
שבוע של בחירות במדינת ישראל הוא לא זמן טוב לעסוק בו בנושאים מהותיים כמו תוכנית השלום של טראמפ. עכשיו, אחרי ששקע אבק הקמפיינים והשלטים כבר קופלו, זה הזמן הנכון לעסוק במידע שפורסם השבוע באתר ערוץ 7 אך עבר מתחת לרדאר, וצריך לגרום לדאגה רבה בהתיישבות כולה.
זה החל במפה שהציג יו"ר הימין החדש נפתלי בנט ברשתות החברתיות. נראו בה גושי ההתיישבות ויישובים בודדים כשהם עטופים בשטחים פלשתיניים צבועים בשחור. בנט התריע מפני המובלעות שיוצרת התוכנית הזאת, שלדבריו תואמת פחות או יותר את המציאות שישראל תצטרך להתמודד איתה במסגרת תוכנית המאה של ממשל טראמפ.
אלא שעל פי הפרסום, גורם בכיר בממשל האמריקני הכחיש קשר למפה, וטען שייתכן כי מדובר בכלל בתוכנית ישראלית מבית מדרשו של ראש הממשלה. "אנחנו רואים את המפה במתכונת הזאת בפעם הראשונה. המפות שפורסמו בישראל אינן מדויקות ואינן מתאימות לתוכנית שבידינו", אמר הגורם.
בדבריו אלה רמז למעשה אותו גורם בכיר לכך שמי שהביא לאמריקנים את המתווה המדיני באופן שעלול ליצור את המובלעות שעליהן דיבר בנט, הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה נתניהו עצמו. בקמפיין הבחירות שלו הצהיר נתניהו שלא יביא לנסיגות מיישובים, אבל ייתכן מאוד שהמציאות שהסכים ליצור תגרום למתיישבים לעזוב בעצמם.
זו לא תיאוריה. דן שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל ומי שצבר לא מעט שעות עם נתניהו בהקשר המדיני, הסביר בעבר כי נתניהו הציג גישה דומה לממשל האמריקני לאורך שנות שלטונו. "יהיו מצבים שבהם אנשים בהתנחלויות מעבר לקו מסוים יחליטו בעצמם לפנות את המקומות האלה. הבנתי שראש הממשלה לא רוצה לפנות התנחלויות בכוח, אבל יהיו מצבים שאנשים יחליטו בעצמם לעזוב", סיפר שפירו.
ראש הממשלה עצמו התייחס השבוע, רגע לפני הבחירות, לנושא, ואמר שהוא מחיל את החוק הישראלי בבקעת הירדן כדי שתהפוך לגבול מדיני-ביטחוני. לגבי יתר השטח הוא סיפק קריטריונים ברורים לסיפוח: יישובים, גושים ואתרים שיש להם חשיבות ביטחונית או חשיבות מצד מורשת ישראל. שטחי C והריבונות עליהם לא מוזכרים כלל. אם השטחים הללו יעברו לידי הפלשתינים, הדבר עלול ליצור בעיה משמעותית לרבבות מתיישבים. אחריו אמר שר החוץ ישראל כ"ץ את המשפט הבא: "אנחנו לא רוצים לספח מיליוני פלשתינים אלינו, אלא לטפח את היישובים היהודיים. אנחנו מדברים על מרחבי הביטחון, צירי התנועה והמקומות ההיסטוריים".
המחיר של סיפוח הבקעה
התוכנית הזאת מתחברת להצהרה הגדולה על החלת ריבונות בבקעת הירדן. בשקט בשקט החליט נתניהו למנות צוות ליישום ההחלטה ובראשו העמיד את ממלא מקום מנכ"ל משרדו, עו"ד רונן פרץ. מדובר באותו גורם שעומד בראש צוות ההסדרה השני שהוקם במשרד ראש הממשלה ומעורב גם בהקמתו של הצוות הראשון.
גורם המעורה בעבודת הצוותים מספר לנו: "המינוי הזה, לתחושתי, נועד כדי למסמס את ההחלטה ולעכב אותה. אנחנו רואים איך רונן פרץ, יד ימינו של נתניהו בהרבה פינות מסוג זה, נכנס לפינות האלה שנתניהו יוצר ומנטרל אותן. אסור שזה יקרה עם בקעת הירדן". גורם התיישבותי מעלה חשש שבקעת הירדן תהיה התירוץ של ההנהגה הבאה לאפשר מסירת שטחים או עזיבה מרצון.
יהודית קצובר ונדיה מטר, יושבות ראש תנועת הריבונות, מברכות אומנם על החלת הריבונות בבקעה, אבל גם הצעד הזה לא מחליש את הדאגה שלהן. "מדאיג מאוד מה שיקרה מערבה מבקעת הירדן ומה שקורה בין היישובים. אי אפשר להשאיר את היישובים בלי מרחבי התפתחות ולהגן על מדינת ישראל בלי שטח C. אי אפשר להסכים רק לבקעת הירדן ולהחלת ריבונות על יישובים. אנחנו מבינות שלא נגיע לגבולות ההבטחה, אבל מה שניתן להשפיע הוא במתן הצהרה שאסור להסכים לריבונות רק בבקעת הירדן".
הכרתן לפני כן את המפה שהציג בנט השבוע?
"ממקורות מוסמכים אנחנו יודעות לומר שהמפה אינה זהה לצורה שבה בנט תיאר את המצב. הוא טיפה יותר טוב, אבל רק טיפה. צריך פעם אחת ולתמיד להחיל ריבונות על כל יהודה ושומרון. אני לא רואה איך מישהו יכול לחתוך את האזור, בין כבישים ושבילים".
זה באמת משנה מה התוכן של תוכנית המאה? הרי הצד השני לא יקבל אותה ממילא.
"כולם אומרים לנו שהערבים לא יקבלו את תוכנית המאה ולכן אין מה לדאוג. אסור לנו להירדם בעמידה וצריך להתעקש על האמת שלנו. אנחנו אומרות את שלנו כבר שנים, שאי אפשר לדבר על חלוקה אלא להסביר שזה שלנו. אסור שהרשויות והערכאות ייצאו מנקודת הנחה כאילו האזור הזה לא שלנו. הוא שלנו, נקודה".
קובי אלירז, מי שהיה יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות, מעריך שהמפה אינה מדויקת מאוד, שכן לדבריו שותפי הסוד לגבי תוכנית המאה ספורים ומצויים קרוב מאוד לראש הממשלה. "מי שהכין את המפה שמע מה ראש הממשלה הצהיר ומכלל לאו הבין הן. זה סוג של השערה שאני לא יודע אם אפשר לבסס עליה הכול", הוא אומר ומוסיף, "עם זאת מדאיג להסתכל במפה הזאת, ולהבין מכוח מה שראש הממשלה אמר על הצהרתו לגבי החלת ריבונות מה הצד השני מקבל".
אלירז חושב שישראל אכן צריכה לפעול בשטחי C, אבל בחוכמה, ולא לרוץ להחיל ריבונות. "אני חושב שלפחות שטח C, שנמצא באחריות ישראלית מלאה, צריך להישאר כך. לדעתי ככל שאנחנו ננהל את השטח בהיבטים של תשתיות, מים, חשמל, גז, תחבורה וכבישים - גם הפלשתינים ירוויחו מזה. צריכים קודם כול למשול ולנהל בשטח. צריך לדבוק במצב שבו שטח C נשאר במשילות ישראלית מלאה".
"לגבי החלת ריבונות יש הרבה מאוד שאלות שעולות ולא נתנו עליהן תשובות ברורות. הצורך הוא משילות תחילה, קודם כול להגביר משילות ולשמור על השטחים הפתוחים בשטח C בשליטה ישראלית, ודווקא ריבונות לא בהכרח כשלב ראשון. בוודאי שאני מברך על ריבונות בבקעת הירדן, כי זה מגדיר לראשונה את הגבול המזרחי ואת גבולות הקבע, אבל ביתר השטח לא הייתי ממהר להצהיר הצהרות אלא קודם כול משיג משילות בשטח", מסביר אלירז.
“אף אחד לא יינטש"
גורם מדיני בכיר הגיב במהלך השבוע לדיווחים על כך שישראל היא שיוזמת את תוכנית המובלעות שתותיר יישובים מבודדים. "האמריקנים הכחישו שזו המפה שלהם. זו בוודאי לא מפה ישראלית. ישראל מתכוונת להחיל את החוק הישראלי על כל היישובים, על השטחים שעוטפים אותם ועל בקעת הירדן ועל שטחים שיש להם משמעות אסטרטגית והיסטורית בשבילנו", אמר הגורם.
הוא הוסיף: "זה לא שישראל לא רוצה עוד ריבונות אבל היא הולכת צעד אחר צעד. במידה שיהיו שינויים בשטחי C אלו שטחים שיעברו אלינו ולא מאיתנו". הגורם הבכיר שומר בעקביות על העמדה שלא מדובר ביוזמה של ראש הממשלה נתניהו: "ראש הממשלה אמר לנשיא טראמפ שלא רק שישראל לא תעקור אף יישוב, אלא שצה"ל יישאר אחראי על כל השטח מערבית לירדן, כך שאף אחד לא יינטש ולא יינזק".
הצהרות הגורם המדיני הבכיר הן משמעותיות מאוד. לא שמענו כמותן בשנים האחרונות וספק אם נשמע כאלה בצורה הזאת, לאחר הבחירות. בהתיישבות צריכים רק להיות מודעים לנושא ולפקוח עיניים. בכל יום שעובר הרשות הפלשתינית ממשיכה לכרסם עוד ועוד פינות בשטחי C, ועושה זאת בסיוע ובחסות מדינות וארגונים זרים. רק לאחרונה העבירה ישראל בקבינט תוכנית לטיפול באכיפת הבנייה בשטחים אלה. עד כה התזוזה הייתה מינורית. לפתחה של הממשלה הבאה תעמוד השאלה האם שלום אמת יושג בעזרת תוכנית המובלעות או שההתרחשות תהיה הפוכה.
