
ד"ר אסנת עקירב, ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי, מתייחסת ליורת האחרונה לקראת הבחירות, ימים בהם כל מפלגה משווקת את כל מרכולתה בכל טריק אפשרי.
בהקשר זה מזכירה ד"ר עקירב את הצהרות נתניהו אודות בקעת הירדן, מאמציה של איילת שקד להנכיח את מפלגתה כבולטת ואת מאמציו של איתמר בן גביר להוכיח שמפלגתו עוברת את אחוז החסימה, כך גם המאבק בין העבודה-גשר למחנה הדמוקרטי של מרצ וברק בניסיון של כל מפלגה למצב את עצמה כשונה מחברתה.
לדבריה אמנם מאבקן של שתי מפלגות השמאל הקטנות הוא גם נגד 'כחול לבן' השואבת מהם מנדטים ומסכנת את קיומן, אך לא פחות בינן לבין עצמן על מנת להוכיח בפני הבוחר את ההבדל בין שתיהן.
על האווירה המנומנמת שבה מתנהל קמפיין 'כחול לבן' גם בימים אלה של טרום בחירות אומרת ד"ר עקירב כי "הבעיה של מפלגה חדשה היא שלא רוצים להרגיז את 35 המנדטים שהצביעו ומצד שני רוצה להיות מפלגת שלטון. לכן מנסים להרדים כדי לומר שאנחנו ממלכתיים ורגועים אבל עדיין מהווים אלטרנטיבה".
לטעמה ראוי היה שאנשי 'כחול לבן' יביעו את עמדתם על הצהרות ראש הממשלה סביב סיפוח בקעת הירדן "אבל הם ערב רב ויש דעות שונות וחלוקות". למעשה בהצהרתו הקדים נתניהו לחשוף את המחלוקת הפנימית בין חברי 'כחול לבן' שכעת אינם יכולים להציג חזית אחת. "נתניהו אלוף ביכולת שלו להגדיר סדר יום חדש על פי האינטרס שלו, פעם למשוך מימין לו או משמאל לו מתוך מטרה לערער את המערכת ולומר יש לי רקורד של הרבה זמן ותצביעו עבורי".
"מערכת הבחירות לא דיברה על עניינים מהותיים, אלא על כן או לא נתניהו", אומרת עקירב ומזכירה כי בניגוד למערכת הבחירות הישראלית אפילו במערכות הבחירות באירופה, שהפכו להיות יותר טעונות ושגם בהן קשה להרכיב קואליציה, עוסקים באידאולוגיה, "מדברים שם על הפליטים, על יחסי נוצרים מוסלמים ולאומיות, רבים ומתווכחים על זה".
עוד טענה עקירב כי התבטאותו של השר לשעבר מיקי איתן מהווה התבטאות מעוררת השראה שכן הוא "תמיד היה מקצועי והגון", ומתוך כך אמירתו שאינו יכול להצביע לליכוד מקבלת משנה תוקף, בעיקר כשהיא חוברת לדבריו של בני בגין ואישים נוספים.
כשנשאלה אם לא מדובר ממילא באישים שהיו נתונים במחלוקת לא מבוטלת עם נתניהו לאורך השנים ולכן הצהרתם אינה מפתיע, משיבה עקירב כי "אלו אנשים עם קילומטראז' רב בפוליטיקה, אנשים שהיו הגונים בשיטת העבודה שלהם, שילמו מחיר על ויכוחים עם נתניהו, אבל כשהם אומרים שהדבק בין נתניהו לליכוד הוא זה שקשה להם יש לזה משמעות".
עוד נשאלה ד"ר עקירב אודות סוגיית אחוז החסימה המטרידה הן את המפלגות הקטנות שבימין והן את אלה שבשמאל. לטעמה אחוז החסימה הנוכחי, לאחר העלאתו מספר פעמים בעבר, "שומר על התמהיל בין ייצוגיות ויציבות. מפלגה שרוצה לייצג קבוצה צריכה שיהיו לה ארבעה מנדטים לפחות, מאסה קריטית שרוצה להיות מיוצגת על ידה. מצד שני זה מחייב מפלגות קטנות להתאחד. כך פרץ ולוי, כך במרצ, כך במפלגות הערביות וכך בימינה". עם זאת ישנן עדיין מפלגות שבוחרות לקחת את הסיכון ולהתמודד לבדן.
על סוגיית אחוז ההצבעה נשאלה ד"ר עקירב אם ניתן לפלח את השאננות אם היא אכן נמצאת יותר בימין המשוכנע בניצחונו לנוכח ניסיון מערכות הבחירות הקודמות, לעומת השמאל המתגייס להצבעה בשל תחושת ניצחון מתקרבת. "בסקרים של גופים שונים הציבור הפך יותר ימני באידאולוגיה שלו. מצד שני הציבור צריך להצביע", דברי עקירב המוסיפה וקובעת כי "הבחירות יוכרעו על בסיס אחוז ההצבעה, בעיקר זה של הציבור הערבי, אם הוא יחליט לבוא ולהצביע".
"איימן עודה מדבר על סדר יום אזרחי שהוא רוצה לקדם, לצד ענייני שתי מדינות. אחוז ההצבעה הכללי משמעותי כי יהיו שעייפו ממערכות בחירות, אבל אחוז ההצבעה הערבי יכול לשנות את לשון המאזניים. המפלגה הערבית המשותפת יכולה להיות לשון מאזניים ולא ליברמן ליברמן יכול לחבור למפלגות הערביות ממקום של סדר יום אזרחי, ויש להם אינטרס משותף בסדר יום כזה".
לדבריה הדבר אינו תלוי רק במספר המנדטים שהציבור הערבי יקבל, אלא "עצם העובדה שיותר אוכלוסייה ערבית תבוא להצביע זה יקטין בסך כל הקולות את מספר המנדטים של המפלגות החרדיות, כי הם מגיעים להצביע באחוז מאוד גבוה ואין להם עוד מנדטים לשכנע שיבואו להצביע. לכן כאשר הציבור הערבי שהצביע עד כה ברמה של 40-45 אחוז יבוא ב-60 אחוזים או יותר הכוח החרדי יקטן".
ד"ר עקירב מתייחסת גם להשפעתו של אירוע הורדת נתניהו מהבימה באשדוד במהלך ירי רקטות. לדבריה "זה אירוע מעליב שבו ראש ממשלת ישראל בגלל מצב ביטחוני מתפנה מהמקום. אנשים ראו את זה. מצביעי ביבי ימשיכו להצביע וכך המתנגדים ימשיכו להתנגד, והמתלבטים יכולים ללכת לשני הכיוונים". לזאת היא מוסיפה ומציינת כי "זה שהוא התפנה באופן מאוד רגוע וביקשו לפנות באופן מסודר יכול לשדר משהו של עצמה".