החגים הולכים ומתקרבים אלינו, ואיתם גם תכנון הביקורים המשפחתיים. הביקורים הללו מהווים הזדמנות נפלאה לחיזוק הקשר המשפחתי, אבל יחד עם זאת לא פעם מתעוררים גם מתחים זוגיים בזמן הביקור.
חשוב להבין שממש כמו בקונפליקטים זוגיים אחרים, גם הקונפליקטים סביב הביקורים המשפחתיים מהווים מעין סימפטום חיצוני לעניין עמוק בהרבה. כל אחד מבני הזוג נלחם למעשה על צורכי הליבה שלו ומכאן המוקד למתח שעלול להיווצר. עניין נפוץ הוא שכאשר הולכים לבקר את הורי אחד מבני הזוג, הבת או הבן של אותם הורים חש מחויב כלפיהם ומעוניין לנצל את המפגש כדי להיות עם הוריו ככל האפשר. במקרים רבים הוא גם מרגיש מחויב לסגנון החיים של משפחת המוצא שלו ומעוניין להיראות טוב בעיניהם. לא שיש בכך בעיה כלשהי, אלא שבמצב שכזה הוא עשוי לשכוח שאשתו נמצאת במקום שאינו המגרש הביתי שלה, ובמשפחות רבות היא אף עשויה לספוג ביקורת, גלויה או סמויה, כתוצאה מההבדלים המשפחתיים. במצב זה היא עשויה להרגיש זרה וזנוחה, משום שבעלה מרוכז וממוקד במשפחתו. באופן טבעי התחושה הזאת עלולה להעיב על הקשר הזוגי, וכך תקופת החגים עשויה להיות תקופה של מתח ומריבות מכאיבות, במקום תקופה של התעלות מרוממת, וחבל.
כדי למנוע את הקונפליקטים הבעייתיים הללו, חשוב להתכונן מראש לביקור ולערוך תיאום ציפיות. זה אומנם לא תמיד פשוט, כי בשביל זוגות רבים מדובר בנושא טעון, אבל זוגות שיצליחו לשוחח בינם לבין עצמם ולערוך תיאום ציפיות כן ופתוח יפחיתו את המתח באופן משמעותי. כדי לקיים שיחה זו בהצלחה, כמו גם כל שיחה זוגית אחרת, ישנם שלושה כללי יסוד: הקשבה, הקשבה ועוד פעם הקשבה. מומלץ מאוד לחלק את השיחה כך שתתנהל בין דובר למקשיב. בכל פעם אחד מבני הזוג הוא הדובר והשני מקשיב גם אם אינו מסכים עם הדובר. רק באופן הזה יוכלו בני הזוג להביע את הצרכים העמוקים ביותר שלהם זה בפני זו, וכך יוכלו גם להגיע לפתרון יעיל של הבעיה.
ועוד משהו. כדי לאפשר הקשבה אמיתית, הדגש החשוב צריך להיות על כך שההקשבה לצרכים ולרצונות תהיה לפני ובנפרד מהמחשבה על פתרון הבעיה. לדוגמה, הבעל שהזכרנו קודם, שנוטה להתרכז במשפחתו כאשר הוא נמצא שם, חווה בדרך כלל את אשתו כמי שמתנגדת לקשר שלו עם הוריו. אם הוא יקשיב באמת, היא תוכל לתאר לו את תחושת הבדידות שהיא חשה שם. מצד שני, האישה תוכל לשמוע עד כמה חשוב לבעלה להשקיע בקשר עם הוריו כאשר הוא נמצא בביתם, וכמה קשה לו כשהוא מרגיש את ההתנגדות שלה.
כאשר שניהם יבינו זה את זו, יהיה קל להגיע יחד להחלטות משותפות. הם יוכלו לדוגמה להחליט שהאישה תנסה לפרגן לזמנים שבהם הבעל משקיע בהוריו, ומאידך הבעל יהיה מודע לתחושותיה של אשתו וידאג למצוא זמנים לשוחח איתה ולוודא שהיא חשה בטוב ומוצאת את מקומה. כמובן, תהליך דומה ייערך לקראת הביקור אצל משפחת האישה. באופן כזה, של הקשבה, הכלה והידברות כנה, נוכל לחוות את החגים הבאים עלינו לטובה בשמחה מרוממת ומחברת.
אריה אשדת
מטפל זוגי ופרטני, מנחה הורים ומרצה. מרכז י.נ.ר
לשאלות ומכתבים למדור:ofralax@gmail.com