ביקור הרמטכ"ל - סיפור לילדים

"היי אמא, חזרתי!", קולו העליז של אייל נשמע בכניסה וכולנו יצאנו לקראתו.

אסתי רמתי , י"ב באלול תשע"ט

ביקור הרמטכ"ל - סיפור לילדים-ערוץ 7
ביקור הרמטכ"ל
איור: עדי דוד

לא כל יום אחי הגדול חוזר מהצבא. הפנים של אמא זרחו, ושלושת הקטנים רצו אליו כדי שירים אותם. "לא כולם בבת אחת", צחק אייל. "ותנו לי לפחות להוריד את הקיטבג. היי, אמיר, מה נשמע, גבר?",

"סבבה, ברוך השם", חייכתי לאח הנערץ עליי, "כיף שאתה בבית. נוכל להשלים שעות שחמט".

אך התברר שלאייל היו עוד כמה תוכניות לרגילה שלו חוץ מאשר לשחק איתי שחמט. שיחקנו בקושי שני משחקים, ואז אייל התנצל ואמר שהוא צריך ללמוד קצת. הוא התיישב במרפסת עם ערימה של ספרי קודש, ולא יצא משם כמה שעות טובות.

"זה לא פייר", אמרתי לאמא, שעמדה וטיגנה את השניצלים שאייל אוהב. "עד שאייל בא הביתה, הוא נקבר לו עם כל מיני ספרים ולא משחק איתי!".

"כנראה שיש לו סיבה טובה", אמרה אמא, "אתה יכול לדבר איתו על זה, אם תרצה".

אז כשאייל יצא מהמרפסת כדי לשתות משהו, תפסתי אותו לשיחה. "תגיד, לא בא לך לנוח קצת, להסתלבט?", שאלתי אותו. "אתה תמיד מספר כמה האימונים בצבא קשים - ועכשיו שבאת הביתה אין לך מה לעשות חוץ מללמוד?!".

אייל חייך, ואז חשב לרגע. "תשמע סיפור", הוא אמר. "יום אחד מפקד הבסיס אסף את כולנו יחד, ואמר שבעוד שבוע הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו מגיע לביקור, והבסיס צריך להיות מצוחצח לקראתו! אם הכול יהיה מתוקתק, יש סיכוי שהפלוגה שלנו תקבל מועדון חדש ושווה עם שולחן פינג פונג ומחשב. הוא חילק אותנו לשתי קבוצות, ונתן לכל קבוצה משימות.

"המפקד של הקבוצה שלי לא חיכה רגע. כשמפקד הבסיס הלך, הוא אמר לכל אחד מאיתנו מה הוא צריך לנקות ולסדר, וכבר באותו לילה התחלנו עם הניקיונות. בין האימונים והמד"סים - שזה תרגילי הספורט - הקדשנו זמן לשיפוץ וסידור. בבוקר של יום הביקור, החלק שהיינו מופקדים עליו נראה מצוין.

"ישבתי בחדר האוכל ואכלתי ארוחת בוקר, כשראיתי שמאור, החבר שלי מהקבוצה השנייה, כמעט נרדם עם הפרצוף בצלחת. 'היי, מה קורה איתך?' צחקתי, וטפחתי לו על הכתף. 'למה אתה כל כך עייף?'. 'אל תשאל', הוא אמר בפיהוק גדול 'המפקד שלנו רצה לנקות כבר בשבוע שעבר, כמוכם, אבל חבר'ה אצלנו שכנעו אותו שמספיק יום אחד. בקיצור, לא הספיק ולא נעליים... כל הלילה עמדנו ושפשפנו! ואני עדיין לא בטוח שהחלק שלנו ייראה מספיק טוב'". אייל עצר את הסיפור ולקח לגימה מהכוס שלו.

"נו, ואיך היה הביקור?" שאלתי.

"היה מרשים!", אייל אמר, "לא כל יום זוכים לראות את הרמטכ"ל! וקיבלנו את המועדון. אבל מפקד הבסיס אמר אחר כך שהקבוצה של מאור לא תוכל להיכנס אליו בחודש הראשון, כי השטח שלהם לא היה מספיק נקי. באסה להם". הוא התבונן בי כאילו אני אמור להבין משהו חשוב, אבל לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.

"אז...? מה זה קשור לשאלה שלי?", שאלתי.

"א-ל-ו-ל!!!" קרא פתאום אייל בקול גדול, שהקפיץ אותי בבהלה. "נו, באמת, אמיר. אוטוטו הרמטכ"ל הגדול שבשמיים בא לעשות לנו ביקורת - איך אפשר לחכות לרגע האחרון? צריך להתכונן! בצבא ממש אין לי זמן ללמוד, אז קבעתי לעצמי ללמוד היום עד שבע. אבל אחרי זה נשחק עוד משחק, אם תרצה. גם לשמח את אחי הקטן זו מצווה, לא?".