החלטתו של שר החינוך, הרב רפי פרץ, למנוע שימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר התקבלה בברכות רבות, אבל יש מי שחושב ההיפך. ביומן ערוץ 7 הסבירה ד"ר מירב אסף, ראש התוכנית לתואר שני ל"חינוך בעידן טכנולוגיות מידע" במכללת קיי, את עמדתה לפיה דווקא יש לאפשר לילדים להחזיק בסמארטפונים בתחומי בית הספר. ד"ר אסף רואה בהחלטה למנוע שימוש בטלפונים חכמים בבתי הספר עצימת עיניים ממציאות טכנולוגית שלצד מגרעותיה גם יתרונות רבים המהווים כלי משמעותי ללימוד והוספת ידע ומידע. בדבריה היא מזכירה כי גם כאשר יצאו המכוניות הראשונות לדרכן לא היו תמרורים, רישיונות ורגולציה שתתווה את האופן בו ניתן ונכון להשתמש בכלי החדש, וככל שחלף הזמן התמודדה האנושות עם המכשיר המשלב סכנה ויתרונות. כך לטעמה יש לנהוג גם עם מכשירי הטלפון החכמים. "אנחנו ההורים צריכים לקחת את התופעה המורכבת הזו, שיש בה דברים מאוד חיוביים ומאוד שליליים וליצור נורמות דיבור, נורמות מסירת מידע, נורמות שימוש באתרים וכו'. אם לא נעשה את זה מי יעשה את זה? מי ילמד אותם איך לנהוג עם המכשיר הקיצוני הזה? בנוסף, יש כאן מכשיר פלא עם אפשרות להקליט, לצלם, ללמוד דרך מילונים, אנציקלופדיות, אטלס ועוד, ובמקום להשתמש במשאבים הללו אנחנו רוצים להשאיר אותו בחוץ. בתי ספר לא יוכלו לרכוש לכולם מכשירים ומדובר במכשירים שנמצאים אצל הילדים בכיס, אז למה לא לנצל את זה?". לדבריה ההתמודדות עם הצדדים הפחות חיוביים שבמכשיר תלויה בחשיבה איך להשתמש ולא אם להשתמש. "אני לדוגמה חושבת שבהפסקות לא להיות עם טלפונים. צריך להיות זמן שמוקדש לריצה ומשחקים. אצלי בארוחות לא נמצאים עם טלפון. בנוסף צריך לטפל בתופעות לא רצויות. כהורים וכמחנכים אנחנו יודעים על תופעות הבריונות במקומות שאנחנו לא נמצאים בהם כמו ווטסאפ, בחשיפת מידע ועוד. אם לא נטפל בהם מי יעשה זאת?". ואולי בקביעתה שבהפסקות לא יהיו טלפונים יש התאמה לעמדתו של שר החינוך, שכן גם הוא מבקש להתמודד בעיקר עם השימוש במכשירים בהפסקות. ד"ר אסף אינה מקבלת את הטענה ומציינת שקיימים בתי ספר השוללים לחלוטין כניסה של סלולארים גם לטובת למידה, ומנגד יש בתי ספר המשלבים את מכשירי הסלולאר למיניהם במערך הלימוד. לטעמה של ד"ר אסף בניגוד לסוגיות אחרות לא ניתן לקחת את המציאות אחורנית בתחום מכשירי הטלפון כדי להיכנס לתקופת לימוד, לא ניתן להוציא את הטלפונים, ללמוד ולקבוע כללים ורק אז להחזיר אותם לשימוש שכן הם נמצאים איתנו כבר כעשר שנים והפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות הקיימת, "היכולת להגיד שעכשיו אלמד שלוש שנים את התופעה היא לא אפשרית. הילדים בינתיים חוגגים בווטסאפ ובאינסטגראם מעבירים מידע ותמונות שלא צריכים לשלוח, וגם לא מקבלים את הצדדים החיוביים של המכשיר". ומה לגבי הפיתוי שבמכשירי הסלולאר, פיתוי שלילדים קשה לעמוד בו וכאשר הם צריכים להעדיף צפיה בסדרה או לימוד הם יעדיפו את הסדרה? ד"ר אסף קובעת כי דווקא הוצאתם של המכשירים היא זו שמונעת מהילדים ללמוד כיצד נכון וניתן להשתמש במכשירים בצורה חיובית. "כשלא מתעסקים בזה זה נשאר לשיקול דעתם של הילדים". "רוב המידע לא נמצא אצל המורה אלא ברשת. רק חלקיק קטן מהמידע נמצא בספר הלימוד. כשאנחנו מוציאים את הרשת מהלמידה אנחנו מונעים את השפע של הלמידה ופוגעים בלמידה, אבל זה פחות מטריד אותי", אומרת ד"ר אסף ומציעה לנהוג במכשירי הטלפון כשם שנוהגים בהתייחסות לסוכר כחומר ממכר, מלמדים כיצד לצרוך, כמה ומתי. באשר לתוכנות הסינון סבורה ד"ר אסף כי אלה עושות עבודה בסיסית לא רעה, כהגדרתה, אך עם זאת אינן מונעות אלימות הדדית ברשתות חברתיות והתעסקות במכשיר בשעות השיעור. "אני לא טוענת שאין בעיות. אני טוענת שצריך להשתמש מתוך לימוד איך מתי וכמה ולא מתוך עצימת עיניים".