מגביר קול

נתניהו ממשיך לשחרר הבטחות, השאלה אם יהיה בכנסת גם מישהו שידאג שהוא יקיים

ניצן קידר - ערוץ 7 , י"ב באלול תשע"ט

מגביר קול-ערוץ 7
הסיכוי של הימין להצליח לא גבוה. פתקי הצבעה
צילום: פלאש 90

מערכת בחירות שנייה בתוך חודשים ספורים אינה דומה למערכות בחירות אחרות.

רגע לפני שהולכים לקלפי, אפשר לומר שאם בבחירות הקודמות היה צפי להתגייסות של הימין, הרי שהפעם נראה שחלקים לא מעטים בציבור פשוט התעייפו. הם שומעים מדי יום "רק לא ביבי" ו"רק ביבי", רואים התכתשויות פנימיות ופיצולים מיותרים בגוש הימין ומתחילים לחשוב למה בכלל ללכת לקלפי. באופן מוצהר, ביום שלישי הקרוב ישהו לא מעט ישראלים בחו"ל בחופשה זולה יותר מאשר לפני חודש. הם פשוט קיבלו הזדמנות שנייה. לחופש, לא לבחירות.

האם הם צודקים? התשובה מאוד אינדיבידואלית. אבל מתברר שדווקא התרחיש של אחוז הצבעה נמוך משחק היטב לטובת גוש הימין. הוא אולי אפילו צריך לייחל לכך. ד"ר עדו ליברמן, מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באקדמית גליל מערבי, אשר משמש כיועץ מדעי ומנחה מקצועי במכון מסקר, ניתח יחד איתנו לקראת סוף השבוע הנוכחי את הנתונים הקיימים עד כה, בניסיון לבנות תרחישים שבהם גוש הימין מצליח להשיג את הרוב המיוחל של 61 מנדטים.

ד"ר ליברמן מדבר על שני תרחישים מרכזיים. הראשון שבהם, כאמור, הוא אחוז הצבעה שמגיע באופן מקסימלי ל-63-62 אחוזים. בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015 הצביעו 72.34 אחוזים מהאוכלוסייה. בסיבוב הראשון באפריל השנה הצביעו 67.9 אחוזים. ד"ר ליברמן מעריך שלא נגיע לנתון הזה. "אחוז הצבעה נמוך הוא אולי סצנריו החלומות של הימין, הוא משחק לטובת הצד הזה והוא אפשרי ולא מאוד רחוק. בימים האחרונים דובר רבות על אחוז ההצבעה ואף פורסם שיש צפי ל-62 או 63 אחוזים, שזה קרוב מאוד לרף המקסימום שבו אחוז ההצבעה הנמוך משחק תפקיד".

מי בעיקר מרוויח כאן? הליכוד כנראה פחות נהנית כמפלגה, אבל מרוויחה בגוש.

"לליכוד כמפלגה אחוז הצבעה נמוך הוא לא רע במיוחד, אבל גם לא משנה הרבה – בדיוק כמו כחול לבן. למפלגות כאלה יש פריפריה והיא לא תמיד מחויבת. כך לדוגמה, מצביע ליכוד שמאוד רוצה ימין, אבל תיקי ראש הממשלה עושים עליו רושם, הוא לא גאה כל כך בהצבעה לליכוד ולעיתים הוא יזלוג למפלגה אחרת. באחוז הצבעה נמוך הליכוד וכחול לבן יפסידו מעט, אבל מפלגות השמאל יפסידו יותר, ועל פי הנתונים מפלגת המחנה הדמוקרטי עלולה להיות על גבול אחוז החסימה, וגם מפלגת העבודה עלולה להגיע לשם".

אז מי המרוויח גדול?

"אין ספק שבאחוז הצבעה נמוך המפלגות הדתיות והחרדיות מקבלות יותר. יש למצביעים שלהן אידיאולוגיה יותר מחויבת, ובעיצומו של חודש אלול כולם נמצאים בארץ, הישיבות פועלות ויש הרבה צעירים שידחפו את הציבור".

ד"ר עדו ליברמן מציע תרחיש נוסף: "אפשרות שנייה היא חזרה הביתה ברגע האחרון של חרדים שהחליטו בבחירות הקודמות לא ללכת עם ההצבעה הקלאסית החרדית והצביעו למפלגות אחרות – בעיקר לליכוד. זה יכול לקרות על רקע ההצהרות של המפלגות החרדיות בימים האחרונים כי הן מייצגות את הימין. בעבודה נכונה ש"ס יכולה לקטוף מנדט אחד וגם יהדות התורה, וזה יהיה משמעותי. במצב כזה אפשר להגיע לאזור ה-17 מנדטים לש"ס ויהדות התורה וזה מקרב מאוד את הסיכויים ל-61".

"לתרחיש השני, לצד התזוזה לכיוון החרדי, הייתי מוסיף פרישה של נעם ועוצמה יהודית, שיכולה להביא עוד מנדט אחד לליכוד או לימינה. עוצמה לדעתי צריכה לפרוש, כי למרות הסקרים שראינו היא לא תצליח להתגבר על הפער שיש בינה ובין אחוז החסימה. זה דבר שמאוד מסכן את השגת הרוב של 61", הוא מוסיף.

לדעתו התרחישים הללו נמצאים בסבירות של לא יותר מ-50 אחוזים מכלל התרחישים האפשריים. "הבחירות האלה מבחינה מספרית הן ממש הליכה על הסף. אני לא רואה מצב שמפלגות הימין יגיעו להרבה יותר מ-61, אם הן בכלל יגיעו לשם. הסיפור כאן הוא להדליק את הציבור, להבהיר שיש חשש מאוד גדול להפסד. זה יכול להגדיל ולמקסם את אחוז המצביעים בצד הימני", הוא מסכם.

מי יצעק?

ואכן במפלגות נמצאים בשלבים כאלה ואחרים של קמפייני געוואלד. מי שעושה זאת בצורה המוצלחת ביותר, די באופן מסורתי במערכות הבחירות האחרונות, זו מפלגת הליכוד. נתניהו יודע את מלאכת הגעוואלד ומנוסה בשתיית מנדטים באמצעותה. גורמים בליכוד אומרים ל'בשבע' כי כשנתניהו מביע חשש אמיתי מאובדן הרוב לימין, הוא אינו עושה זאת לשם קמפיין, אלא הוא באמת מאמין שזה המצב. בכירי הליכוד פועלים בימים האחרונים באופן אינטנסיבי מסביב לשעון כדי להעביר את המסר שזה מאבק של להיות או לחדות.

אחריהם, בפיגור קל, נמצאות המפלגות החרדיות. ש"ס מסיימת קמפיין מוצלח מאוד מבחינתה, שנגע היטב באוכלוסיית היעד וייצר כמה סרטונים שיילמדו בעתיד בבתי הספר לשיווק פוליטי. יהדות התורה עובדת קשה כדי להביא את הציבור שלה במלואו.

השאלות המהדהדות בגוש הימין הן סביב ימינה ועוצמה יהודית. ההנחה היא שמפלגת נעם, גם אם תרוץ עד הסוף, תגיע בתרחיש האופטימלי ל-5,000 ואולי מעט יותר קולות, ולכן נעסוק באחרות. בימינה מנהלים קרב מאסף. הסקרים ברובם יציבים על תשעה מנדטים לטובת המפלגה. המזנבים בה טוענים שרגע אחרי הבחירות האיחוד כולו יתפרק. נפתלי בנט בעיקר ואיתו גם איילת שקד לא אמרו בפה מלא שזה לא יקרה, ולהפך. ייתכן מאוד שגם זה יהיה שיקול של המצביעים. ימינה מגיעה לישורת האחרונה בדיוק כמו בשתי מערכות הבחירות האחרונות: שוב מזנבים בה, שוב היא במגננה ונתניהו שוב עלול לפגוע בה ברגע האחרון. נותרו לה עוד כמה ימים לשנות את המומנטום. זה קשה מאוד אבל אפשרי. ימינה היא זו שהכי זקוקה לקריאת הגעוואלד. יש בה את הכוחות לעשות את זה והמסר צריך לעבור מכל הבכירים: שקד, בנט, הרב פרץ וסמוטריץ'.

אגב, צד הימין החדש חייב להבין שציבור המצביעים (אין שם חילונים כמעט בסופו של דבר) מצפה לבשורה מאחדת. הצהרה שלהם, גם ברגע האחרון, שילכו כמפלגה אחת עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי וימשיכו את השותפות אחרי הבחירות, במקום להמשיך להדגיש את עניין הבלוק הטכני, יכול רק לסייע.

בצד של עוצמה יהודית שוררת אופטימיות יחסית, שנשענת כמובן על הסקרים האחרונים שמראים שהמפלגה עוברת את אחוז החסימה. אם למישהו יש ספק, בעוצמה מבהירים שלא רק שירוצו עד הסוף, אלא הם מאמינים שיהיו חלק מהכנסת הבאה. ראשיה כמובן דוחים את כל הטענות נגדם על כך שהם עלולים לפגוע בגוש הימין. "אנחנו היחידים שיכולים להבטיח לנתניהו רוב של 61 וניתן לו גם רשת ביטחון במצב כזה", אומרים במפלגה ולא שוללים אפילו כניסה לממשלה. ימים יגידו אם היה מדובר בהצהרות פומפוזיות או בנבואה שהגשימה את עצמה.

הבטחות ותירוצים

בהמשך לתרחישים שהובאו כאן, צריך למסגר נכון את ההבטחה להחלת ריבונות בבקעת הירדן. נתניהו יכול להחיל את הריבונות בבקעה בכל רגע שירצה בהחלטת ממשלה. באופן דומה הוא יכול לפתור את סיפור השוק בחברון. כשרצה השבוע להודיע שהוא מתכוון להסדיר את היישוב מבואות יריחו, לא נותר אלא לתהות מדוע לא ביצע את ההסדרה הזאת בעבר.

לנתניהו יש את כל הכוח בידיים. פעם אלה האמריקנים שמואשמים, פעם זה המצב הביטחוני. לא סתם בקרב חוגי הימין המספר 300 יחידות דיור הפך מושא לבדיחות רבות. שלא לדבר על העובדה שמי שמכיר את הניואנסים של נתניהו יודע שהחלת ריבונות על בקעת הירדן, בסבירות גבוהה, משמעותה שזה יהיה הצעד המשמעותי של הממשלה הבאה. שבקדנציה הבאה של נתניהו, אם ייבחר, אם תראו החלת ריבונות בבקעה, לא תהיה החלת ריבונות ביו"ש. אנחנו נשמע המון הבטחות ותירוצים, אבל שם זה ייעצר.

ראש הממשלה רוצה מאוד להיות זה שיצחק אחרון בקלפי ויסיים את המרוץ גם כראש הממשלה הבאה. ציבור הבוחרים בצד הימני של המפה הפוליטית צריך לשאול את עצמו בסופו של דבר שאלה אחת ברורה: כיצד הוא דואג לכך שההבטחות החשובות בהחלט של נתניהו רגע לפני יום הבוחר, יקוימו בארבע השנים שאחרי הבחירה.

כל מצביע צריך לחשוב היטב כיצד הוא יכול להביא לכך שהשוק בחברון יהפוך לפרויקט דיור בתוך כמה חודשים. שלא רק מבואות יריחו תוסדר, אלא כל ההתיישבות הצעירה. שהחלת הריבונות תיגע בכל רחבי יהודה ושומרון ולא תהיה צעד אחד קדימה וקיפאון עמוק במבט קדימה.

כל אחד יקבל את ההחלטה שלו בעצמו. כשאומרים שהבחירות הללו קריטיות, הן לא רק קריטיות לשאלה אם תהיה כאן ממשלת ימין או שמאל, אלא גם לשאלה אם כבר תוקם ממשלת ימין, איך היא תיראה, לאן היא תמשוך והאם כל חלקיה יהיו איתנים מספיק לעמוד בכל טלטלה. התשובות, בסופו של דבר, בידי הציבור הישראלי וכולנו נדע אותן בעוד שבוע בדיוק.

לתגובות: nitsankeidar@gmail.com