מתי שהוא גם זה נגמר. אמש התברר שמה היה תקף ל-2015 עם 'הערבים נוהרים לקלפיות' וב-2019 מועד א' עם 'גונבים לימין את השלטון' כבר לא עובד יותר.
עידן ההפחדות הסתיים. כל כך הסתיים עד שרבע מהמחנה הטבעי של הימין העדיף ביום האתמול להפנות עורף לגוש ולחזק את השחקנים מחוצה לו: את האיש שהוביל אותנו לטירוף המערכות הזה אביגדור ליברמן או למועמד מול נתניהו בני גנץ.
מה ראש הממשלה לא עשה כדי להרטיט שוב את לב בוחריו ולקבל את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. קחו רק את השבוע האחרון. כל התמהיל המוכר היה שם ובגדול. חוק מצלמות- בגלל הערבים; סיפוח בקעת הירדן – בגלל השמאלנים; חשיפת אתר הגרעין האיראני הנוסף – עבור הבייס מימין ובתווך הליכה אגרסיבית על הראש של יאיר לפיד שנתפס לחוליה החלשה בצמרת המפלגה היריבה.
במבחן המציאות זה לא עבד. תחשבו רגע מה קורה כאן. קחו מחשבון ותתחילו לחשב חשבונה של פוליטיקה עכשווית. את הבחירות הקודמות סיים נתניהו עם 35 מנדטים לליכוד. צרפו את ארבעת המנדטים של משה כחלון יחד עם 120 קול של משה פייגלין שלא נכנסו לכנסת ותקבלו התנדפות המונית של מצביעי ימין החוצה. נכון, הימין נהר לקלפיות – רק לא עבור נתניהו.
לפני שבוע שוחחתי עם אושיה ליכודית מוכרת באשדוד בשנות השישים לחייו. הוא סיפר לי שלראשונה בחייו הוא לא יטול חלק במערכת הבחירות הנוכחית. "תזמנתי את החופש שלי דווקא לשבוע הבחירות", אמר לי.
שאלתי אותו מדוע. "כי נתניהו עשה מעשה שלא ייעשה בכך שלא החזיר את המנדט לנשיא המדינה ריבלין. אני פגוע מהמעשה הזה. כך אני, כך גם רבים מחבריי. לא הצלחת להקים ממשלה? תחזיר את המנדט", אמר לי והזמין את כרטיס הטיסה. הליכודניקים התפכחו. ראש הממשלה נתניהו הוחזר אחר כבוד לנקודת ההתחלה. ללא יכול להרכיב ממשלה ועם אותם פלונטרים פוליטיים בהם היה לפני שלושה וחצי חודשים.
לעובדה שבנימין נתניהו הפך את הליכוד לפנים של איש אחד נרשמו ברבות השנים השלכות היסטוריות מרחיקות לכת. ההשלכות ההיסטוריות קיבלו ביטוי לאורך השנים האחרונות לטוב ולמוטב: אינני מכיר עוד איש ציבור שנחשד בפלילים בהיקפים מהסוג שנתניהו נחשד בהם שהיה זוכה ללגיטימציה ציבורית כה גדולה ובשם השמירה על ממשלת הימין.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים ולכל קסם יש גם תאריך תפוגה. גם אם מדובר בקוסם הגדול של כל הזמנים בנימין נתניהו. הציבור שאמור היה להילחם על שמירת כוחו – נפל בקרב האחרון והרים דגל לבן. ליתר דיוק, דגל כחול-לבן.