ביקור ללא תוצאות

הביקור בחברון משתלב בקמפיין הבחירות של רה"מ, אבל הבקשות לצעדים מעשיים שתלויים בחתימתו לטובת האינטרס היהודי בעיר נותרו ללא מענה

חגית רוזנבאום , ו' באלול תשע"ט

ביקור ללא תוצאות -ערוץ 7
נתניהו בחברון, השבוע
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

אפילו תקופת הבחירות, שבדרך כלל מוציאה מנתניהו הבטחות שינעמו לאוזני המצביעים ביהודה ושומרון, לא הצליחה לחלץ ממנו הפעם את המתנות שציפו להן בחברון.

תקוות רבות נתלו בטקס הממלכתי שנערך אתמול (ד') בחברון לציון 90 שנה לטבח תרפ"ט, שבו השתתף נתניהו. הסוכרייה האמיתית שציפו לה שם היא אישור לבנות בשכונת השוק בחברון. בצידה המתינה בקשה נוספת, שטעונה גם היא אור ירוק של נתניהו: אישור להנגשת הכניסה למערת המכפלה. ביישוב היהודי בחברון אומרים שגם הצהרות, חגיגיות וורודות ככל שיהיו, לא ימלאו את הציפייה. בשני התחומים הללו דרושים מעשים מאוד ספציפיים. כל מעשה אחר או כל הבטחה ממוחזרת לא יועילו. אבל כאמור, אפילו הבטחות ממוחזרות או הצהרות פורחות באוויר לא היו שם. מילים יפות כמיטב המסורת של נתניהו, ותוכן ממשי אין.

כדי לאשר את הבנייה בשוק, אומרים בחברון, נתניהו נדרש לשלוח לראש עיריית חברון מכתב שבו הוא מודיע כי פקעה הדיירות המוגנת שלו בשכונה. "הבטחות לתכנון ובנייה יהיו חסרות משמעות בהקשר הזה", אומרים אנשי היישוב היהודי.

על מנת להנגיש את הכניסה למערת המכפלה באמצעות מעלית, על נתניהו להפקיע מהווקף את הסמכויות בקרקע, ומעיריית חברון - את סמכויות התכנון והבנייה במקום. "גם אם הוא יקצה לשם כך תקציבים, זה יהיה חסר תועלת. אלו המעשים הנדרשים כדי לממש את התהליכים הללו".

לסבתא אדית וולף בת ה-98 זה כבר לא מאוד משנה. וולף, ניצולת שואה, הגיעה לפני כשלוש שנים לברית של נין שלה שנערכה במערת המכפלה. גילה המתקדם ומוגבלותה בהליכה לא אפשרו לה לצלוח את מאה המדרגות התלולות עד לכניסה למערה. ארבעה מנכדיה החסונים נשאו אותה על כיסא הגלגלים במעלה המדרגות. סבתא אדית לא חשבה שתזכה לחוות שוב את החוויה, אבל השבוע היא חזרה אל המערה. נין נוסף, בן למשפחת לאש, הוכנס בבריתו של אברהם אבינו על ציונם של קברי האבות והתסריט חזר על עצמו: "סחבנו אותה בכיסא במעלה כל המדרגות", מספר נפתלי וולף, אחד הנכדים, "זה היה כמו מסע אלונקות. אפילו שהיינו ארבעה בחורים חזקים, זה היה ממש קשה, זו סחיבה מטורפת".

לארגון 'בצלמו', שמנהל כבר תקופה ממושכת את המאבק להנגשת המערה לבעלי מוגבלויות, יש סיפורים נוספים מהזן הזה, עצובים לא פחות. הטרגי שבהם הוא של נכה תושב קריית ארבע, שביקש לעלות במדרגות אך נפל ונחבל בראשו. זמן קצר לאחר מכן נפטר כתוצאה מהנפילה, שתועדה בדוקו קצר שערך בנושא זה תאגיד 'כאן'. בארגון אומרים כי מבחינה משפטית וביטחונית נושא הנגשת המערה עבר את כל האישורים. כעת ממתינים אלו שחייהם מורכבים יותר גם כך לחתימת ידו של נתניהו בתקווה שתגיע ביום מן הימים, ותפתח להם את הדלת למקום שהוא פתחו של גן עדן.

ההפרדה מעצימה

לא יכול היה להיות תזמון מתאים יותר לפתיחת מסלול הלימודים 'ענבר' לבנות כיתה ז', מאשר פתיחת שנת הלימודים הנוכחית. עוד בטרם שקע האבק מעל מלחמות ההפרדה של אירועי הקיץ, דווקא במערכת החינוך החילונית יצאה לדרך יוזמה חינוכית חדשנית: הקמת בית ספר תיכון צומח שמיועד לבנות בלבד.

לא מדובר חלילה בהעתקת המודל הדתי והחרדי, שהיה בעצם הראשון להגות את הסטרטאפ של חינוך נפרד מטעמי צניעות הלכתיים. נהפוך הוא. הוגות הרעיון רחוקות מהעולם הדתי, ומקפידות להדגיש שהמטרה היא לא הרחקה בין המינים אלא העצמה של הבת בשנות התיכון, דווקא כדי לשכלל את שילובה לאחר מכן בחברה הכללית כמובילה ומשפיעה במוקדי עשייה משמעותיים. ובכל זאת, מרענן לשמוע שדווקא נשים שמצהירות כי הן פועלות לביטול ההטיות המגדריות וקידום שוויון לנשים, מצאו כי הפרדה איננה הדרת נשים אלא דווקא האדרת נשים.

מסלול 'ענבר' החל לפעול השבוע במסגרת בית ספר קיים בירושלים, בחסות האגודה לקידום החינוך בירושלים, ובמסגרתו לומדות כעשרים תלמידות חילוניות בכיתה ז' - כך על פי דיווחים בתקשורת. באופן תמוה, החליטו השבוע ב'ענבר' לשמור על שתיקה תקשורתית וסירבו לשתף את קוראי 'בשבע' בתפיסה שמאחורי הקמת המסלול. לשאלתנו האם הסיבה לשתיקה היא חשש מהצקות משפטיות בגין ההפרדה, נענינו כמובן בשלילה. לא קשה לנחש כי נשים מהצד הנכון של המפה הפמיניסטית לא ייפגשו עם בתי משפט והוראות של יועצים משפטיים שיטענו כי מעשיהן אסורים בגין אפליה ופגיעה בנשים. נתיב הייסורים הזה שמור רק למבקשות הפרדה מטעמי דת.

הדס רייס, יוזמת המסלול, חקרה את התחום וגילתה כי במדינות כמו בריטניה וארצות הברית קיימים בתי ספר המיועדים לבנות בלבד. בוגרות בתי הספר הללו דיווחו על תחושת ביטחון עצמי והצלחה רבה יותר מבוגרות בתי ספר מעורבים. רייס קראה לא מעט מאמרים בתחום וגיבשה את המודל של 'ענבר'. באתר האינטרנט של המסלול המדובר מוצגות הסיבות המחקריות להצלחה של תלמידות כאשר הן נמצאות במסגרת נפרדת, בלי בנים. בין השאר נכתב שם כי "התלמידות מרגישות בנוח להשמיע את קולן, לעומת בתי ספר משותפים, שם הבנות מרגישות פחות בנוח לצד הבנים". עוד נטען כי "תלמידות בסביבה כזאת גילו רצון גדול יותר להצליח ושאפו להישגים לימודיים ואישיים גבוהים". גם האחווה הנשית, מסבירים ב'ענבר', היא גורם מעצים ומצמיח: "המחקרים מראים כי 95 אחוזים מהתלמידות דיווחו כי התמיכה הנשית מסביב עזרה להן להשיג תוצאות טובות".

'ענבר' אומנם מוצג כרעיון חינוכי חדשני, שמונע דווקא מאידיאולוגיה פמיניסטית מובהקת. אבל כאמור, יש מי שכבר מחנכים כך דורות של תלמידות, ובהצלחה מוכחת. בלי צורך בשימוש במושגים ליברליים, בחינוך הדתי והחרדי מיישמים את העקרונות החינוכיים הללו מכוחן של הדרכות חכמי ישראל לדורותיהם.

שרה אליאש, מי שייסדה וניהלה עשרות שנים את אולפנת להב"ה בקדומים, מסבירה את יתרונות החינוך הנפרד להבנתה ומתוקף ניסיונה. אליאש מציינת את "נטרול התחרות על תשומת לב גברית". לדבריה, גיל הנעורים אצל הבנות (וגם אצל הבנים) מאופיין בהשקעת משאבים לא מעטים ללכידת תשומת הלב של המין השני. כאשר הגורם הזה אינו נוכח במסגרת האינטנסיבית של בית הספר, האנרגיות יכולות להיות מופנות לאפיקים הנכונים ולהעצים את הישגי הלמידה. בהקשר זה היא מציינת את הנתון לפיו אחוזי הבנות שלומדות לחמש יחידות במקצועות ריאליים כמו מתמטיקה ופיזיקה בחינוך הנפרד גבוהים מאחוזי הבנות בחינוך המעורב. בהקשר החינוכי מציינת אליאש את הרעות המיוחדת שנרקמת בין הבנות, כאשר החברה היא נשית בלבד, רעות שמשתמרת אצלן לטווח ארוך ונותנת את פירותיה.

אז אולי יום אחד חוקרות המגדר יצליחו לשאוב חוכמה לא רק ממודלים אמריקניים, אלא גם מהמודלים היהודיים.

שירות ביטחון בחצאית אזרחית

התשדיר שמתנגן בימים אלו בגלי צה"ל קצת מבלבל. שירות לאומי או תפקיד ביטחוני? עמותת בת עמי או משרד הביטחון? לובשים כאן חצאית או מדי חאקי? "היום הבת שלכם שמיניסטית, מחר היא יכולה להגיע ללב העשייה הביטחונית", מבטיחה הקריינית, ומפליאה לחרוז: "מהאולפנה והתיכון - למשרד הביטחון". התשדיר מציע "שירות לאומי משמעותי במגוון תפקידים מבוקשים: מערך סייבר, מחקר ופיתוח טכנולוגי, משאבי אנוש ועוד". לקינוח קובע פס הקול: "הכי שירות, הכי לאומי - שירות בתפקיד ביטחוני".

התשדיר מפנה את המתעניינות בשירות לאומי בתפקיד ביטחוני להירשם באתרי העמותות בת עמי ושילה, וכן באתר משרד הביטחון. בתקופה שבה השירות הלאומי נמצא בתחרות קשה על לב הבנות הדתיות לנוכח התפקידים הנוצצים המוצעים להן בשירות הצבאי, אפשר למצוא טעם לפגם בתשדיר כזה, שמבקש לכאורה למשוך את הבנות לשירות הלאומי דווקא במסווה של תפקידים סמי-צבאיים, שיהפכו את השירות הלאומי לאטרקטיבי. בצה"ל למשל יודעים להעצים שירות גם ביחידות נטולות הילה קרבית, כמו למשל תחנת השידור הצבאית. תשדיר רדיו אחר שמושמע בימים אלו מדמה את הקבלה לגלי צה"ל לטלפון המיוחל של אראלה ממפעל הפיס. מדוע החינוך והרווחה, תחומי שירות מובהקים יותר לשירות הלאומי, לא זוכים ליח"צ נוצץ שכזה?

הרב בני נכטיילר, מנכ"ל עמותת השירות הלאומי בת-עמי, מסביר כי הטעם לתשדירים הוא טכני ופשוט: "מדובר בתשדירים של משרד הביטחון ולא של העמותות. הם מעלים את התשדיר כעת משום שהמיונים למשרד הביטחון ארוכים יותר ומתחילים מוקדם יותר, בתקופת החגים". הוא דוחה את הטענה שהעמותות מנופפות בתקני השירות של משרד הביטחון: "ראשית, אני מניח שאחרי החגים יהיו גם תשדירים של משרדי החינוך והרווחה. שנית, חינוך ורווחה הם ספינת הדגל של השירות הלאומי, יש לנו שם תפקידים מאוד יפים, לא קיפלנו שום דגל. לבת-עמי יש גרעינים בכל רחבי הפריפריה".

הרב נכטיילר לא מכחיש כי תפקידי העשייה הביטחונית אטרקטיביים לבנות, שכן הם מהווים מקפצה מקצועית משמעותית לעתיד, "ובמשרד הביטחון מאוד רוצים את הבנות האלה. זה קידוש השם. אני שמח על התשדירים האלה, הם עושים את זה יפה ובגדול". יחד עם זאת, הוא מדגיש, כמובן שישנם תפקידים אטרקטיביים גם בתחומים נוספים, והוא מספר על העשייה הגדולה והמשמעותית של השירות הלאומי בחינוך המיוחד לענפיו. "אנחנו קוראים לבנות להצטרף לכל תחומי העשייה".

לתגובות: Hagitr72@gmail.com