מתיחת בטן הוא ניתוח משנה חיים. מי שעוברת אותו בהצלחה מחלקת פעמים רבות את החיים שלה ל-לפני ואחרי...
מי שכבר עברה אותו בהצלחה אומרת לעצמה לרוב איך לא עשיתי את הניתוח כבר לפני 5 שנים או יותר.
יחד עם זאת, נשים מבשילות עם הרעיון עד שהן מחליטות לצעוד קדימה ולעבור את הניתוח בממוצע בין 3 ל-10 שנים.
אז בואו ננסה להבין ולפענח מדוע זה קורה ולענות על השאלה החשובה:
"...ממה נשים פוחדות כשהן שוקלות האם לעבור ניתוח מתיחת בטן?..."
ישנם מספר פחדים אשר כל אחד מהם מהווה עבור אותה אישה משוכה בדרך להגשמת חלומה:
הפחד מהכאבים שיהיו לי אחרי ניתוח מתיחת בטן הפחד מהצלקות שיישארו לי אחרי הניתוח הפחד מההחלמה – מי יעזור לי ואיך אוכל לתפקד אחרי הניתוח, כמה זמן ייקח לי לחזור לתפקד בצורה מלאה הפחד שלא להתעורר מהרדמה – בעיקר לאימהות לילדים קטנים הפחד שהניתוח לא יצא יפה כמו שאני מדמיינת... הפחד ממה יקרה לי אם ארצה להיכנס שוב להיריון... הפחד שלא אוכל לחזור להתאמן ולעסוק בספורט... הפחד שהתוצאה לא תישמר ותתקלקל עם השנים...
בואו נענה על כל אחד מהפחדים הללו.
הפחד מכאבים לאחר ניתוח מתיחת בטן:
זה לא סוד שהחלמה ממתיחת בטן קשה וממושכת יותר מניתוחי חזה שהם הניתוחים הפלסטיים הפופולריים ביותר. אבל גם לאחר מתיחת בטן לרוב אין כאבים חזקים, המצב בהחלט נסבל. ראשית, במרבית המקרים דווקא הימים הראשון והשני קלים יותר מבחינת הכאבים מאחר והאזור רדום, במהלך הניתוח אני מקפיד להזריק חומר מאלחש לשרירי הבטן שיעיל ל-48 השעות הראשונות. שנית, כאשר משלבים תרופות לשיכוך כאב מקבוצת NSAIDs כגון נורופן, וולטרן, איבופן וכיוב' ביחד עם אופטלגין נוזלי או קוד-אקמול פורטה ובעיקר כאשר משתמשים בתרופות בשחרור מושהה כגון BETAREN SR או CATAFLAM שיכוך הכאבים יעיל מאד. חשוב לסדר היטב את המיטה בצורה של חצי ישיבה. הקושי העיקרי בשבוע הראשון להחלמה הוא במעבר משכיבה לישיבה ולהיפך ולכן יש להיעזר בבן משפחה קרוב בפרק זמן זה. חשוב ליטול משככי כאבים בצורה רציפה ולטפל בכאב כשהוא קטן ובשלב מוקדם. זהו המתכון לטיפול יעיל ומוצלח.
הפחד מהצלקות שיישארו לי אחרי הניתוח:
שיטות חיתוך ותפירה מתקדמות ובעיקר שימוש בחוטי תפירה נספגים מהדורות החדישים (בעלי זיזים) ובשיטת תפירה תת עורית מאפשרים ריפוי מוצלח והחלמה עם סימנים עדינים שנטמעים ברקמה ומיטשטשים עם הזמן. (להוסיף תמונות...) די נדיר שהניתוח יותיר צלקת גסה ומכערת מאד, יחד עם זאת, צריך לזכור שאין ניתוח בלי איזושהי צלקת.
הפחד מההחלמה:
השבוע הראשון של ההחלמה הוא המשמעותי ביותר ודורש עזרה לא מעטה ולכן חשוב לתכנן את הניתוח כך שבמשך השבוע הראשון תמיד תהיה לך עזרה צמודה, בת, אחות, אמא, חברה קרובה, גיסה או שכנה, מישהי שתעניק לך שבוע של עזרה צמודה, כך תבטיחי שההחלמה שלך תהיה מיטבית. בשבוע השני הצורך בעזרה פוחת, אם כי גם בשבוע השני תזדקקי למעט עזרה, מדי פעם בפעולות מסוימות אך בהדרגה תוכלי לתפקד כמעט באופן מלא.
הפחד שלא להתעורר מההרדמה או לחילופין הפחד להיות ערה במהלך הניתוח:
מדובר בפחד מאד בסיסי שמאפיין בדרך כלל אימהות לילדים צעירים שחוששות שלא להתעורר מההרדמה. מיותר לציין כמובן שבטיחות ההרדמה הכללית בתנאים שיש לנו כיום ברפואה המודרנית היא גבוהה ביותר והסיכון שלא להתעורר מההרדמה או הסיכוי להיות חצי רדומה ולהרגיש משהו בניתוח כה קלוש ונדיר שהוא שמור בעיקר לסרטי אימה...אז צאי מהסרט...:-)
בפועל החוויה של הניתוח וההרדמה במרכז הרפואי שי-מדיקל היכן שאני מבצע את הניתוחים היא כה נעימה וזכורה לטובה, ולתרופות ההרדמה יש גם אפקט של הרגעה ושכחה, מרבית הנשים לא זוכרות כלום למעט הרכבת העירוי (אינפוזיה) ביד...
הפחד מהתוצאה של הניתוח, שהוא לא יצא יפה כמו שאני מדמיינת
על מנת להרגיע אותך מהחשש הזה עלייך לבחור את הרופא המנתח שלך בקפידה רבה, ולבקש ממנו להראות לך מקרים רבים ומגוונים, ובעיקר מקרים שדומים לך במאפיינים של הניתוח ובנתוני הפתיחה. חשוב ביותר לבצע התאמת ציפיות קפדנית. נשים שונות באות במצבים שונים, בחלק מהמקרים המאפיין הבולט הוא רפיון הבטן כאשר הפתרון הוא קשירת שרירים, בחלק מהמקרים המאפיין הבולט הוא עור עודף ורפוי בכמות רבה, ובמקרים אחרים יש עודף שומן שיש לשאוב, חשוב להתייחס לכל המאפיינים האישיים שלך ו"לתפור" את הניתוח תרתי משמע לצרכייך ולמידותייך. בזאת מתאפיינת המומחיות של הרופא, הידע והניסיון והיכולת לרתום את שיטות העבודה השונות וכלי העבודה הרבים העומדים לרשותו לצרכייך באופן המיטבי.
הפחד מהיריון שיבוא ויקלקל לי את הניתוח
הפחד הזה שמור בעיקר לנשים צעירות שבוחרות לעבור ניתוח מתיחת בטן לפני הריונות ולידות בעקבות השלת משקל רב או ירידת משקל תלולה. הנקודה היא שהריון בחלט יכול לקלקל במידה מסוימת את הבטן היפה, אך זה סיכון שלוקחת כל אישה צעירה שיש לה בטן יפה וגזרה דקיקה כשהיא נכנסת להיריון, דווקא בנשים שעברו ניתוח למתיחת בטן והסרת עור עודף יש סיכוי קטן יותר שיתפתח עודף עור ניכר, בוודאי לא ברמה שהיה אצלן לפני הניתוח. חשוב לדעת שהניתוח לא מונע ממך את האפשרות להרות וגם במקרים בהם מתבצעת קשירה של שרירי הבטן לא אמורה להיות בעיה או קושי מסוים בהיריון ובלידה. כמובן שיש צורך לשמור על הגזרה ולהימנע מעליית משקל תלולה לאחר הניתוח.
הפחד שלא אוכל לחזור ולהתאמן אחרי הניתוח
את אכן צודקת, לאחר ניתוח מתיחת בטן תהיינה לך הגבלות משמעותיות על הפעילות הגופנית, בחודש הראשון תוכלי לבצע רק הליכות, בחודשיים שלאחר מכן ניתן יהיה לשלב גם פעילות אירובית נוספת כגון ריצות, סטפר, אופני כושר ועבודה על קרוס טריינר (מכשיר אליפטיקל), כעבור 3 חודשים ניתן להתחיל לעבוד עם משקלים קלים ולבצע אימוני בטן סטטיים ורק אחרי חצי שנה ניתן לחזור לפעילות גופנית מלאה, עלייך להיות בהקשבה מלאה לגופך ולמגבלותייך האישיות בהתאם לקצב ההחלמה האישי שלך שיכתיב את קצב החזרה שלך לאימון גופני.
הרעיון הוא לתת לרקמות זמן מספיק להתחבר ולהתחזק לפני שמבצעים מאמצים של דופן הבטן, בעיקר כאשר מהדקים את שרירי הבטן (רוב המקרים). החשש הוא מפני התרופפות של התפרים הפנימיים שמהדקים את דופן הבטן לאורך קו האמצע (תפרי הפליקציה).
יחד עם זאת, אלו שמבינות זאת ופועלות בהתאם להנחיות שלנו בסוף התהליך מקבלות בטן שטוחה, חזקה, בריאה ומאומנת יותר כך שהמאמץ וההשקעה בסופו של דבר ממש משתלמים.
הפחד שהתוצאה לא תישמר עם השנים:
הניתוח הוא מתנה יפה שאת מקבלת ושאת אחראית לשמור עליו וליהנות מהתוצאה שלו לאורך השנים. זה בדרך כלל ניתוח שעושים אותו פעם בחיים ושאין צורך לחזור עליו או לבצע אותו שוב כאשר הוא נעשה בצורה נכונה וכאשר את מבינה מה עלייך לעשות על מנת לשמור על התוצאה היפה שלו.
הנקודה העיקרית והחשובה ביותר היא ההבנה שכדאי לנו מאד לנסות להאט את תהליכי ההזדקנות הטבעיים של גופנו, זו המהות של הרפואה המודרנית ושל איכות החיים המודרנית במילניום השלישי.
מניעת מחלות והאטת הזדקנות על ידי שמירה על אורח חיים בריא נכונה תמיד ונכונה כדרך חיים לשמירה על ההישגים של הניתוח. בכלל זה שני הגורמים העיקריים הם תזונה נכונה ובריאה ופעילות גופנית המשולבת בחיינו כדרך חיים. אם תקפידי על שני הכללים הללו ובנוסף כמובן הפסקת עישון (שממילא את מחויבת אליה על מנת להיות מועמדת לניתוח) ומניעת נזקי השמש הם יחדיו הסוד להנאה מהחיים בכלל ולהנאה מתוצאות הניתוח בפרט.
אז....למה את מחכה...? צאי לדרך,
אה...ושיהיה לך בהצלחה...
להשתמע ולהתראות במרפאה ורק בנסיבות משמחות בבקשה...