ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן, קובע כי לאמנת גביזון-מדן שביקשה להסדיר את יחסי הדתיים והחילוניים במרחב הציבורי בישראל יש להתייחס כיחידה אחת ולא לחלק את הדברים.
דבריו של הרב מדן נאמרים על רקע הטענה לפיה ב'כחול לבן' מתהדרים בחתירה לקידומה של האמנה בעוד היחס שם הוא לוויתור הדתי בעוד הוויתור החילוני אינו מוזכר.
בראיון ליומן ערוץ 7 מדגיש הרב מדן כי אינו מכיר את הציטוטים ממצע 'כחול לבן' ואינו בטוח שאכן הטענה נכונה, אך במידה ואכן מדובר בציטוטים חלקיים של האמנה הרי ש"חצי זה לא בא בחשבון".
"אני מהאנשים שבעיניי אנשים הגונים, אבל שמעתי שהיו ציטוטים של חצי בלבד וזה כמובן דבר שלא בא בחשבון. אם אנחנו מדברים על השבת אז אנחנו מדברים על הפסקת מסחר בשבת נקודה. יהיו חנויות לפעילות דחופה פה ושם, אבל המסחר בקניונים וכו' לא יהיה. זה הדבר המבטל את השבת יותר מכל דבר אחר. בלי זה אין על מה לדבר. גם בענייני אישות יש דברים ברורים וכך גם בנושא חוק השבות. בוודאי שאין טעם להוציא מהאמנה צד אחד ולהשאיר את הצד השני. זה לא בא בחשבון, לא הוגן ולא ישר לעשות את זה".
בדבריו מציין הרב מדן כי הוא אינו אוהב את הביטוי 'ויתורים' בהתייחס לצעדים שכל צד הלך לקראת רעהו במאמצים לגיבוש האמנה, ואולם "האמנה נעשתה מתוך המכנה המשותף שאנחנו רוצים לשמור את העם היהודי כעם יהודי. יש באמנה עשרה פרקים, אבל אם רוצים לדבר על הנושא החם ביותר, השבת, אז אנחנו מדברים על הפסקת המסחר. אני חושב שמעסיקים אנשים בעל כורחם כמוכרים, כמאבטחים וזבניות וכד'. לא נותנים להם להיות עם הילדים שלהם. מאיימים עליהם בפיטורים ואת כל הצרכנות אפשר לעשות במוצאי שבת ארוך ולתת לאנשים את השבת שלהם. אני לא אומר לאנשים לא לפתוח רדיו בביתם, אבל שתהיה שבת מנוחה שאנשים יהיו עם המשפחות שלהם".
"בוודאי שאני רוצה שאנשים ישמרו שבת על פי ההלכה, אבל שלפחות באופן לאומי תהיה לנו שבת כעם גם אם לא על פי כל כללי ההלכה, אבל כשכל המסחר פתוח אז מה עשינו? בתל אביב מכוניות אשפה מסתובבות מעלות ומורידות אשפה. אפשר להסתדר בלי הדברים האלה ואפשר להגיע לזה", אומר הרב ומציין כי למרבה הצער "בתי עינוגים יהיו פתוחים. אפשר לעשות עם כרטיסים מראש. אני לא מאושר מזה. הייתי מאושר אם כל עם ישראל יישב בבית ויקרא שניים מקרא ואחד תרגום, רש"י וישיר זמירות, אבל בתי בילויים יהיו וגם תחבורה ניתן לעשות על ידי נהגים גויים וירכשו כרטיסים מבעוד מועד. אני לא מאושר מזה, אבל מהבחינה הזו יהיה מבחינתנו ויתור גדול".
באשר לסוגיית האישות והמשפחה משרטט הרב מדן את עיקרי הדברים המאחדים את שני צדדי האמנה: "מצד אחד גירושין יהיו רק על פי החלטת בתי דין הפוסקים על פי שולחן ערוך, וזה הדבר החשוב ביותר כדי שלא להיתקל בבעיות של אשת איש".
הרב מדן מציין את ההפרדה שביקשה האמנה להחיל בין הפירוד שבין בני הזוג לבין הגיטין על מנת לנטרל את השימוש בגט כמנוף לחץ על בן הזוג. " הפירוד ייעשה על ידי טריבונל של דיין, שופט דתי ושופט חילוני, והם יקבעו את כל השאלות הכלכליות וגם את חלוקת הילדים והנושא הזה יופרד מהגט כדי שלא יהיה מנוף לחץ לעגן נשים. מצד שני, לגבי נישואין יהיו נישואין אזרחיים שיירשמו כנישואים אזרחיים והפירוד בהם ייעשה רק על ידי בית דין. יהיו גם נישואים על ידי רב רפורמי והם ירשמו כך, כנשואים שהתקיימו על ידי רב רפורמי".
האם המשמעות היא מאגר שמות הדומה לספרי היוחסין מהעבר? "אין צורך במאגר הזה. גם מי שנולד מנישואים אזרחיים אינו ממזר חלילה. אני רוצה שגירושין יהיו על ידי בתי דין כדי שלא יהיו ממזרים. זה לא טוב שיש נישואים אזרחיים, אבל הילד אינו ממזר ולכן אני חושב שיכולנו ללכת לקראת הנושא הזה כשהוא רשום בצורה מסודרת. לכל אחד יהיה רשום בתעודת הנישואים כיצד הוא נישא".
בדבריו מציין הרב מדן כי ישנם לאורך השנים לא מעט חברי כנסת שניסו לקדם את האמנה, חלקם מהמחנה הדתי וחלקם מזה החילוני, היו גם כשבעים ראשי ערים שהיו נכונים להשבית את המסחר בעירם, ועם זאת מסיבה שאינה ברורה לו העניין מסוכל שוב ושוב.