רניה שפיגל היתה נערה יהודיה – פולניה בת 15 מהעיר פשמישל בדרום מזרח פולין, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה.
מיד עם פריצת המלחמה היא החלה לכתוב יומן בו תיעדה את זוועות הנאצים. היומן בן 700 העמודים מתחיל בינואר 1939 ובו מתארת רניה כיצד ברחה יחד עם משפחתה מהפצצות הנאצים, את היעלמותן של משפחות יהודיות רבות אותן הכירה, ואת הקמת הגטו ע"י הנאצים.
רניה ואחותה אליזבת הופרדו מאימן שהיתה בחלק הגרמני בתקופת המלחמה, וביומן הארוך שכתבה מתארת רניה את הכאב והגעגועים לאימה. במהלך המלחמה היא הסתתרה בעליית גג עד שהתגלתה ע"י הנאצים בחודש יולי 1942 כאשר היא בת 18, ונורתה למוות על ידם.
בן זוגה של רניה, זיגמנוט שוורצר, לו היא הותירה את היומן לפני מותה, הוסיף את השורות האחרונות המצמררות ביומן בהן כתב "שלוש יריות! שלושה חיים אבדו! כל מה שאני יכול לשמוע הן יריות, יריות". שוורצר עצמו גורש לאושוויץ אך הצליח לשרוד את המלחמה ובשנת 1950 עבר לארה"ב, שם הצליח להעביר את היומן שכתבה רניה לאחותה אליזבת ואמה רוזה שהתגוררו בניו יורק.
במשך 70 שנים לא הצליחו האחות והאם לפתוח את היומן ולקרוא אותו בעקבות הכאב הרב על מותה של רניה. כעת, תפרסם ההוצאה לאור "פינגווין" את היומן בצורת ספר שכבר זכה לכינוי "יומנה של אנה פרנק הפולניה".
לקראת פרסום היומן כתבה הוצאת "פינגווין" כי "היומן הוא עדות יוצאת דופן הן לזוועות המלחמה והן לחיים שיכולים להתקיים אפילו בזמנים החשוכים ביותר". הספר עם יומנה של רניה שפיגל יפורסם ביום חמישי 19 בספטמבר.