטא את ערכי החינוך לדמוקרטיה ולשוויון. ביקשתי ממנהלי בתי הספר בעיר לחלק את הספר לתלמידי כיתות א', אך לצערי הוטל וטו על הפצתו בבתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי בעיר מנימוקים שאינם מקובלים עליי. כמי שמאמין בזכויות אדם ובהכלת האחר, אני מתנגד נחרצות לפסילה הזאת. משכך, מצאתי לנכון לשלוח לכם את הספר ישירות. אני מעודד אתכם ואת ילדיכם לקרוא את הספר, ובטוח שתמצאו בו מחשבות ורעיונות המזמינים דיון ושיחה - ולא השתקה".

חלוקת הספרים לבתי התלמידים נעשתה בעקבות החלטתה של שושנה נגר, בתור המפקחת על החינוך הממלכתי-דתי בתל אביב, שלא לחלק את הספר לתלמידי כיתה א'. נגר, שמאז נבחרה לתפקיד ממלא מקום ראש מינהל החמ"ד, כתבה במכתב למנהלי בתי הספר הדתיים בעיר: "אין לחלק את הספר לתלמידים בבתי הספר שלנו. הוא נוגד ופוגע בתפיסת העולם של הציבור הציוני-דתי, המבקש להתחנך על פי תורת ישראל ורוח החינוך הממלכתי-דתי". היא הוסיפה ש"אנו מחנכים לכבוד האדם, לקבלת האחר והשונה על פי עקרונות תורתנו הקדושה. מבקשת מאוד לתת את הדעת ולהשתתף רק במה שנכון לדרכנו החינוכית. נזכה שלא תצא תקלה תחת ידינו".

"הספר נכתב כסיפור לילדות וילדים, ולא כספר לימוד", מגיבה שליו-רייכר. "הספר עבר אישור של קבוצת מיקוד שכללה הורים מקהלים שונים בעיר תל אביב, ביניהם הורים מהמגזר הממלכתי-דתי. מאחר וכך, נראה שמישהו מנצל את האירוע לטובת אינטרסים פוליטיים של ערב בחירות". באשר לטענות ההורים הדתיים על הכנסת ערכים חילוניים בכוח, היא מוסיפה: "מעודד לחשוב שבכל זאת מתקיים מכנה משותף כלשהו בין אימהות ואבות באשר הם. קבוצת המיעוט מקרב הורי הממלכתי-דתי שמאוימת מהספר לא מתחילה אפילו לחוות את חוויית הרוב המוחלט של ההורים בחינוך הממלכתי".

עמוס עוז במתנה

אין זו הפעם הראשונה שבה בוחר חולדאי להעניק לתלמידים במערכת החינוך בעיר ספר שנוי במחלוקת. בסוף שנת הלימודים הקודמת קיבלו תלמידי כיתה י"ב בעיר את ספרו של עמוס עוז ז"ל 'שלום לקנאים', אשר מסביר את ההיגיון העומד מאחורי רעיון המדינה הפלשתינית. ספרו של עוז חולק אחרי שבמשך שנים, באופן מסורתי, הוענק למסיימי י"ב הספר 'אלטנוילד' של בנימין זאב הרצל. במכתב שצורף לספר 'שלום לקנאים' כתב חולדאי: "ישראל עדיין ניצבת בפני בעיות גורליות, ביטחוניות וחברתיות המצריכות תיקון. ספרון קטן זה, טקסט קצר וחכם מאין כמותו – יצייד אתכם בכלים לחשיבה ולביצוע הכרעות חשובות במשימתכם החשובה ובכלל".

"לא ברור אם זו פרובוקציה או ניסיון ללכת מעל הראש שלנו", מספרת אשת חינוך בתיכון דתי בעיר. "מדי שנה חולדאי מגיע לתת שיחה לתלמידים. לפני כל שיחה אני צריכה להעביר המון הסתייגויות על הדברים שיהיו בה, ואחריה אני צריכה לעסוק בלא מעט הסברים. אני לא מבינה מה העניין להגיע לבית ספר דתי, לדבר על ערכים של תחבורה בשבת ולהט"ב, ולנסות להטיף לערכים שמקובלים בעיקר אצל חילוניים".

סוגיה נוספת שמעלים אנשי החינוך בעיר היא בתי הספר האזוריים. "יש כאן בתי ספר שמחויבים לקלוט תלמידים מכל רחבי העיר, מיפו ומצפון העיר, ובתי ספר דתיים שאזור הרישום שלהם הוא שכונות בודדות. כך שיוצא שיש מוסדות עם המון תלמידים, ומקומות עם מעט מאוד נרשמים – דבר שגם פוגע בהם. בניגוד למערכת החינוך החילונית שבה יש בית ספר בכל 500 מטרים בממוצע – לתלמידים הדתיים המבחר מצומצם ולמערכת קשה להתנהל כך. העירייה גם משחקת כל הזמן עם אזורי הרישום של בתי הספר הדתיים, ולא מעט פעמים הורים נאלצים להעביר את הילדים שלהם לפי אזור רישום משתנה".

גורם במשרד החינוך מסכים עם הבעיה: "הפגיעה היא בעיקר באוכלוסייה המסורתית. זהו ציבור שבאופן טבעי כן רוצה מסורת וערכים ושולח את הילדים לחינוך ממלכתי-דתי, אבל כשאזור הרישום שלהם משתנה הם לא תמיד יטרחו ללכת לבית ספר רחוק. הם ילכו למוסד החילוני שנמצא להם 500 מטרים ליד הבית, וזה לא מקרה".

איתי גרנק, חבר הנהלת המועצה הדתית בעיר, אומר ל'בשבע' כי תל אביב היא עיר פתוחה לכולם – חוץ מאנשי מגזר אחד. לדבריו, "שוב רון חולדאי רוצה לחנך מחדש את הציבור המסורתי בתל אביב, וטוב היה עושה אם היה מכבד את כל המגזרים בעיר. אבל אצל חולדאי לציבור המסורתי אסור לקיים אירועים נפרדים ואסור לבחור אילו ספרים לקרוא ואילו לא. מעניין מה יהיה השלב הבא של חולדאי, אולי יהפוך את יום השבת ליום לימודים ארוך?". עוד מוסיף גרנק: "במכתבו להורים כותב חולדאי שהוא מאמין בזכויות אדם ובהכלת האחר. אכן את המסתננים, את הלהטבי"ם ושאר המגזרים הוא מכיל היטב, אבל נראה שיש רק ציבור אחד שהוא לא מצליח להכיל ולתת להם זכויות בסיסיות ואלו הם המסורתיים והדתיים".

מעיריית תל אביב נמסר: "עיריית תל אביב-יפו מתייחסת באופן שווה לכלל האוכלוסיות המתגוררות ולומדות בה. איננו סבורים כי חשיפת התלמידים לערכי הדמוקרטיה עומדת בסתירה לצביון המוקנה במערכת החינוך הממ"ד. יתרה מזאת, אין שום אמת באמירות על קיפוח או אפליה, וזו האשמה חמורה וחסרת בסיס. הצעתנו היא כי תפנו למנהלי בתי הספר ותשמעו מהם כמה השקעה ותמיכה הם מקבלים מכלל יחידות העירייה ומה מידת שביעות הרצון שלהם משירותי מינהל החינוך לבתי הספר.

"ולעובדות: בעיר תל אביב-יפו ישנם 11 בתי ספר ממלכתיים-דתיים: אחד ביפו, שבעה בדרום, שניים במרכז ואחד בצפון. בשלושה בתי ספר נבנו בשלוש השנים האחרונות אגפים חדשים לרווחת התלמידים ובבית ספר רביעי יחלו עבודות בינוי על אגף חדש בינואר 2020. בכל בתי הספר נעשה שיפוץ עומק. יצוין כי השנה נסגרו שני בתי ספר בשל מיעוט תלמידים: בית ספר ערבי ממלכתי ובית ספר יהודי ממלכתי. על אף העובדה שקיימים חמישה בתי ספר דתיים שבהם יש מיעוט ילדים שאינו מצדיק קיום בית ספר, לא סגרה העירייה אף אחד מהם, לבקשת פיקוח החמ"ד, ודחתה בשנה את ההחלטה. נדגיש כי גני ילדים בתל אביב-יפו נפתחים על סמך היצע וביקוש בלבד".