התחלה/ מושב אחיסמך, 1965. הבת הרביעית מבין שבעה ילדים. "זהו מושב מיוחד שנוסד על ידי עולים מלוב, וביניהם גם הוריי. רוב התושבים עסקו בחקלאות והייתה אהבה גדולה בין איש לרעהו. במושב הייתה אווירה טובה של הכרת תודה למדינה שהעלתה את הורינו לארץ, אהבה לכל אדם ומאמץ אדיר לתת לנו חינוך טוב עם כלים שלהורים שלנו לא היו. אחיי ואני כולנו פועלים היום למען עם ישראל".
אבא/ ויקטור עידן ז"ל, הלך לעולמו לפני חמש שנים. "אבא היה בן בכור מבין 11 ילדים, איש שלמדתי ממנו המון. בתפקידו כבן הבכור הוא היה מסייע לפרנסת אחיו וההורים, יחד עם הדאגה לנו. היה לו קשר טוב עם המשפחה המורחבת, וכך היה הבית שלנו המרכז של הדודים, בני הדודים וגם המון חברים שהיו מגיעים לבקר. אני זוכרת בית מלא באורחים שנכנסים ויוצאים כל הזמן. כך התחנכתי באווירה של נתינה ודאגה לאחר".
אמא/ מרגלית עידן תבדל"א, היום בת 84. "אמא הייתה מרכז הבית שלנו, היא זו שגידלה אותנו. תמיד דאגה שלכל אחד ואחד מאתנו יהיה הכול. לצד זאת היא הייתה אישה פעילה מאוד, אישה של חסד, ועד היום היא מאוד משמעותית ומרכזית בחיי המשפחה".
מחנך מהשטח/ "אבא לא היה איש חינוך, הוא החל כאיש חקלאות במושב ואחר כך עבד כקבלן עצמאי. הוא היה אוסף נערים שנפלו ממערכת החינוך ונותן להם עבודה אצלו בבנייה. הוא היה דמות בשביל הנערים האלה, וביקש כך להראות להם כמה עובד קשה מי שלא מתאמץ להצליח בבית הספר. כשישבנו עליו שבעה הגיעו אנשים שהיו חלק מהצעירים האלו וסיפרו כמה הוא היה משמעותי בשבילם".
דמות משמעותית/ את שנות היסודי למדה בבית הספר אור תורה באחיסמך. "בית הספר היה במתכונת שמונה-שנתית ולמדנו בו יחד הבנים והבנות. מי שהוביל אותו היה מנהל דגול בשם שלום זהבי, עד היום הוא זכור לי כדמות משמעותית. הייתה לו השפעה מאוד גדולה עלינו התלמידים".
נולדה לחנך/ אחרי שנות התיכון בבית הספק שקדיאל ידעה כי היא רוצה לעסוק בחינוך כל חייה. את לימודי ההוראה עשתה במכללת תלפיות ומאוחר יותר באוניברסיטת בר אילן. "אני חושבת שנולדתי להיות מורה. תמיד ראיתי בעצמי סוג של מובילה, מחנכת ומלמדת. כבר כשהייתי תלמידה צעירה בעצמי בבית הספר היסודי אהבתי ללמד ולהדריך, ומאז שאני זוכרת את עצמי מאוד אהבתי ילדים. כאשר הבנתי שיש לי את הכלים למקצוע הזה, ראיתי בזה גם עניין של שליחות ותפקיד גדול ומשמעותי לחיים".
החצי השני/ בגיל 22 הכירה בשידוך את יעקב נגר, מורה ואיש חינוך שהפך לבעלה. "יעקב עזר לי מאוד לאורך כל עבודתי במסלול הזה בכל עבודותיי. הוא שותף אמיתי להתפתחות שלי כאשת חינוך. הילדים שלנו חיים בבית של אנשי חינוך, המקצוע שלנו מורגש בחיי משפחתנו בכל דבר".
המורה/ עם סיום לימודיה האקדמיים החלה ללמד בבית הספר מורשת משה ברמת גן. "זו הייתה החוויה הראשונה שלי כמורה בכיתה, ומאוחר יותר הייתי גם רכזת שכבה וחברה בצוות הניהול של בית הספר. העבודה עם התלמידים והיכולת לראות אותם צומחים וגדלים הייתה מרגשת ונתנה לי הרבה סיפוק".
מהכיתה למשרד/ אחרי חמש שנים כמורה, נגר מונתה למנהלת בית הספר הממלכתי-דתי עציון בדרום תל אביב. "הביאו אותי להחליף במשך שנה מנהל שיצא לשבתון, ונשארתי 15 שנים בתפקיד. כשנכנסתי לתפקיד הייתי מנהלת צעירה בגיל 28, מלאה חלומות ומרץ לעשות. שמחתי על האמון שנתנו בי, זה מה שאִפשר לי להתחיל מהלכים מהפכניים".
מהפיכה חינוכית/ בית הספר שאותו ניהלה זכה בפרס חינוך ארצי מטעם המזכירות הפדגוגית ובפרס חמ"ד ארצי מטעם מינהל החינוך הדתי, והיא עצמה זכתה בהצטיינות אישית מאת מנכ"ל משרד החינוך. "המקום עבר שינוי בזכות צוות המורים והאנשים הטובים שהיו סביבי. הקמנו שיתופי פעולה עם הקהילה שסביב בית הספר, חיזקנו את הקשר עם ההורים ואת גאוות היחידה של התלמידים. בית הספר הפך למצטיין בכל פרמטר, בזכות אמון ואהבה לתלמידים ולחינוך".
עולה לרמה ארצית/ אחרי 15 שנות ניהול עברה לתפקידים ארציים בחמ"ד, ביניהם הקמת עשרה בתי מדרש ברחבי הארץ למנהלים וצוותי חינוך. "אלו המקומות שבהם אנחנו מקדמים את מדיניות החמ"ד הלכה למעשה בתוך בתי הספר. במהלך העבודה בבתי המדרש הכרתי את המנהלים הרבים, מה המאפיינים והאתגרים שיש לכל מחוז ואיך אפשר להפוך תוכניות גדולות למציאות".
מפקחת/ אחרי תפקידים שונים בחמ"ד מונתה להיות מפקחת מחוז תל אביב של החינוך הדתי, בתפקידה הייתה אמונה על בתי הספר היסודיים והתיכוניים בערי המרכז. "צמחתי וגדלתי בעיר תל אביב, יש לי הרבה הכרת הטוב לתהליך שעברתי בה. הגשמתי פה חלומות רבים והרמתי מיזמים ותוכניות שאני גאה בהם. מאוד העריכו את העבודה שלי בעיר ושמחתי שהייתה לי האפשרות גם בפיקוח להיות באזור שבו לימדתי וניהלתי".
ערכים של כולם/ "אנחנו בחמ"ד שמים דגש על לימוד תורה, אבל אלו לא הערכים של הדתיים בלבד, זה חינוך של עם ישראל. נכון שלא צריך לכפות על אף אוכלוסייה ערכים שלא מתאימים לה, אבל לא יכול להיות שתלמידים לא יכירו את הערכים הללו של הציונות, מדינת ישראל ותורת ישראל. גם מערכת החינוך הכללית צריכה לשאוף שתלמידיה ובוגריה יכירו את היהדות".
דור ההמשך/ שתי בנותיה של שוש גם הן מורות, אחת מורה למתמטיקה ומגישה לבגרות בבית ספר תיכון והשנייה החלה בשבועות האחרונים את עבודתה כמחנכת בבית ספר יסודי. "זו הייתה בחירה שלהן, אבל בהחלט הגיוני שהייתה לבית שהן גדלו בו השפעה עליהן. אני בטוחה שיש להן את היכולות והכישורים המתאימים לכך".
מינוי בהפתעה/ לקראת תחילת שנת הלימודים התבקשה על ידי שר החינוך הרב רפי פרץ למלא את מקומו של יו"ר החמ"ד היוצא ד"ר אברהם ליפשיץ. "לא שאפתי להגיע לראשות המינהל, התפקיד האחרון שלי כמפקחת מחוז תל אביב היה מספק דיו. הייתי שם במלוא המרץ ובשיא הפעילות, אבל התבקשתי לתפקיד. הסבירו את הבעייתיות שיש במינוי קבוע בתקופת הבחירות, ולכן צריך מחליף זמני ונקראתי לדגל. החמ"ד חשוב לי ולכן הסכמתי. יש במינהל אנשים מצוינים ואני מאמינה שנצליח לעשות יחד דברים גדולים".
סיפוק/ "כשהודיעו על המינוי קיבלתי הרבה הודעות ושיחות מאנשים שבירכו ושלחו איחולים, אבל היה אחד שריגש אותי במיוחד. זה היה בחור שלמד אצלי בכיתה ו' לפני שלוש עשרה שנים. בסיום בית הספר היסודי הוא חשש שלא יתקבל לישיבה תיכונית, אמרתי לו אז: 'אני אעשה הכול כדי שתתקבל, אבל חובת ההוכחה עליך'. הוא כתב שהמשפט הזה שאמרתי לו הלך איתי לכל מקום, היום הוא קצין בצבא ואת המסר הזה הוא מעביר לחיילים שלו".
אמון/ "מה שמלווה אותי כאשת חינוך זה היכולת של התלמיד ושל המורה להציב לעצמו מטרות, וככל שישאף ויתמיד הוא גם יעמוד בהן. לא לשכוח אף תלמיד, לזכור שכל אחד הוא עולם ומלואו ולא לזלזל לא בקטן ולא בגדול".
אם זה לא היה המסלול/ "אני מאמינה שבכל מקרה הייתי הולכת למסלול של אנשים ושל חסד. אולי רפואה או עבודה סוציאלית".
במגרש האישי
בוקר טוב/ השכמה בחמש ורבע והתארגנות קלה. "לא זזה לפני תפילת שחרית", ואחריה אמירת שלום לבני הבית ויציאה לעבודה.
פלייליסט/ "רוב הנסיעות שלי מלאות בשיחות טלפון של העבודה. משתדלת לפתוח את היום עם המנהלים, ללמוד מהם על הנעשה בבית הספר שלהם. אם כבר יש קצת זמן אז שומעת בימים אלו פיוטי סליחות שמכניסים אותי לאווירה של חודש אלול".
השבת שלי/ "זמן למשפחה, שמחה לארח את הילדים והנכדים כשהם באים. נהנית מהתפילה הקהילתית בבית הכנסת, משיעורי תורה עם התעמקות בפרשת השבוע ומקריאה של ספר טוב".
דמויות מופת/ "רבים השפיעו עליי ועיצבו את דמותי לאורך השנים. אם אני צריכה לבחור שניים, אז הרב שמעון אדלר זצ"ל, שמהווה בעיניי דוגמה בהרבה תחומים, וראש מינהל החמ"ד היוצא אברהם ליפשיץ שלמדתי ממנו המון".
מפחיד אותי/ "המתח והפילוג שיש בעם ישראל, בטח באווירת הבחירות. אנחנו עם נפלא ומלא באנשים טובים ובדברים טובים, אבל בתקופת התעמולה קשה יותר לראות את זה".
משאלה/ "להמשיך לעשות את העולם טוב יותר. להביא ברכה לעם ישראל ולתקן עולם במלכות ש-די".
כשאהיה גדולה/ "הייתי רוצה ללמוד במדרשה, להעמיק בלימוד תורה, להתנדב בארגוני חסד ולסייע לאנשים, וגם להשלים שעות משפחה".
לתגובות: shilofr@gmail.com